מתמטיקאי גרמני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תאודור שניידר (בגרמנית: Theodor Schneider; 7 במאי 1911, פרנקפורט – 31 באוקטובר 1988, פרייבורג) היה מתמטיקאי גרמני הידוע בעיקר בשל פתרון הבעיה השביעית של הילברט. שניידר פרסם הוכחה למשפט גלפונד-שניידר בשנת 1935, מעט לאחר שאלכסנדר גלפונד הוכיח אותו באופן בלתי תלוי. המשפט עונה בחיוב לבעיה השביעית של הילברט וקובע שלכל a אלגברי שונה מ-0 ומ-1 ולכל b אי-רציונלי ab מספר טרנסצנדנטי.
 | |
| תיאודור שניידר 1970 | |
| לידה |
7 במאי 1911 פרנקפורט, הקיסרות הגרמנית |
|---|---|
| פטירה |
31 באוקטובר 1988 (בגיל 77) Zähringen, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום מגורים | פרנקפורט, גרמניה |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט | קרל לודוויג זייגל |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט | Rolf Wallisser, John Austin Spicer, Gerhard Augustin, Alfred Günther, Luise-Charlotte Kappe, H. P. Schlickewei, Peter Bundschuh, Orhan S. Icen, בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| צאצאים | Bernhard Schneider |
ב-1949 הרחיב את המשפט והכליל אותו כך שיתפוס לפונקציות מרומורפיות נוספות.
שניידר למד בפרנקפורט בין השנים 1929–1934. הוא הוכיח את משפט גלפונד-שניידר בעבודת הדוקטורט שלו. לאחר מכן נעשה לעוזרו של קארל לודוויג סיגל באוניברסיטת גטינגן שם למד עד לשנת 1953. הוא היה לפרופסור באוניברסיטת ארלנגן בין השנים 1934–1953 ולאחר מכן בפרייבורג מ-1959 עד לפרישתו ב-1976. בזמן ששהה בפרייבורג שימש מנהל של המכון למחקר מתמטי של אוברוולפאך (1959–1963).
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.