שמחה משפיירא

רבי שמחה משפיירא היה מגדולי חכמי אשכנז בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.

חי ופעל בשפיירא. היה תלמידו המובהק של רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא. למד גם אצל רבי אליעזר ממיץ, רבי אברהם בנו של רבי שמואל החסיד ורבי יצחק בן אשר הבחור (נכדו של רבי יצחק בן אשר - הריב"א). עמד בקשר עם חכמי זמנו רבי אליעזר בן יואל הלוי (הראבי"ה) ורבי יהודה החסיד. מתלמידיו האחרונים היה רבי אביגדור כהן צדק, ומתלמידיו הראשונים היו רבי יצחק בן משה מווינה (בעל ה"אור זרוע") ורבי ישעיה די טראני. שמו נזכר בין הרבנים החתומים על התקנות באספת הרבנים שנערכה במגנצא בשנת ד'תתק"פ (1220).^[1] לקראת סוף ימיו איבד את מאור עיניו.^[2] נפטר בשנות ה-20 של המאה ה-13.

רבי שמחה משפיירא כתב כמה חיבורים שנזכרו בספרים אחרים אך הם לא הגיעו לידינו. בין חיבוריו: פירוש לספרא ולמסכת הוריות,^[3] תוספות לכמה מסכתות, פירוש על התורה, ספר הלכתי בשם "סדר עולם" שהיה מחולק לסעיפים ודן בנושאי איסור והיתר ודיני ממונות. תשובותיו ההלכתיות מצויות בספרי הפוסקי בני דורו והדור שאחריו: ראבי"ה, אור זרוע, שבולי הלקט, מרדכי, מהר"ם מרוטנבורג, הגהות מיימוניות, ואחרים.

לפי ירמיהו מלחי על פי תיאורי תלמידיו וחכמי זמנו ניתן לומר שרבי שמחה משפיירא היה "הגדול שבחבורת חכמי שפיירא ואחד מגדולי החכמים שחיו בתקופת בעלי התוספות בכלל". אביגדור אפטוביצר מגדירו כ"אחד מחכמי אשכנז הכי מפורסמים".

קישורים חיצוניים

• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שמחה משפיירא", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1359, באתר היברובוקס
• ירמיהו מלחי, חכמי שפיירא ויצירתם הרוחנית, שאנן טו (תש"ע), עמ' 66–69.
• אברהם גרוסמן, האשה במשנתו של ר' שמחה משפיירא, מים מדליו תשס"ב.
• Isidore Singer Jacob Zallel Lauterbach, ‏"SIMHAH B. SAMUEL OF SPEYER", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• מבוא לראבי"ה, עמ' 414-412, עמ' 204-200

הערות שוליים

1. הובא בסוף תשובות מהר"ם מרוטנבורג
2. אברהם ריינר, בעלי התוספות האבודים, באתר הארץ, 26 במרץ 2007
3. ראו: תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף ד', עמוד א', תוספות סוף ד"ה קרי ביה.

ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.