Loading AI tools
סדרת דרמה טלוויזיונית ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שעת נעילה היא סדרת דרמת מלחמה ישראלית, שבוימה על ידי ירון זילברמן על פי תסריט של רון לשם, עמית כהן ודניאל אמסל. אשר עלתה לשידור ב-19 באוקטובר 2020. הסדרה מתרחשת על רקע אירועי מלחמת יום הכיפורים[3]. הסדרה מתמקדת בחזית הצפונית של המלחמה.
 | |
| כרזת הסדרה | |
| סוגה | דרמת מלחמה |
|---|---|
| יוצרים |
עמית כהן רון לשם דניאל אמסל גל זייד ירון זילברמן יזהר הר-לב |
| כותבים |
רון לשם עמית כהן דניאל אמסל ירון זילברמן אמיר גוטפרוינד יעל הדיה |
| בימוי | ירון זילברמן |
| שחקנים |
אביב אלוש ליאור אשכנזי אימרי ביטון עופר חיון מאור שוויצר עומר פרלמן ג'וי ריגר לי בירן שחר טבוך תום אבני |
| ארץ מקור |
 ישראל |
| שפות |
עברית ערבית מרוקאית יהודית |
| מספר עונות | 1 |
| מספר פרקים | 10 |
| הפקה | |
| מפיק |
דוד בצר נועה גביש מתן גידה עמיר גנור משה אדרי מאיה אמסלם שרון הראל עמית כהן אלון גולדמן |
| מפיקים בפועל |
משה אדרי, לאון אדרי  |
| חברת הפקה |
אנדמול שיין ישראל WestEnd Films |
| הפצה | יונייטד קינג |
| עורכים |
יובל שר איתמר גולדווסר דב שטוייר יונתן וינשטין |
| אתר צילומים | מעלה גמלא, עמק הבכא רמת הגולן ונס ציונה[1][2] |
| צלמים |
עמית יסעור דמיאן דופרן רועי פרג' איתן בן אריה |
| מוזיקה | אופיר לייבוביץ' |
| אורך פרק | 45 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור | כאן 11 |
| תקופת שידור מקורית |
19 באוקטובר 2020 – הווה |
| תקופת שידור בישראל | 19 באוקטובר 2020 – רץ |
| קישורים חיצוניים | |
| אתר רשמי | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
הסדרה נמכרה לרשת השידור HBO[4], ושידורה בשירות הסטרימינג HBO Max, בשם "Valley of Tears" ("עמק הבכא"), החל ב-12 בנובמבר 2020[5].
בתום כל פרק שודרה התוכנית "אחרי נעילה" בהנחיית קובי מידן, שכללה דיון אודות האירועים ששודרו בפרק. כמו כן לוותה הסדרה בתוכנית רדיו ("שיחת נעילה") ופודקאסט.
במקביל לשידור הסדרה, עלה קמפיין של עמותת נט"ל להעלאת המודעות לנפגעי הלם קרב, ולסיוע עבור מי שהצפייה בסדרה העלתה בו זכרונות טראומטיים[6].
ב-10 במרץ 2022 פורסם שהסדרה תשוב לעונה שנייה שתעסוק במלחמת לבנון הראשונה[7].
הסדרה עוסקת בעלילות מקבילות של שלוש קבוצות של חיילים: במוצב החרמון, במחלקת טנקים ובחמ"ל במחנה נפח. בכל פרק של הסדרה מתקדמת העלילה בשלושה מסלולים מקבילים של כל אחת מקבוצות חיילים אלה עד שבסוף הסדרה שלושת העלילות מצטלבות לעלילה אחת.
אבינועם שפירא, חייל ביחידת האזנה של חיל המודיעין המוצבת במוצב החרמון, קולט בתשדורות שהיועצים הרוסים עזבו את סוריה, והתקבלה הוראה להרחיק חקלאים מאזור הגבול. הוא מסיק שסוריה עומדת לתקוף את ישראל. אך התראותיו נדחות שוב ושוב. הוא מזהיר את סגן יואב מזוז, מפקד מחלקה מגולני האחראי על אבטחת המוצב. יואב מזלזל בהתראתו עד לרגע שבו פגז ראשון נוחת במוצב. הסורים תוקפים את המוצב, וחיילי המוצב מתבצרים בו. הכוח הסורי מפוצץ את דלת הכניסה למוצב ובקרב היריות יש נפגעים. החיילים הישראלים נסוגים לעומק המוצב. יואב ואבינועם מנסים למצוא דרך למלט את החיילים מהמוצב. בדרכם הם מגלים שאחדים מחיילי המודיעין נפלו בשבי. תשעה לוחמים מצליחים להימלט מהמוצב, אך בדרכם לאזור מג'דל שמס הם נתקלים במארב של קומנדו סורי וכל החיילים נהרגים, פרט ליואב ואבינועם. לאורך כל ההימלטות אבינועם מחזיק בקופסה ובה קיפוד המחמד שלו, צנובר.
יואב ואבינועם ממשיכים בבריחה, ומוצאים עצמם בשדה מוקשים. יואב מפלס את דרכם אל השביל הסמוך ומוביל איתו את אבינועם המפוחד. יואב מספר לאבינועם שתכנן להציע נישואים לדפנה, קצינת ח"ן במחנה נפח שאיתה יוצא. לאחר שהגיעו לשביל יואב עולה על מוקש. אבינועם מבצע פעולות החייאה ביואב והוא חוזר להכרה. יואב מגלה כי רגלו התרסקה, ואבינועם משתמש בחוסם עורקים כדי לעצור את הדימום. אבינועם גורר את יואב, והם מגיעים לתחנת אוטובוס. יואב מתחנן שאבינועם יגאלו מיסוריו ויהרוג אותו באמצעות הנשק, אך אבינועם מסרב. יואב נותן לו את הטבעת שהתכוון לתת לדפנה, כדי שימסור אותה לדפנה. הוא רץ לקרוא לעזרה ומשאיר את יואב לבד עם "עוזי" דרוך, לאחר שהוא מבטיח שלא יפגע בעצמו.
ג'קי אלוש, מרקו דוזלי ומלאכי ברדוגו הם שלושה חברי ילדות ממוצא מרוקאי. השלושה פעילים בתנועת "הפנתרים השחורים" בירושלים ומשרתים באותה מחלקה בחיל השריון. מרקו ואלוש חוזרים ליחידה שלהם המוצבת בדרום רמת הגולן, בזמן שחברם מלאכי נמצא במעצר לאחר שהצית ניידת משטרה. עם פרוץ המלחמה, המחלקה נאלצת להילחם מול טור שריון סורי, והיא מצליחה להשמיד מעל 40 טנקים. הם מקבלים פקודה להתקדם אל ציר החניונים. בדרך נהרג מפקד המחלקה, סגן אבירם. חברו הקרוב, סמל נמרוד כספי, יוצא מהטנק שלו ורץ לטפל באבירם, ואז הטנק שלו סופג פגיעה ישירה ועולה באש. כספי נוטל פיקוד על המחלקה, שממשיכה עם שני טנקים. בדרך, הוא רואה שריונית מתקרבת. כספי יורה עליה בפאניקה באמצעות המקלע עד שמתברר שזהו כוח ישראלי. חיילי הטנק רצים לסייע לנפגעים ומגלים שרק חייל אחד שרד, יונתן, והוא לוקה בהלם קרב. יחד, הם עולים לגבעה 87, שם אחד משני הטנקים שלהם מושבת. בגבעה הם פוגשים במחלקת צנחנים. מג"ד הצנחנים מודיע להם שהגבעה נמצאת באזור שבשליטה סורית. כספי מבטיח למג"ד להישאר על הגבעה ולהמשיך להילחם, למורת רוחם של חייליו.
