Loading AI tools
מחנך, עיתונאי, משורר, פעיל ציוני ובלשן תושב חיפה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל בן-שבת (3 באוקטובר 1888, י' בחשוון תרמ"ט - 25 ביולי 1957, כ"ו בתמוז תשי"ז) היה מחנך, עיתונאי, משורר, פעיל ציוני ובלשן תושב חיפה. היה פעיל בתנועת המזרחי וכיהן כחבר מטעמה באספת הנבחרים והוועד הלאומי.
 | |
| לידה |
3 באוקטובר 1888  |
|---|---|
| פטירה |
25 ביולי 1957 (בגיל 68) |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה | בית העלמין חוף הכרמל |
  | |
שמואל בן-שבת נולד באספי, מרוקו. אביו ר' אברהם בן-שבת היה פייטן, סוחר, מתורגמן וראש קהילת יהודי אספי. בילדותו למד שמואל בתלמוד תורה בשם "אור התורה" באספי. בשנת 1892 עלה לארץ ישראל ממרוקו ביחד עם הוריו והמשפחה התיישבה בחיפה, שם למד שמונה שנים בבית הספר של כל ישראל חברים (כי"ח) ולאחר מכן השתלם בהוראה בקולג' הצרפתי בביירות.
לאחר לימודיו עבד בהוראה והיה איש חינוך ידוע בחיפה והסביבה. תחילה עבד כמורה בבית הספר של כי"ח בחיפה. בשנים 10–1909 שימש כמנהל בית ספר בכפר תבור, ואחר כך עבד כמורה בבית הספר של חברת עזרה בחיפה. לאחר מלחמת העולם הראשונה נתמנה להיות מנהל בית הספר "נצח ישראל" בחיפה. היה ממיסדי בית הספר לבנות תנועת המזרחי בחיפה ושימש כמנהלו מעת שהוקם. במקביל בשנת 1934 ייסד את התלמוד תורה "יסוד הדת" לילדים ספרדים.
במקביל לעבודתו בחינוך, היה סופר קבוע של עיתון החרות הירושלמי (להבדיל מחירות של האצ"ל), בעריכת אברהם אלמליח וחיים בן-עטר וכתב רבות על נושאים תרבותיים ופוליטיים. מאמריו עסקו בעיקר בסיקור היחס לציונות בעיתונות הערבית. ברבים מאמריו קרא ליישוב היהודי לייסד עיתון בערבית שיוכל לתת מענה לתעמולה אנטי-ציונית, וקרא ליהודים נוספים לנהוג כמוהו ולשלוח תגובות לעיתונים הערביים על מאמרים אנטי-ציוניים. הוא הפסיק לעבוד עבור "החרות" לאחר שקיבל משרת הוראה בטכניון בתקופת מלחמת השפות.
כפעיל פוליטי, היה פעיל מרכזי בתנועת המזרחי וממייסדי סניף תנועת המזרחי בחיפה. משנת 1918 שימש כחבר "ועד הקהילה העברית" של חיפה מטעם התנועה ומשנת 1920 ועד 1944 היה ציר אספת הנבחרים וחבר הוועד הלאומי של היישוב היהודי בארץ ישראל. הוא השתתף כציר בקונגרס הציוני העשרים בציריך. שימש כנציג הספרדים בוועד הפועל בחיפה. בנוסף הוא לקח על עצמו מספר תפקידים כפעיל ציבורי, כגון יו"ר סניף איגוד הסופרים הדתיים בחיפה, חבר בוועדת החינוך של עיריית חיפה, יו"ר ועדת התרבות של מועצת הספרדים בחיפה וחבר המועצה של המכון הארץ-ישראלי לפולקלור ואתנולוגיה.
בן-שבת עסק בעריכת מחקרים בלשניים והיסטוריים. הוא נהג לפרסם מאמרים רבים בענייני לשון בעיתונים לשוננו, הד החנוך, הארץ, הד המזרח, החרות, מזרח ומערב, התור, ההד, "אלמוקתף" (מוסף ערבי מדעי בקאהיר). בנוסף הוא פרסם מאמרים שעסקו בפולקלור ערבי ושל יהדות ספרד, וכן מאמרים העוסקים בענייני השעה ובשאלות ציבוריות כלכליות ומדיניות בעיתונים "הארץ", החרות, דאר היום, "התור" ובעיתונים ערביים שבסוריה ובמצרים. עניין רב היה לו בתחום השפה העברית וצורותיה הקדומות, ביאורים של המקרא וכדומה. כמו כן הוא עסק בבלשנות שמית ובהשוואה לשונית בין השפות עברית וערבית. הוא נהג לשאת הרצאות על הלשון העברית ושורשיה וכן על נושאים נוספים ב"אהל שם", באגודה להשתלמות במדע ומעל במות פומביות נוספות בחיפה.
בן-שבת כתב חיבורים על העיר חיפה ותולדותיה, כולל מחקר על תולדות העיר שאותו הוא פרסם בהמשכים בעיתונות. הוא כתב שירה וספרות ילדים.
חלק מכתביו חוברו בקובץ בשם "משאת חינוך" שפורסם בשנת 1955.
שמואל בן-שבת היה נשוי לפרחיה, בתו של ר' משה כלפון ונכדתו של הרב אברהם רפאל כלפון. לבני הזוג היו שתי בנות ובן, אברהם, שנפל במלחמת העצמאות בהגנה על קיבוץ בית קשת. הבנות אסתר ליאור ורנה איל מתגוררות בחיפה.
בן-שבת נפטר ב-25 ביולי 1957 ונקבר בבית העלמין חוף הכרמל בעיר בו התגורר, חיפה.[1]
על שמו קרוי רחוב בעיר חיפה.
ארכיונו נמצא בארכיון גנזים בבית אריאלה בתל אביב.
האזנה לשירי שמואל בן-שבת, באתר זמרשתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
