שקר לבן הוא שקר הנאמר מטעמי נימוס או משום דרכי שלום, ולכן היחס אליו סלחני, בדרך כלל מתקבל בהבנה יחסית, ולעיתים ביחס אוהד, בניגוד ליחס לשקר. הוא קטן ולא מזיק לכאורה, המסופר כדי להימנע מפגיעה ברגשות הזולת או ליצור מציאות נעימה יותר. עם זאת, ישנם אנשים הרואים שקר זה כשקר לכל דבר ועניין, זאת כי השקר הלבן מעוות את המציאות.
ישנו סוג נוסף של שקר לבן - הדובר האומר את הדברים, אומר דברים שיש בהם אמת או אמת חלקית כך שהשומע יקבל מידע שהדובר רוצה שיקבל. גם אם זה לא כל האמת.
שקר הוא תכונה אבולוציונית הקיימת עקב הצורך לשרוד ולהשתלב בחברה. ישנם שקרים העלולים לגרום לנזק, שקרים אלו נקראים "שקרים גדולים" ואילו שקרים לבנים ("שקרים קטנים") משמשים לעיתים קרובות על מנת להימנע מפגיעה ברגשות אחרים, לשמור על יחסים חברתיים ולהתמודד עם מצבים מורכבים. אנשים משקרים מגיל צעיר ומפתחים יכולת זו במהלך החיים, למרות האתגרים המנטליים והרגשיים הכרוכים בכך.
אנשים משתמשים בשקרים לבנים בתדירות גבוהה. לדוגמה, מחקר שנערך בבריטניה מצא שגברים משקרים בממוצע 42 פעמים בשבוע, בעוד נשים משקרות כמחצית מכך. השקרים הנפוצים כוללים ביטויים כמו "לא הייתה לי קליטה" או "אני בדרך".[דרוש מקור]
שקר לבן ורפואה
שקר לבן נפוץ בתחומים כמו יחסים אישיים, טיפול רפואי, והקשרים מקצועיים. מצאו כי השימוש בשקרים לבנים תלוי בטיב הנתונים, מאפייני הילד, נורמות משפחתיות, יכולות הצוות המטפל ומדיניות הארגון. האתיקה הרפואית מתמודדת עם דילמות בשימוש בשקרים לבנים, ומציעה שההחלטות יתקבלו על בסיס הבנה מעמיקה של המצב ואיזון בין טובת המטופל לזכותו לדעת את האמת[1]. השקרים הללו יכולים לשמש כדי להתמודד עם משברים של תקווה, חדשות רעות, מגוון תרבותי ומגבלות מקצועיות של האחיות[2].
שקר לבן ויחסים חברתיים
שקרים לבנים נפוצים ואף נחוצים לשמירה על יחסים חברתיים תקינים. לדוגמה, שקרים כמו "יש לי כאב ראש" או "הכל בסדר" נחשבים לשקרים קטנים ולא מזיקים שבדרך כלל נועדו למנוע פגיעה ברגשות של אחרים או להימנע ממצבים לא נעימים. למרות החשיבות הגבוהה של האמת לשמירה על חברה מתפקדת, ישנם מקרים בהם השקר הוא לא רק מותר אלא אף הכרחי. לדוגמה, במקרים של הצלת חיים, שמירה על שלום בית, או הגנה מפני נזקים כלכליים[3]. בנוסף, ניתן לראות שקר זה בהקשר של זוגיות שכן מטרתו לשמור על מערכות יחסים טובות ולהימנע מעימותים. שקרים לבנים יכולים להועיל בשמירה על שלום בית ותחושת נוחות, אך הם עלולים גם להוביל לאי-אמון במקרים מסוימים.
אוטיזם
הבנת שקר לבן יכולה לשפר את היכולת החברתית והקוגניטיבית של אנשים בעלי אוטיזם, לעזור לשילובם בחברה והתמודדות יעילה עם מצבים חברתיים. זאת ועוד הפחתת תחושת חוסר השייכות בתהליכי תקשורת[4].
שקר לבן ביהדות
סכם
פרספקטיבה
על פי פרשני המקרא וחז"ל, בתנ"ך מופיע שקר לבן פעמים אחדות:
- בספר בראשית, פרק י"ח, פסוק י"ג נכתב: "ותצחק שרה בקרבה לאמור: אחרי בלותי הייתה לי עדנה, ואדוני זקן", אך מיד בפסוק שלאחריו אומר ה' לאברהם: "למה זה צחקה שרה לאמור, האף אומנם אלד ואני זקנתי". מפרש רש"י[5]: "ואני זקנתי - שינה הכתוב מפני השלום, שהרי היא אמרה ואדוני זקן".
- בספר בראשית, פרק מ"ב, פסוק ל"ד, מספרים בני יעקב לאביהם על פגישתם עם יוסף (שאותו לא הכירו) במצרים: "והביאו את אחיכם הקטון אליי, ואדעה כי לא מרגלים אתם, כי כנים אתם; את-אחיכם אתן לכם, ואת הארץ תסחרו". על המילים "ואת הארץ תסחרו", שאותן לא אמר יוסף כותב הרמב"ן: "שינו לו בדבר מפני השלום, כדי שישמע אליהם לשלח אתם בנימין, כי ברצונם מיד היו חוזרים לולי שאמר לא ילך בני עמכם".
יש מחלוקת בין בית הלל ובית שמאי העוסקת בקונפליקט הנוצר לעיתים בין האמת לשלום. על פי בית שמאי, יש להקפיד על האמת, גם אם אמת זו אינה נעימה לשומע אותה. לפי בית הלל, במקרה זה, כבוד הכלה ושמחת החתן עדיפה על-פני האמת הצרופה:
כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה.
אמרו להן בית שמאי לבית הלל: הרי שהייתה חיגרת או סומא אומרים לה כלה נאה וחסודה? והתורה אמרה "מדבר שקר תרחק"!
אמרו להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הוי אומר ישבחנו בעיניו.
מכאן אמרו חכמים: לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות.
על פי ההלכה יש היתר לומר שקר לבן שמטרתו השכנת שלום בין אדם לחברו או שלום בית בין איש לאשתו. הרב אליעזר מלמד התייחס לנושא זה בספרו "פניני הלכה", בו הוא מביא סיפור על אהרן הכהן שהשתמש בשקר לבן, וכן מצטט ממסכת יבמות, מהספר "חפץ חיים" וממקורות נוספים, המתירים שקר לבן. על פי הרב מלמד, ”לכתחילה, עדיף כמובן שלא להשתמש בהיתר לשקר, ולכן אם למשל, בא אדם ושאל את חבירו, האם פלוני דיבר עלי דברים רעים, עדיף להטות את השיחה לכיוונים אחרים. אבל אם הוא מתעקש, ודורש לדעת האם דברו עליו דברים רעים, מותר לומר שקר גמור מפני השלום.”[6]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דריה מעוז, שקרים לבנים, באתר של המכללה האקדמית הדסה ירושלים
- אור פלג, מי צריך שקרים?, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 1 באוקטובר 2022
- יעקב שפירא, שקרים "לבנים" ושקרים אחרים, באתר "דעת", תשס"א
- Firestone, Lisa (23 בספטמבר 2013). "Why We Lie and How to Stop". Psychology Today. נבדק ב-2017-07-09.
{{cite web}}: (עזרה)
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.