תהילים קכ"ח

תהילים קכ"ח שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: אַשְׁרֵי כׇּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו
(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כׇּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו. (ב) יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. (ג) אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ. (ד) הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה'. (ה) יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָ‍ִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. (ו) וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.

מבנה המזמור ותוכנו

סכם

פרספקטיבה

במזמור קכ"ח מתוארות הברכות אשר בהן יתברך המאמין והירא את ה'. מזמור זה ממשיך את הרעיון המובע בתהילים קכ"ז בו מתברך האדם הירא את ה' בפריון. ניתן לחלק את המזמור לשני חלקים: פסוקים א'- ג': הברכה בה יבורך האדם היְרֵא את ה'. זוהי ברכה אישית והיא ניתנת לפרט. בחלקו השני של המזמור, פסוקים ד'-ו' ניתנת ברכה במישור הלאומי והיא מתייחסת לירושלים ולעם.^[1]

המילים ירא ושלום חוזרות על עצמן במזמור. בפתיחת המזמור מתואר אושרו של " ירא " ה' ומסיים בברכתו ה' את האיש הירא את ה' - חלקו השני של המזמור משלב בין המילים ראייה ושלום. בירושלים ילמדו העולים את תורת ה' ויראתו ובתמורה הם יבורכו בברכת שלום.^[2]

חלק ראשון

כותרת המזמור מביעה את הרעיון בעזרת תקבולת נרדפת כי "ירא ה'" ההולך בדרך הישר הוא האדם אשר מקפיד על המצוות.^[3] בפסוק ב' יזכה "ירא ה'" ההולך בדרכיו לפיריון. במזמור שר משורר תהילים בשבח העמל. האדם הירא, זה העובד לא יזדקק לעזרה בכלכלת ביתו. יש הטוענים כי המילים: "יגיע כפיך כי תאכל" אינם תיאור של האדם העובד אלא תיאור הגמול לאחר שזה הלך בדרך ה'. לשיטתם המזמור אינו עוסק בשבח עבודת האדם ויגיע כפיו אלא עיניינו בגמול שיקבל האדם על מעשיו.^[4] בפסוק ג' בעל המזמור מברך את ביתו של האדם הירא, ״אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך״, כלומר אשת הירא תישאר בביתו ולא תילקח על ידי אחרים. כך על פי המזמור תבורך האישה בפיריון, בצאצאים רבים "כשתילי זיתים". במדרש תנחומא על מזמור קכ"ח ביקשו חז"ל להדגיש את צניעותה של האישה הספונה בביתו של איש וכך כאשר היא נמצאת בירכתי הבית תבורך בצאצאים כשתילי זיתים: ״׳אשתך כגפן פוריה׳ – אימתי אשתך כגפן פוריה? כשהיא צנועה בירכתי ביתך – אז בניך כשתילי זיתים."^[5] פסוק ג' מתאר תא משפחתי פטריארכלי, מסורתי בו יש תיאור של ראש המשפחה מסביבו יושבת משפחה לשולחן.^[6]

חלק שני

בחלקו השני של המזמור, פסוקים ד'-ו' ניתנת ברכה במישור הלאומי והיא מתייחסת לירושלים ולעם.^[7] רד"ק בפירושו לפסוק ד' מציין כי פסוק זה הוא מעין סיכום: "באילו המידות והמנהגות יבורך הגבר, שהוא ירא ה׳".^[8] בפסוק ה ברכת ה' אשר בה יבורך ירא ה' תבוא מציון היא ירושלים והוא יראה בשגשוגה של העיר. בפסוק ו' מבורך ירא ה' באריכות ימים בכך שהוא זוכה לראות את נכדיו. ייתכן כי הביטוי "שלום על ישראל" המופיע גם בתהילים קכ"ה הוא בקשה מהאל שיביא שלום על עמו, ישראל.^[9]

Remove ads

המזמור בליטורגיה

המזמור נאמר בקריאת שמע על המיטה בנוסח אשכנז, הנאמרת כל יום לפני השינה.

בחלק מקהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור זה (יחד עם "ברכי נפשי" ושאר מזמורי שיר המעלות) אחרי תפילת מנחה של שבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול^[10].

בנוסף, מזמור זה נאמר כחלק מויתן לך (בקצת קהילות נוהגים לשיר אותו),^[11] ובקצת קהילות הוא מושר בסוף סדר החופה.

המזמור בתרבות

השיר "יברכך" למילות פסוקים ה-ו, הולחן על ידי דוד וינקרנץ והושר בפי אילנה רובינא בפסטיבל הזמר החסידי והגיע למקום הראשון בשנת 1970.^[12] ביצועים נוספים ידועים ללחנו של וינקרנץ הם של צמד רעים,^[13] צמד הפרברים, דודו פישר,^[14] יהורם גאון, ישראל זוהר ושלמה ארצי.^[15]
פסוק ב' מצוטט במקורות רבים, בהם גם במסכת אבות וממנו נלמד המשפט "איזהו עשיר? השמח בחלקו, שנאמר יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אַשְׁרֶיךָ בעולם הזה, וְטוֹב לָךְ לעולם הבא”. את הלימוד הרחיבו חכמים להוראה שהאדם צריך לשמוח בחלקו, ואף לחסוך בהוצאות חול ולהרבות בהוצאות צורכי מצווה, והכל לפי רמת הכנסתו, ועל ידי כך יזכה לברכה.^[16]

במוזיקה החסידית

וראה בנים - אייזיק האניג בלחן של האדמו"ר מפיטסבורג, עיבוד של מונה רוזנבלום באלבום אמת ניגוני חסידי פיטסבורג 11.

לקריאה נוספת

שמואל ורגון, "גמולו של ירא ה' (מזמור קכ"ח בתהלים)", בית מקרא, סח (תשל"ז), עמ' 112–119.
עמוס חכם, ספר תהלים, ב (תנ"ך עם פירוש דעת מקרא), ירושלים תשמ"א, עמ' רעא–רעג.
אלחנן סמט, "בין "אשרי כל ירא ה'" לבין "יבורך גבר ירא ה'" – מזמור קכ"ח" וחלק 2(הקישור אינו פעיל), אתר בית המדרש הווירטואלי הר עציון