בוריס (להקה)

**בוריס**
**ボリス**
מקום הקמה	טוקיו
תקופת הפעילות	מ-1992
סוגה	מטאל אוונגרדי, רוק ניסיוני, דרון מטאל, סלאדג' מטאל, דום מטאל, סטונר רוק
חברת תקליטים	Southern Lord Records
	borisheavyrocks.com
חברים
	אטסו; וואטה; טאקשי; נאגאטה

בוריס (ביפנית: ボリス) היא להקת מוזיקה ניסיונית יפנית שנוסדה בשנת 1992 בטוקיו ומורכבת מהמתופף אטסו, הגיטריסט/בסיסט טאקשי, והגיטריסטית/קלידנית וואטה. כל שלושת החברים מבצעים גם שירה. בוריס הוציאה יותר מעשרים אלבומי אולפן תחת מספר חברות שונות מרחבי העולם, וכמו כן גם מגוון אלבומי הופעה, אוספים, אלבומי אי-פי, סינגלים ושיתופי פעולה.

עובדות מהירות מקום הקמה, תקופת הפעילות ...

סגירה

היסטוריה

בוריס הוקמה בשנת 1992 כלהקה בת ארבעה חברים, עם אטסו כסולן, וואטה על הגיטרה, טאקשי על בס ונגאטה על תופים. הלהקה נקראה על שם השיר "בוריס" של להקת מלווינס מאלבומם Bullhead.^[1] אלבום הבכורה שלהם, Absolutego, יצא בשנת 1996 תחת חברת התקליטים "Fangs Anal Satan" שהקימה הלהקה. נאגאטה עזב את ההרכב בשנת 1996 ואטסו החליף אותו כמתופף, בזמן שוואטה לקחה על עצמה גם את הקלידים וטאקשי והחל לנגן על בס וגיטרת קצב בכלי בעל צוואר כפול שעיצב בעצמו.^[2] השלושה החלו לחלק ביניהם את תפקיד השירה המוביל, ונשארו הרכב בן שלושה חברים מאז.

ביפן, בוריס מוציאה את רוב המוזיקה שלה תחת כותר האינדי Inoxia Records. למרות שנשארו אלמוניים יחסית ביפן, סדרה של הוצאות-מחדש של האלבומים המוקדמים שלהם תחת כותר Southern Lords Records גרמה לעלייה בפופולריות של בוריס בצפון אמריקה.^[3] בוריס משתפת פעולה לעיתים קרובות עם מוזיקאים אחרים, ועשתה זאת לראשונה בשנת 1998 באלבום Black: Implication Flooding עם המוזיקאי הנסיוני קייג'י האינו (Keiji Haino).^[4] הם הוציאו שבעה אלבומים משותפים עם אמן הנויז Merzbow,^[5] והוציאו אלבומים משותפים עם אמנים בינלאומיים כמו Sunn O)))^[6] ואיאן אסטברי.

הפופולריות הבינלאומית שלהם גברה לאחר יציאת האלבום Pink בשנת 2005, שזכה לתגובות טובות ממבקרים וחובבי מוזיקה כשיצא בארצות הברית. המגזינים Blender ו-SPIN הגדירו אותו שניהם כאחד האלבומים הטובים של שנת 2006.^[7] האלבום גם הגיע לפסגת מדור המטאל של סקר הקוראים לשנת 2006 של המגזין הקנדי Exclaim!, ונכלל בעשירייה העליונה של רשימת 50 האלבומים הטובים מ-2006 של פיצ'פורק. ב-2009, הם הופיעו בפסקול המטאל האוונגרדי של הסרט The Limits of Control, של הבמאי ג'ים ג'ארמוש. ג'ארמוש אמר על בוריס ש"מה שבאמת ראוי לציון הוא שכאשר הם מנגנים בהופעה חיה הם במצב, באופן מסוים, של נגני ג'אז; לא במבנה או בסגנון המוזיקלי, אלא בדרך שבה הם מקשיבים למה שהאחרים עושים ובונים על זה. בכל פעם הם מנגנים משהו שהוא בפירוש שונה, בכל פעם."^[8]

חברי הלהקה מקדישים זמן רב להופעות. אטסו אמר בריאיון:

זה שאנחנו עושים כל כך הרבה סיבובי הופעות ומוציאים כל כך הרבה אלבומים, אני חושב שזה מייצג את מה שאנחנו עושים. תקשורת ישירה היא משהו שאיבדנו בעידן ובזמן הזה. זה חבל - אפילו ראיונות עושים בטלפון. אני חושב שזה חשוב לראות אנשים פנים אל פנים - זה למה כל כך חשוב לצאת להופיע. זה משהו מאוד בסיסי לבני אדם שאיבדנו לאחרונה.

המקור באנגלית

That we tour so much and release so many albums, I think it is representative of what we're about. Direct communication is something we've lost in this day and age. It's a shame – [even] interviews are over [the] phone. I think it's important to see people face to face – that's why it's so important to go on tour. It's something very basic to humans that we've lost lately.

הלהקה קיבלה חשיפה בינלאומית נוספת כשחיממה את להקת Nine Inch Nails בשנת 2008 כחלק מסיבוב ההופעות Lights in the Sky.^[9] מ-2011 עד 2017, הם הוציאו מספר אלבומים בחברת Sargent House, והמשיכו להוציא גרסאות מחודשות (Reissues) של אלבומים קודמים בפורמטים חדשים.^[10] בשנת 2017, במלוא 25 שנים לבוריס, חברי הלהקה שקלו לפרוש אחרי הקלטת אלבום אחרון. למרות זאת, תהליך הכתיבה וההקלטה המוצלח של האלבום עודד את הלהקה להמשיך.^[11] האלבום, Love & Evol, יצא באוקטובר 2019 תחת כותר Third Man Records של ג'ק וייט.^[12] במהלך בידוד כחלק מהתפרצות מגפת הקורונה, חברי הלהקה כתבו והקליטו את האלבום NO, שיצא בהוצאה עצמית ביולי 2020.^[13] בנובמבר 2021, בוריס הודיעה שתוציא אלבום חדש, W, שיצא ב-21 בינואר 2022.^[14]

הלהקה הופיעה בישראל במועדון הבארבי ב-22 בדצמבר 2019.^[15]

סגנון וציוד מוזיקלי

לאורך הקריירה שלה, בוריס עשתה מאמצים מכוונים להימנע מקשר חזק עם כל סגנון מוזיקלי מסוים. במיוחד, הם לא רואים עצמם כלהקת הבי מטאל למרות שהם מסווגים לעיתים קרובות כלהקה כזו.^[16]^[17] בראיון, המתופף Atsuo הצהיר: "להיות עם איזשהו מסר או נושא קבוע מראש זה משעמם אותי מאוד. זה הופך לעול. פשוט תגיד מה שאתה רוצה להגיד."^[18]

מבקרים השתמשו במגוון רחב של ז'אנרים כדי לתאר את המוזיקה של בוריס, ביניהם מוזיקה נסיונית,^[19] רוק ניסיוני, מוזיקת נויז,^[20] נויז רוק, מטאל אקספרימנטלי או אוונגרדי,^[21]^[22] מטאל אוונגרדי^[23] דום מטאל,^[24]^[25] פוסט-מטאל,^[26] דרון מטאל, סלאדג' מטאל, מוזיקה פסיכדלית,^[27] רוק פסיכדלי,^[28] מטאל פסיכדלי,^[25] וסטונר רוק.^[29] בזמן שהם הופיעו לראשונה כלהקת סלאדג' מטאל עם השפעות חזקות של הארדקור פאנק,^[24] החומרים הבאים שהוציאו כללו אלמנטים ממגוון רחב של ז'אנרים, כולל מוזיקת דרון (אנ'),^[26] אינדסטריאל מהאסכולה הישנה,^[26] אמביינט,^[20] אסיד רוק,^[24] גראז' רוק,^[26] שוגייז,^[20] דרים-פופ,^[26] ג'יי-פופ,^[24] וקראסט פאנק.^[24]

למשל, אלבום הבכורה של הלהקה, Absolutego, כלל "רצועה באורך 65 דקות של דרון רוק/מטאל נוזל ואיטי בהשראת המלווינס".^[1] והאלבום הבא אחריו, Amplifier Worship, כלל השפעות ממוזיקה פסיכדלית ולהקות ג'אם בנד (אנ').^[30] אלבומם השלישי Flood כלל השפעות ממוזיקת דרון.^[31] האלבומים Akuma no Uta ו-Pink כללו התנסות סגנונית שונה, בין שוגייז, סטונר רוק ופוסט-רוק.^[32]^[33] Vein משנת 2007 יצא בגרסאות "הארדקור" ו"נויז",^[1] ו-New Album מ-2011 כלל התנסות עם אלקטרוניקה ודרים-פופ.^[34] האלבום Noise מ-2014 כלל מאפיינים של מוזיקת גראנג'.^[35]

בוריס משתמשת במגוון אביזרים ואפקטים בזמן הופעות חיות. וואטה משתמשת במכשיר EBow (אנ') כדי לדמות צלילים דמויי כלי קשת או כדי לתמרן פידבק. האביזר הזה מוחזק ביד, כמו מפרט, ומזיז את מיתרי הגיטרה באמצעות שדה מגנטי.^[36] וואטה מנגנת לעיתים גם על אקורדיון וקלידים בזמן הופעות.^[37] טאקשי מנגן בדרך כלל על גיטרה בעלת צוואר כפול, שמאפשרת לו לנגן גם את קטעי גיטרת הקצב במהלך הקטעים הארוכים יותר של הלהקה, וגם את קטעי הבס בקטעים המסורתיים יותר, בלי להצטרך להחליף כלים באמצע.^[2]

באולפן, חברי הלהקה מקליטים באמצעות קלטות טייפ (Reel-to-reel audio tape recording). הם משתמשים בכמות מעטה של אובר-דאבינג, ומקליטים בעיקר מנגינה חיה.^[38]