שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
תוכנית הגרעין הסורית
ניסיון סורי להפקת נשק להשמדה המונית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
תוכנית הגרעין הסורית הייתה ניסיון של הממשל הסורי להפקת נשק להשמדה המונית שהחלה ב-1979.[1]
מדיניות הגרעין של סוריה
סוריה חתומה על אמנת אי הפצת נשק גרעיני, לכן, היא נתונה לפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). למרות הצהרות של סוריה כי היא דוגלת במדיניות "מזרח תיכון נקי מגרעין", ניסתה לאורך כל השנים לרכוש כורים גרעיניים מסין, רוסיה, ארגנטינה ומדינות נוספות כן ניסתה לרכוש מתקן ליצירת נייטרונים מסין. פעולות אלו הוכשלו על ידי סבא"א.[2]
ב-26 בנובמבר 2008 חבר הנאמנים של סבא"א אישר סיוע טכני לסוריה למרות טענות המערב שסוריה מפתחת תוכנית גרעין בחשאי שעלולה להיות גם למטרות צבאיות. סין, רוסיה ומדינות מתפתחות העבירו ביקורת על מדינות המערב על "התערבות פוליטית" כלשונן. הן טענו כי המערב מונע מסוריה לפתח כורים גרעינים לצרכים אזרחיים.[3] ראש סבא"א, מוחמד אל-בראדעי, גינה את מדינות המערב על שניסו לדחות את הבקשה, ואמר שלא היו צריכות לעשות זאת ללא ראיות.[4]
Remove ads
המתקן הגרעיני הצפון קוריאני
סכם
פרספקטיבה
בדרך לא ידועה הצליחה סוריה בשיתוף קוריאה הצפונית לפתח מתקן גרעיני.[5] מטרת הכור לא הייתה ידועה, אך גורמי מודיעין אמריקאים טענו, כי יש סבירות נמוכה שהמתקן נועד למטרות צבאיות.[6] כמו כן הנשיא הסורי, בשאר אל-אסד אמר שהאתר היה רק "מתקן צבאי בבנייה",[7] וכי סוריה דוגלת במדיניות "מזרח תיכון נקי מנשק גרעיני".[8][9] ב-6 בספטמבר 2007, ישראל תקפה מתקן צבאי בסוריה, שהוחשב כמתקן גרעיני בהליכי בנייה.[10] עוד נטען כי הכור הגרעיני היה עדיין לא מבצעי ועדיין לא הוכנסו לשם חומרים גרעיניים. גורמי מודיעין אמריקאים טענו בזמנו כי המתקן היה מיועד לפיתוח נשק.[6] ב-23 ביוני 2008, סוריה התירה לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לבקר באתר המופצץ ולקחת דגימות סביבתיות מהאתר. הדגימות איששו את החשש שמדובר במתקן גרעיני. ב-24 במאי 2011, סבא"א, פרסמה דו"ח שבחן את מתקן הצבאי המופגז וקבעה כי המתקן היה כור. בעקבות כך, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הצביע ברוב של 6–17 (עם 11 נמנעים) על אי-ציות של סוריה למועצת הביטחון.
העיתונות המערבית פרסמה כי ישראל עקבה אווירית משלוח ימי מצפון קוריאה לסוריה, העברה זאת החשידה את הישראלים בכך שקוריאה הצפונית יכלה לספק כור לסוריה לתוכנית הנשק הגרעיני שלה.[11][12] ב-24 באוקטובר 2007, המכון למדע וביטחון בינלאומי פרסם דו"ח אשר זיהה את האתר במזרח סוריה בדיר א-זור, נפת המחוז, כחשוד להיות כור. הדו"ח הצביע על קווי דמיון בין המבנה בסוריה לבין הכור הגרעיני של צפון קוריאה, אך גם הביע הסתייגות שעוד מוקדם מידי להעריך זאת.[13] ב-25 באוקטובר 2007, התקשורת במערב מדווחת שהבניין הראשי וכל פסולת ממנה לאחר ההתקפה אווירית פונו לחלוטין על ידי הממשל הסורי.[14][15]
לאחר התעלמות ממושכת של כחצי שנה, ב-24 באפריל 2008 ממשל בוש הגיב על הדיווחים, ותדרך את הקונגרס ואת סבא"א כי ארצות הברית משוכנעת בכך שסוריה ניסתה לפתח כור גרעיני חשאי שאינו לצורכי שלום.[16] התדרוך כלל תמונות לוויין של האתר המופצץ, ותמונות מודיעיניות מהאוויר ומהקרקע של האתר תחת בנייה, כולל, לכאורה, מעטפת פלדה של כור לפני יציקת בטון וראש המבנה של הכור.[דרוש מקור]
Remove ads
חשדות לפיתוח תוכנית גרעין
בינואר 2015 פרסם העיתון הגרמני דר שפיגל מאמר שטוען שסוריה לא ויתרה על פיתוח תוכנית הגרעין לאחר הפצצת המתקן הגרעיני על ידי ישראל, וייתכן שעסקה בפיתוח מתקן גרעיני באזור קוסייר.[17][18]
ראו גם
לקריאה נוספת
- עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2008, מסת"ב 9654824310
- יעקב כץ, קוד אריזונה, מודיעין: כנרת זמורה-דביר, 2020.
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads