Loading AI tools
אלבום מאת הרולינג סטונז מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Beggars Banquet הוא אלבום של להקת הרוק הבריטית הרולינג סטונז שיצא ב-1968.
אלבום אולפן מאת הרולינג סטונז | ||||||
יצא לאור | 6 בדצמבר 1968 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
הוקלט | 17 במרץ - 25 ביולי 1968 | |||||
מקום הקלטה | אולפני אולימפיק | |||||
סוגה | רוק, בלוז | |||||
שפה | אנגלית | |||||
אורך | 39:47 | |||||
חברת תקליטים |
אבקו/דקה (בריטניה) אבקו (ארצות הברית) | |||||
הפקה | ג'ימי מילר | |||||
| ||||||
האלבום כולל עשרה שירים. למרות הצלחת האלבום מכל הבחינות, יצא ממנו רק סינגל אחד: Street Fighting Man והבי סייד שלו No Expectations. השיר Street Fighting Man הצליח מאוד והוא אחד מהשירים הטובים של הלהקה, אך השיר המצליח ביותר באלבום הוא Sympathy for the Devil, שנחשב בעיני רבים לשיר המוצלח ביותר של הלהקה ודורג במקום ה-32 ברשימת 500 השירים הטובים ביותר של מגזין הרולינג סטון.
חברי הלהקה בזמן יציאת האלבום היו: מיק ג'אגר, קית' ריצ'רדס, ביל ווייאהם, צ'ארלי ווטס ובריאן ג'ונס.
האלבום קיבל פלטינה אחת בלבד, שהה במקום החמישי במצעד האמריקאי 32 שבועות, ושהה במקום השלישי במצעד הבריטי 12 שבועות. המקום הגבוה ביותר אליו הגיע בבילבורד היה החמישי בשנת 1969.
מגזין הרולינג סטון דירג את האלבום במקום ה-57 ברשימת 500 האלבומים הטובים ביותר. האלבום הגיע למקום ה-67 בסקר האלבום הטוב ביותר שערכה רשת הטלוויזיה VH1.
בנוסף להיותו אחד מהקלסיקות של האבנים, האלבום גם נחשב אחד מארבעת האלבומים הטובים ביותר של האבנים מבחינה אמנותית. שלושת האחרים הם: Sticky Fingers, Let It Bleed ו-Exile on Main Street.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.