חיילי גבעה 87 מורדים בכספי ומחליטים לסגת מהגבעה, אך התוכנית נכשלת לאחר שמטוס סורי משמיד את הטנק הפעיל האחרון שברשותם. יוני יוצא מההלם ומתחיל לספר על עצמו. לפתע מטוס של חיל האוויר הישראלי מופל. חיילי גבעה 87 מחלצים את הטייס מידי כוח סורי שבא לשבות אותו. הוא מספר להם על האבדות הגדולות ברמת הגולן ובסיני, ולאחר מכן מת מפצעיו. מרקו מדווח בקשר שהם הצילו את הטייס ומסתיר את מותו. לאור זאת המפקדה מחליטה לשלוח כוח לחילוץ הטייס. מלאכי מצטרף לכוח החילוץ, שמסכים לפנות את לוחמי השריון אך לא את הצנחנים. לוחמי השריון מסרבים להפקיר את חבריהם ונשארים על הגבעה.
מלאכי חושד באלוש שהסגיר אותו ואת מרקו למשטרה. אלוש מתוודה שהוא מאוהב בריקי, אחותו של מרקו המיועדת למלאכי, אך מכחיש שדיבר עם המשטרה. אלוש מתצפת מהגבעה, ומבחין שפלוגת חי"ר משוריין סורית עושה דרכה אל הגבעה. החיילים מתבצרים בבונקר וכספי נשאר בחוץ כדי לטווח את פגזי הארטילריה הראשונים. בבונקר, מלאכי מגלה שיוני הוא בנו של מני, ומבקש לדווח על כך למני בקשר. כספי נזכר ששכח את מכשיר הקשר בחוץ, יוצא להביא אותו ונפצע מפגז שנופל לידו.
הסורים מתקרבים ומרקו מבקש להיכנע אך חבריו מתנגדים. כאשר הסורים עומדים בפתח הבונקר, הלוחמים דוברי הערבית, מלאכי מרקו ואלוש, מחליטים כי אחד מהם יצא להיכנע, ובכך יגן על יתר הלוחמים. אלוש מתנדב לצאת ומספר לסורים שבבונקר היו ארבעה חיילים ורק הוא שרד. הם מטילים רימון לבונקר ולוקחים אותו בשבי. אחד החיילים בבונקר קופץ על הרימון ונהרג.
מלאכי, ששמע על פרוץ המלחמה, נמלט מהמעצר על מנת להצטרף לחבריו לטנק. בדרכו הוא תופס טרמפ במכוניתו של מני בן דרור, סופר ועיתונאי מפורסם, פעיל "מצפן", אשר יוצא לחפש את בנו יוני, טירון בחטיבת הצנחנים. בינתיים בחמ"ל הפיקוד במחנה נפח מתחילה להתבהר תמונת הקרב הקשה. המפקד במקום, סרן תמיר, מורה לפנות את כל החיילות לגליל. דפנה, קצינה במחנה, מבקשת להישאר, בין השאר מדאגה לחברה יואב מזוז שבמוצב החרמון. בקשתה מסורבת והיא יורדת עם יתר החיילות. בגליל היא תופסת טרמפ חזרה לבסיס עם מני בן דרור ומלאכי. בדרך הם מוצאים את הטנק הפגוע של היחידה של מלאכי, ואחר כך את השריונית הפגועה. הם מזדעזעים למראה החללים ודפנה מכתיבה למלאכי את שמות ההרוגים. הם מגלים תיק עם שמו של יונתן בן דרור, בנו של מני. לבסוף הם מגיעים למחנה נפח שבו הלחץ רב. לדפנה נודע שמוצב החרמון נכבש. במקביל היא מתחילה לעסוק ברישום הנעדרים ומבקשת להסדיר את הדיווחים למשפחותיהם.
