שלום חרמון

כוריאוגרף מחלוצי ריקודי העם בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שלום חרמון (21 באוגוסט 19207 ביוני 1992)[1] היה כוריאוגרף, מורה ומרכז החינוך הגופני במשרד החינוך (1975–1981), יו"ר ועדת ההתעמלות בישראל, עמד בראשן של משלחות ישראל רבות לתחרויות בינלאומיות בספורט. מחלוצי ריקודי העם בישראל.[2] יצר ריקודי עם ידועים. ייסד וניהל את "מצעד המחולות" ו"בית ספר רוקד".

עובדות מהירות לידה, פטירה ...
שלום חרמון
Thumb
אין תמונה חופשית
לידה 21 באוגוסט 1920
רטיבור, רפובליקת ויימאר
פטירה 7 ביוני 1992 (בגיל 71)
שם לידה פריץ וויסקופף
מדינה ישראל ישראל
מקום קבורה הר המנוחות
תאריך עלייה 1938
מקום מגורים קריית טבעון
תקופת הפעילות מ-1946
תפקיד מרכז החינוך הגופני בישראל (1975–1981)
יושב ראש ועדת ההתעלמות
סגירה

ביוגרפיה

סכם
פרספקטיבה

חרמון נולד ברטיבור, שלזיה עילית, גרמניה (היום פולין) בשם פריץ וויסקופף. בצעירותו הצטיין בהתעמלות ובאתלטיקה קלה והיה חבר בתנועת הנוער הציונית. ב-1938 קיבל תעודת בגרות בברסלאו. עם סיום לימודי התיכון עלה לארץ ישראל והתיישב במקווה ישראל.

במלחמת העולם השנייה גויס לצבא הבריטי והוצב בקפריסין, שם התרשם מריקודי-עם יווניים.

ב-10 בנובמבר 1946 ארגן את ההרקדה הציבורית הראשונה בישראל, באולם בית הספר "בית החינוך" ברחוב בצלאל. בגלל מספר הרוקדים הגדול, המפעל עבר ל"בית הפועל" ברחוב נחמני והתקיים אחת לחודש במשך עשרות שנים.

ב-1946 השתתף בקורס השני למורים לחינוך גופני (היום מכון וינגייט) ושם הכיר את דבורה לבית בלום. הזוג התחתן ב-1947 ועבר להתגורר בקריית טבעון. הוא ריכז את הפעילות הספורטיבית של מרכז הפועל בצפון, לימד חינוך גופני בבתי ספר יסודיים, תיכוניים, סמינר הקיבוצים ובמכללת וינגייט.

בכנס מחולות העם בדליה השני שנערך ביוני 1947 עזר לגורית קדמן בארגון הכנס וכן הנחה אותו.

במלחמת השחרור שרת כמג"ד בגדוד תותחנים. ב-1949 השתחרר מהצבא והחל להדריך ריקודי-עם בשכונת קריית חיים.

ב-1951 הוא הקים בחיפה חוג לריקודי עם לקראת יום העצמאות, שממנו נוסדה "להקת רעי"ם" (ראשי תיבות: "ריקודי-עם ישראליים"). הייתה זו להקת המחול הראשונה בישראל שהופיעה בתוכנית מלאה של ריקודי-עם ישראליים. הופעת הבכורה של הלהקה, יחד עם תזמורת "הפועל" והמקהלה המאוחדת, נערכה בחנוכה 1952 בקולנוע "הדר" בקריית חיים.

ב-1953 ייסד את "מצעד המחולות" בחיפה שהפך למסורת. באותה העת לימד ריקודי-עם בחיפה ואף היו לו להקות מחול. ב-1957 השתתף בקורס לכוריאוגרפיה בהדרכתו של רודולף פון לאבאן.

ב-1961 עם הקמת רשות הספורט והחינוך הגופני, התמנה לנהל את מדור ההדרכה עד 1968. בכנס מחולות העם בדליה שנערך בסוף יוני 1968 ניהל ביחד עם יונתן גבאי את המופעים לעיני 50 אלף צופים.[3]

ב-1968 קיבל מלגת לימודים לתואר שני בחינוך גופני באוניברסיטת קולומביה, בניו יורק וכשחזר התמנה לסגן מפקח על החינוך הגופני בישראל.

ב-1971 ניהל את טקס הפתיחה בכינוס הפועל התשיעי.[4]

בפברואר 1974 מונה ליו"ר ועדת ההתעמלות בישראל[5] ובאוקטובר אותה שנה עמד בראש המשלחת הישראלית לאליפות העולם בהתעמלות.[6]

ב-1975 התמנה למפקח ארצי של החינוך הגופני עד לפרישתו המוקדמת לגמלאות בשנת 1981. ב-1977 יזם את הפרויקט "בית ספר רוקד" אליו הצטרפו מאות בתי ספר מרחבי הארץ.

ב-1980 עבר קורס ארצי למורי דרך. בין 1981 ל-1991 שימש בהתנדבות כמפקח על המחול במטעם משרד החינוך.

חיים אישיים

חרמון נישא לדבורה בשנת 1947 ולשניים נולדו שלוש בנות, מירה, טליה ודליה. בשנת 1992 כחודש לפני מותו זכה בפרס "קאפי", עבור מפעל חיים במחולות עם, מטעם "בית האלופים היהודיים" הבינלאומי, במרכז קוסל שבאוניברסיטה העברית.[7] חרמון הלך לעולמו ביוני 1992 והובא לקבורה בהר המנוחות.

ריקודי עם מפורסמים שיצר

  • הורה נעורים[8]
  • בת יפתח[9]
  • מזרה ישראל[10]
  • בת הרים[11]
  • לאור חיוכך[12]
  • מחול הנוער[13]
  • דבקה דייגים[14]
  • ענבלים[15]
  • קומי אורי ("חמדתי")[16]
  • אל הכרמים
  • כעץ שתול[17]
  • מחול הדייגים[18]

הנצחה

מאמרים שפרסם

  • המחול בתנ"ך - "החינוך הגופני", מאי-יוני 1968
  • מקומו של ריקוד העם בחינוך - "נרקודה", יוני 1971

לקריאה נוספת

  • "במעגלי שלום"-שלום חרמון מנהיג, מחנך ויוצר. משפ' חרמון, 1993.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.