DNR

DNR (ראשי תיבות: Do not resuscitate, ובעברית: אין לבצע החייאה), היא הוראה רפואית המורה על הימנעות מביצוע פעולות החייאה, במקרה של דום לב או דום נשימה. מטופל, או בא כוחו, יכולים לבקש כי תינתן הוראה שלא להחיות ובמידה והרופא האחראי לטיפול מאשר אותה, היא מחייבת את הצוות המטפל. יש המבקרים את המונח משום שלטענתם משתמע ממנו שחוסכים מהחולה פעולות מצילות חיים. מנגד, יש מחקרים המראים כי רק כ-5% מהחולים מחוץ לבתי החולים ורק כ-15% מהחולים המאושפזים בבית חולים שורדים ניסיונות החיאה. בקרב קשישים הפרוגנוזה להצלחת החיאה נמוכה יותר, והיא יורדת במיוחד בקרב חולים סופניים, כמו חולים אונקולוגים במצב מתקדם. הוראה זו מתייחסת רק לפעולות ההחייאה. חולים שבעניינם ניתנה הוראה שלא להחיות יכולים להמשיך לקבל טיפולים רפואיים אחרים כמו כימותרפיה, אנטיביוטיקה, דיאליזה וכדומה. 

הימנעות מביצוע פעולות החיאה קיבלה הכרה חוקית במדינת ישראל בחוק החולה הנוטה למות שנחקק בשנת 2005. החוק מאפשר להימנע מהחיאה, בנסיבות המפורטות בו, בעת הטיפול בחולים נוטים למות, אלה שתוחלת חייהם אינה עולה על שישה חודשים. 

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא DNR בוויקישיתוף

• DNR, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.