מלאכי יוצר קשר עם מני ומודיע לו שיוני נמצא בגבעה 87, אך יוני מסרב לשוחח עם אביו. מני מבקש מאלוף-משנה אלמוגי שישלח כוח לחילוץ החיילים, אך נענה בסירוב. גם שר הביטחון דיין, מכר שלו, מסרב לשוחח עמו בטלפון. מני לוקח את הקשר, מתחזה למפקד, ומורה לכוח באזור לחלץ את החיילים בגבעה 87. דפנה מבחינה בכך ומבטלת את פקודת התנועה. מני גונב ג'יפ צבאי ויוצא אל גבעה 87. בדרך, הוא מקריא ליוני בקשר את סיפור "השחפית והדג", הסיפור שהיה אהוב על יוני בילדותו.
בדרכו לגבעה 87 מני נחסם בידי מחלקת טנקים במילואים הלנים שם מכיוון שאין להם אמצעי ראיית לילה. מני מספר ללוחמים על בנו.
בבוקר, פלוגת המילואים לוקחת את מני לגבעה 87. הם מוצאים את גופות ההרוגים על הגבעה ואת יתר החיילים פצועים בבונקר. מלאכי ומרקו מזהים את גופות חבריהם ההרוגים, בהם סמל המחלקה כספי ומפקד הטנק פיקסמן.
לאחר שובם לבסיס נפח, מלאכי מתקשר לריקי ומבקש ממנה שתדאג לאלוש כשיחזור, אך מסתיר ממנה שהוא נפל בשבי. היא מספרת לו כי המשטרה הגיעה לחפשו בביתם והוגש נגדו כתב אישום, בעוד מרקו לא הואשם, ומלאכי מבין שמרקו הוא המלשין.
בינתיים, אבינועם שהתמוטט נלקח לטיפול בבית חולים שדה בנפח. הוא מתחנן שיחלצו את יואב, אך זוכה להתעלמות מצד אנשי המודיעין שמנסים להבין ממנו אם "האמצעים המיוחדים" נפלו בידי האויב. דפנה מגיעה למיטתו של אבינועם, אשר מספר לה כי יואב נפצע, והוא מוסר לה את טבעת הנישואין שיואב תכנן לתת לה.
אלוף-משנה אלמוגי מספר לחיילים כי הסורים פתחו במתקפה גדולה בצפון רמת הגולן ומבקש מכל שריונר שיכול לצאת לקרב לעלות לטנקים. אבינועם יוצא לשדה הקרב יחד עם השריונרים בנגמ"ש כדי למצוא את יואב, ומקים חמ"ל האזנה נייד. אל הנגמ"ש מצטרפת דפנה ללא ידיעת מפקדיה. הם מגיעים לתחנת האוטובוס של יואב, אך לא מוצאים אותו. הסורים תוקפים את הכוח, דפנה נמלטת ואילו אבינועם נשבה. הוא נלקח לכלא בו נמצא אלוש, אשר עובר עינויים קשים מאחר שהסורים חושבים שהוא טייס. גם אבינועם נחקר, ומשמיעים לו את החדשות ברדיו לפיהם הסורים כבשו את תל אביב וירושלים. אבינועם מזהה את קולו של הקריין כדובר צבא סוריה. יואב מוכנס לחדר החקירות, פצוע, ומתחנן לאבינועם שלא יישבר בחקירה. אבינועם מסרב לשתף פעולה בחקירה ועובר עינויים.
