שי קינן

נולד בכפר שלם בתל אביב ומגיל תשע גדל בחולון. למד בבית הספר היסודי "התבור" עד כיתה ח’, ובתיכון אילון.^[1] שירת בחיל המודיעין, לאחר מכן היה מפקד מערך האבטחה של מחנה ידין.^[2] במהלך מלחמת חרבות ברזל שירת במילואים בפיקוד העורף בדרגת רס"ר.^[1]

קינן בעל תואר ראשון בממשל ודיפלומטיה מאוניברסיטת רייכמן ותואר שני במדיניות ציבורית בתוכנית למנהלים מאוניברסיטת תל אביב.^[3]

שימש יועצו של יושב ראש ועדת הכלכלה בכנסת, גלעד ארדן, וראש תחום ישראל בהסתדרות הציונית.^[2]

בעבר כיהן כסמנכ"ל שיווק בחברת "שהם שרותי השמה ומיון בע"מ", חברה בבעלות אימו.^[^{דרוש מקור]}

באוקטובר 2013 נבחר למועצת העיר חולון, וכיהן כסגן ראש העיר וחבר הנהלת העיר.^[1] כסגן ראש העיר, קינן הוביל לתקצוב העיר בסך 100 מיליון שקלים להקמת יציאה צפונית במחלף חולון מזרח שנפתח בתחילת 2024 והקים את פרויקט השיטור העירוני במימון המשרד לביטחון פנים שהוסיף לעיר עשרות תקני שוטרים.^[4]

בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2018 התמודד מול ראש העירייה המכהן, מוטי ששון אך הפסיד לו בהפרש של כ-8,356 קולות.^[5] הוא שימש יו"ר האופוזיציה, יו"ר ועדת ביקורת וחבר בפורום יושבי ראש האופוזיציה הארצי.

ב-31 במאי 2023, הושגה הסכמה על ריצה משותפת של אילן גזית מיש עתיד ברשימה של שי קינן, ותמיכה של מפלגת יש עתיד במועמדותו של שי קינן לראשות העיר^[6]. אולם לאחר שפורסמו מבחר ציוצים של קינן בכאן 11 ובהן ציוצים של קינן כנגד יאיר לפיד ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, וכנגד טיפולי התאמה מגדרית לילדים קטנים, הסירה מפלגת יש עתיד את התמיכה בקינן.^[7]^[8] אילן גזית רץ לבד ולא נכנס למועצת העיר.^[9]

בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2024 התמודד קינן בשנית על ראשות העיר מול ראש העירייה המכהן, מוטי ששון וניצח לאחר שזכה ל-43.2% מהקולות לעומת 17.8% לששון^[9].

כהונתו כראש העייריה

באפריל 2024 נפגש עם שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן והשניים סיכמו על הקמת תאגיד אנרגיה לצמצום הוצאות העירייה באמצעות שימוש בחשמל בשעות היום ורכישת אנרגיה בשעות השפל, הקמת מתקנים סולריים, והקמת עמדות טעינה לרכבים חשמליים.^[10]

ביוני 2024 הודיע קינן על כוונתו למנות את מנכ"לית תיאטרון הבימה לשעבר אודליה פרידמן, כממלאת מקום החברה לפיתוח התרבות בחולון, שתחתיה פועלים רוב מוסדות התרבות בעיר. המינוי גונה באופן תקיף בידי ועדי השחקנים בהם שח"ם ואיגוד הבמאים בשל תפקודה הלוקה של פרידמן כמנכ"לית הבימה, שהסתיימה בחובות ענק לתיאטרון והשעיית סמכויותיה בידי בית המשפט המחוזי בתל אביב עד לפיטוריה.^[11]^[12] יותר מ-300 יוצרי תיאטרון ושחקנים פרסמו התנגדות לכניסתה לתפקידה וב-17 ביולי הגיש ארגון השחקנים שח"ם עתירה לבית הדין לעבודה לביטול המינוי.^[13] בית הדין הורה לעירייה לקיים מכרז לתפקיד מנכ"ל קבוע^[14] ופרידמן זכתה במכרז.^[15] בעקבות זאת, נמחקה העתירה נגד מינויה של פרידמן.^[16]

קינן הביע בטוויטר עמדות ימין נחרצות. הוא צייץ נגד שחרור מחבלים^[17] אפילו במסגרת עסקה לשחרור חטופים^[18], בעד עונש מוות למחבלים^[19], על העוינות של הרשות הפלסטינית^[20] וערביי ישראל למדינת ישראל^[21], נגד החברי הכנסת מהמפלגות הערביות^[22], ובעד נוכחות יהודית בהר הבית^[23]^[24]. בנוסף, קינן צייץ בעד עבודה עברית וקנייה מיהודים^[25].

קינן הרבה לבקר את נפתלי בנט בתקופת ממשלת ישראל השלושים ושש^[26]^[27] והביע תמיכה בבנימין נתניהו^[28]. קינן גם מבקר את הפרקליטות^[29] על תפירת תיקים ואת בתי המשפט^[30] על שאינם מאפשרים מלחמה יעילה נגד האויב^[31].

קינן גם צייץ נגד מתן האפשרות לילדים צעירים להחליט שהם טרנסג'נדרים^[32].

ביוגרפיה

כהונתו כראש העייריה

עמדות

חיים אישיים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on