תבוסת סנחריב

תבוסת סנחריב הוא ציור של הצייר פטר פאול רובנס, שצויר בשנת 1614. הציור מתאר את תבוסת צבאו של המלך האשורי סנחריב, כפי שמתואר בספר מלכים ב', פרק י"ט, פסוקים ל"ה–ל"ו. היצירה נוצרה לאחר חזרתו של רובנס ממסע בדמשק.^[1]

תבוסת סנחריב
Die Niederlage Sanheribs

מידע כללי
צייר	פטר פאול רובנס
תאריך יצירה	1614
טכניקה וחומרים	לוח עץ, צבע שמן
ממדים בס"מ
רוחב	122.7 ס"מ
גובה	97.7 ס"מ
נתונים על היצירה
מספר יצירה	326 (Bavarian State Painting Collections)
מיקום	פינקוטק הישן

תיאור הציור

הציור מציג רגע דרמטי בו מלך אשור נמצא בראש צבאו, אך לפתע, מתוך קרן אור המופיעה מתוך החושך, מופיעים ארבעה מלאכים חמושים בברקי רעם. המראה המפתיע זורע בהלה בקרב הצבא האשורי, והחיילים נמלטים בבהלה. סוסו של סנחריב מזדקף על רגליו האחוריות, בעודו אוחז ברעמתו בניסיון להימנע מנפילה. מסביבו, לוחמיו נופלים לקרקע באי-סדר, והסוסים נמלטים אחוזי אימה. על פני הקרקע ניתן לראות הרוגים ופצועים רבים.^[2]

קומפוזיציה וסגנון

הציור מתאר את הכאוס במלואו, כאשר הבעות פניהם המיוסרות של הפרשים ופחדם של הסוסים מועברים בצבעים נועזים ובתנועה סוערת. סוסו של סנחריב מזדקף כמעט באופן אנכי, רגליו הקדמיות מכות באוויר, רעמתו וזנבו מתנופפים בפראות. סוס נוסף נראה משליך את רגליו האחוריות כה גבוהות, עד שנדמה כי הוא עומד לבצע סלטה קדימה. ציירים ששאבו השראה מסצנות קרב קודמות עיצבו את הקומפוזיציה באופן רווי תנועה ודינמיות.^[2]

הרקע ההיסטורי

האירוע המתואר בציור מבוסס על סיפור מקראי מספר מלכים ב' וספר ישעיהו, המתאר את מסעו של סנחריב לירושלים בשנת 701 לפנה"ס. על פי הסיפור המקראי, בעת המצור על ירושלים שלח אלוהים מלאך שהכה בצבאו של סנחריב והביא לתבוסתו. בציור ניתן להבחין בתיאור מדויק של ההתרחשות, תוך שימוש חכם בתאורה המדגישה את גופות החללים המוטלות על הקרקע, את הנמלטים בצד הימני של התמונה, ואת המלך סנחריב עצמו, שארשת פניו מביעה אימה.^[3]

השפעות אמנותיות

אחד האלמנטים הבולטים ביצירה הוא הסוס האפור המזדקף, אשר מבוסס על רישום של לאונרדו דה וינצ'י. אלמנט זה מחזק את התחושה הדרמטית של הסצנה ומשתלב היטב עם שאר המרכיבים הציוריים. כמו בציורים דרמטיים נוספים מאותה תקופה, נעשה שימוש נרחב בקומפוזיציה קומפקטית להדגשת האינטנסיביות של הרגע.^[3]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תבוסת סנחריב בוויקישיתוף