בנפח, יוני מתנדב להצטרף לצוות הטנק של מרקו ומלאכי כטען-קשר. מני מבקש להצטרף אליהם כמפקד טנק ומספר שבעבר היה נהג טנק ועבר קורס מפקדי טנקים. יוני בנו מסרב בתחילה, אך מסכים לאחר חילופי דברים קשים. הם מגיעים לשדה הקרב ומני מזהה עשרות טנקים סורים. הם מצטרפים לקרב עד שאוזלת להם התחמושת. אף על פי שפקדו עליהם להישאר בעמדה, הם חוזרים לשטחי הכינוס. שם, מרקו מתוודה בפני מלאכי כי הוא מסר את המידע שהוביל למעצרו, על מנת להגן על אמו שהסתבכה עם המשטרה ומלאכי סולח. מלאכי מציע טקטיקת לחימה ייחודית לפיה ייתקפו את הסורים מהצדדים, תוך ניצול העובדה שהם נלחמים כשמדפי הטנק סגורים. מני דורש שמלאכי ייקח פיקוד על הטנק והוא ינהג. מלאכי מקבץ סביבו מספר טנקים, והם יוצאים למערכה מול עשרות טנקים סורים. הכוח פוגע בטנקים סורים רבים אשר נסוגים במהרה. לאחר הצלחות רבות, הטנק של מלאכי נפגע. יוני נפצע ומני ומלאכי מחלצים אותו ומבצעים בו פעולות החייאה, אך ללא הצלחה. מלאכי מחלץ את מרקו מהטנק הבוער, ומרקו הנסער הורג בידיים חשופות לוחם סורי, תוך שהוא מתמוטט בבכי וצעקות.
בנפח, דפנה מוסיפה את יוני לרשימת החללים. אל"ם אלמוגי מכריז על סיום שלב הבלימה ותחילת מתקפה אל תוך סוריה. מלאכי נשלח לעמוד בכוחות הראשונים שיפרצו אל סוריה. בזמן שאלמוגי מדבר, מני נכנס לרכבו ונוסע.
הסדרה נחתמה בצילומי וידאו עכשוויים של לוחמי המלחמה, כשהם עומדים ללא תנועה מול המצלמה כאשר השיר "ריבונו של עולם" של ברי סחרוף מתנגן ברקע ומשמש כשיר הסיום של הסדרה.
בסצנה שאחרי הכתוביות נראה יוני לבוש סרבל מוכתם, הולך בשכונה חרדית. הוא נכנס לבית מדרש ובין הלומדים רואה את אביו, מני, לבוש כחרדי, ולומד סוגיה מתוך מסכת עירובין: ״נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא״[8]. השניים מחייכים זה לזה מבלי לומר מילה, ויוני עוזב את בית המדרש.
הפקת הסדרה נמשכה כעשור, וצילומיה נערכו במשך כחודשיים החל מ-21 ביולי 2019[10][1][10].
הסדרה היא מסדרות הטלוויזיה היקרות ביותר בישראל, נעשה בה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לצורך שחזור הקרבות. עלות העונה הראשונה היא כ-23 מיליון ש"ח[11]. תחילה תוכנן שהסדרה תשודר בשם "כיפור" בערוץ עשר בתחילת העשור השני של המאה ה-21, אך עקב עלותה הגבוהה, ערוץ 10 ויתר עליה[12].
לצורך צילומי הסדרה תוקנו והושמשו לנסיעה שני טנקי צנטוריון, אשר שימשו בצילומים, ובעזרת עיבוד מחשב הוצגו כעשרות טנקים[13][11].
מוצב החרמון המופיע בסדרה צולם במוצב תל סאקי. האירועים בגבעה 87 צולמו בגבעת בזק ומבוססים על הקרבות בתל סאקי. בסיס נפח כפי שמופיע בסדרה צולם במצודת טגארט נטושה בנס ציונה, שבה צולמה גם סדרת הטלוויזיה הסאטירית של כאן 11 "שב"ס"[14].
הסדרה זכתה לשדר את פרק הפתיחה הכפול בפסטיבל "סירייס מאניה" לסדרות טלוויזיה[15][16].
לפי נתוני תאגיד השידור הישראלי, בפרק הבכורה של הסדרה צפו כ-255,000 צופים באתר האינטרנט של "כאן" ובכך, הוא הפך לפרק הנצפה ביותר מאז עלייתו לאוויר של תאגיד השידור "כאן"[17].
עם תחילת שידורה זכתה הסדרה לתגובות חיוביות רבות ברשתות החברתיות[18]. תא"ל (מיל') אביגדור קהלני חלק שבחים לפרק הראשון של הסדרה על הדיוק בתיאור פעילות צוות הטנק, והוסיף ביחס לעלילה: "האם היה פה צדק היסטורי? לא, זו לא הייתה המטרה ליצור צדק היסטורי; האם הייתה נגיעה בחיילים שהצילו את המדינה? כן, הייתה נגיעה בחיילים, בפחדים, בעיניים הגדולות, בחששות"[19].
מאידך, ובפרט בהמשך שידור הסדרה, עלו טענות שהסדרה אינה משקפת כיאות את המציאות[20]. כך, למשל, נטען שהסדרה מגזימה במשקלם של הפנתרים השחורים, אך מירון רפופורט רואה זאת כ"חלק מהחירות האמנותית שיש ליוצרים"[21]. דוגמה אחרת היא חייל המודיעין אבינועם, המוצג כקריקטורה של ג'ובניק. טענות נוספות נשמעו לגבי העובדה שחיילי הצבא הסדיר הם מגודלי שיער, בניגוד לתספורת הצבאית הקצרה שאפיינה את כל חיילי הצבא הסדיר. דורון נשרי, תותחן טנק במלחמת יום הכיפורים, חתם את ביקורתו במילים "'שעת נעילה' פוגעת בזיכרון המלחמה ההיא ובזכר חברינו. חבל שנוצרה."[22]
העיתונאי אורי משגב תיאר את עיוותי הסדרה: "סדרה שעושה מאמץ ניכר כדי להעצים את דמות המזרחי כלוחם ואקטיביסט חתיך וכריזמטי המשלב תודעה פטריוטית וחברתית; שהאשכנזי בה יהיה רק קיבוצניק אטום, שחצן וגזען או משקפופר היסטרי וילדותי שמצווח ככרוכיה בעודו נושא בזרועותיו קיפוד (לבן!); שתעשה בה מניפולציה היסטורית כדי לרתך ולהעמיד במשקל שווה את מלחמת יום כיפור ואת תנועת הפנתרים השחורים."[23]
לעומת הטענות על סטייה מהדיוק ההיסטורי, העלו מאיה רומן ומריאלה יאבו, באתר האינטרנט "פוליטיקלי קוראת", טענה נגד הייצוג המצומצם של נשים בסדרה ונגד ההתמקדות בלחימה על פני חוויות העורף[24]. מאיה גולשמידט הוסיפה שאף שכדרמה המתרחשת באזורי לחימה סביר שיופיעו בה בעיקר גברים: "דיוק היסטורי אינו חזות הכל, ולא ניתן לתרץ באמצעותו את מחיקת החוויה הנשית על המסך. ... ב'שעת נעילה' אפשר היה לתאר את המלחמה דרך חוויותיהן של מספר נשים, חיילות ולא־חיילות, לצד הסיפור הגברי של הלחימה בחזית"[25]. מנגד נאמר כי אומנם בשנות האלפיים, הנשים משולבות יותר ויותר בצבא, אך בימים ההם הן כמעט ולא שולבו בכוחות הלוחמים, ולפיכך אי אפשר בשם השוויון לשכתב את ההיסטוריה[26]. כמו כן הועלו טענות על החפצת נשים כאשר דפנה מופיעה בפרק השלישי בגופיה בלבד[26].
אתר האינטרנט הרשמי של שעת נעילה
"שעת נעילה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"שעת נעילה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
איתי שטרן, הסדרה הישראלית היקרה אי פעם מחזירה את המלחמה לרמת הגולן, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2019 אינס אליאס, למה בעצם צריך את העימות המזרחי-אשכנזי בסדרה על מלחמת יום כיפור?, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2020 איתן לשם, כל מה שרע ב"שעת נעילה", או: שמישהו "יטפל" כבר בצנובר, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2020 רמי קמחי, אי אפשר לסמוך עליהם, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2020Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
