Remove ads
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שיר אשיר בגשם (באנגלית: Singin' in the Rain) הוא סרט מוזיקלי משנת 1952, אשר ביימו ג'ין קלי וסטנלי דונן. קלי אף משחק בתפקיד הראשי בסרט, לצד דונלד או'קונור ודבי ריינולדס.
עטיפת ה- DVD של הסרט | |
בימוי | ג'ין קלי, סטנלי דונן |
---|---|
הופק בידי | ארתור פריד |
תסריט | בטי קומדן, אדולף גרין |
עריכה | אדריאן פזאן |
שחקנים ראשיים |
ג'ין קלי דונלד או'קונור דבי ריינולדס ג'ין הייגן מילארד מיטצ'ל |
מוזיקה | ארתור פריד |
צילום | הרולד רוסון |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | מטרו גולדווין מאייר |
חברה מפיצה | MGM |
שיטת הפצה | הפצה לאולמות הקולנוע |
הקרנת בכורה |
27 במרץ 1952 19 בספטמבר 1953[1] |
משך הקרנה | 103 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | קומדיה רומנטית, סרט קומדיה, סרט מוזיקלי, מלודרמה |
מקום התרחשות | לוס אנג'לס |
תקציב | 2,540,000$ |
הכנסות | 7,200,000$ |
פרסים | מועמד לשני פרסי אוסקר |
דף הסרט ב־IMDb | |
דון לוקווד (ג'ין קלי) הוא כוכב ראינוע אשר התחיל את דרכו כמוזיקאי, רקדן ופעלולן. ברוב סרטיו משחק לוקווד לצידה של לינה למונט (ג'ין הייגן), וכחלק מיחסי הציבור של אולפן הסרטים שלהם, מסופר במדורי רכילות בעיתונים על רומן פיקטיבי ביניהם. למעשה, דון אינו סובל את לינה, אך זו מאמינה כי באמת יש ביניהם רומן.
לאחר הצלחת הסרט זמר הג'אז, אחד הסרטים המדברים הראשונים, מחליט מנהל האולפן ר. פ. סימפסון (מילארד מיטצ'ל) כי אין ברירה אלא להפיק את סרטם הבא, "הפרש הלוחם", כסרט מדבר. שילובו של קול בסרט גורם לבעיות רבות, אשר בראשן קולה הצורמני של לינה.
לאחר הקרנת הניסיון הכושלת, מציע קוזמו בראון (דונלד או'קונור), חברו הטוב של דון, כי את הקול של דמותה של לינה תדובב השחקנית הצעירה קת'י סלדן (דבי ריינולדס), בה דון מאוהב. השלושה משכנעים את ר. פ. לשנות את "הפרש הלוחם" לקומדיה המוזיקלית "הפרש המחולל". כאשר לינה מגלה כי קולה בסרט מדובב, היא כועסת ומנסה למנוע את הרומן בין דון לקת'י. היא סוחטת את ר. פ. כך שקת'י תמשיך לדבב את קולה בסרטים הבאים, ללא קרדיט. קת'י נאלצת להסכים, מאחר שהיא תחת חוזה.
לאחר הצגת הבכורה המוצלחת של הסרט, מבקש הקהל מלינה לשיר. כאשר קת'י שרה מאחורי פרגוד בעוד לינה מניעה את שפתיה על הבמה, מרימים דון, קוזמו ור. פ. את הפרגוד, וכך מתגלה האישה האמיתית מאחורי קולה של לינה.
את מוזיקת הרקע של הסרט הלחין ארתור פריד, אשר גם היה מפיק הסרט. פריד אף הלחין את רוב השירים בסרט, למילותיו של נסיו הרב בראון. כמעט כל השירים בסרט, לרבות שיר הנושא, הם למעשה חידושים של שירים מסרטים ישנים יותר, משנותיו הראשונות של הקולנוע:
מספר סצינות בסרט, בעיקר הקשיים וההתמודדות עם המעבר מראינוע לקולנוע, מהוות אזכור לסרטים אחרים:
הסרט זכה להצלחה מזערית בשנת צאתו, עם הכנסות של כ־120,000 דולר בלבד בארצות הברית.[2] הוא היה מועמד לשני פרסי אוסקר, על מוזיקה (המועמד היה לני הייטון, המנהל המוזיקלי), ועל שחקנית משנה (ג'ין האגן), אך לא זכה באף אחד מהם. בפרס גלובוס הזהב, זכה דונלד או'קונור בפרס השחקן הטוב ביותר בסרט מוזיקלי.
עם זאת, הסרט זכה בעיקר לביקורות חיוביות, אשר שיבחו את עלילתו המשעשעת, את השירים המשובחים ואת הכוריאוגרפיה המושקעת.[3] בשנת 1998, בחר מכון הסרטים האמריקני בסרט כסרט העשירי הטוב ביותר אי פעם.[4] בשנת 2004 בחר המכון את שיר הנושא של הסרט כשיר השלישי הטוב ביותר בהיסטוריית הקולנוע,[5] ובשנת 2006 זכה הסרט מהמכון לתואר הסרט המוזיקלי הטוב ביותר בהיסטוריה.[6] הסרט נמצא באופן קבוע ברשימת "250 הגדולים" של אתר IMDb, המבוססת על דירוג גולשי האתר.[7]
הסרט זכה לאזכורים רבים בסרטים אחרים, כולל פארודיות לא מעטות.[8] רוב האזכורים והפרודיות היו של שיר הנושא של הסרט, עם ריקודו המפורסם של ג'ין קלי. אחד המפורסמים ביותר שבהם הוא בסרטו של סטנלי קובריק "תפוז מכני", בו שר אלכס את השיר בסצינות שונות בסרט. אזכור נוסף היה בסרטו של אלפרד היצ'קוק "מזימות בינלאומיות", בו מזמזם את השיר קרי גרנט בעודו מעמיד פנים שהוא מתקלח. בסרט לאון, בחיקוי של ג'ין קלי, שרה נטלי פורטמן הצעירה את השיר, בסיטקום הילדים המצליח "החיים היפים של זאק וקודי" נעשה פרק מיוחד לסרט "היי סקול מיוזיקל" שבו מעלים את הסרט בתור הפקה בית ספרית. ובסרט המצויר רובוטס, הרובוט פנדר שר את השיר בשם "בשמן אני שר". בסדרת הטלוויזיה "גאליס" יולי מזיזה את שפתיה בחזית כאשר רונה אחותה שרה באמת מאחורי וילון. במערכון בתוכנית "סיבה למסיבה" ישנה גרסה פארודית עם הדמויות של שמעון פרס ויצחק שמיר המגולמים על ידי טוביה צפיר. ב"רחוב סומסום" כרובי עושה את הסצנה המפורסמת, כשמירי מביימת אותו, כאשר נוצרת תקלה ובכל פעם היה מזג אוויר שונה כמו: שלג.
לציון שבעים שנה ליציאת הסרט לבתי הקולנוע, ב-26 באפריל 2022 הפיצה חברת "האחים וורנר" מהדורת בלו-ריי של הסרט, בפורמט 4K UHD. המארז המשולב כלל, בנוסף לסרט עצמו, התייחסויות מוקלטות של השחקניות דבי ריינולדס וקאת'לין פרימן (אנ'), השחקן דונלד או'קונור, הרקדנית סיד צ'ריס, הבמאי-כוריאוגרף סטנלי דונן, הפזמונאים בטי קמדן ואדולף גרין (אנ'), הקולנוען האוסטרלי באז לורמן, וההיסטוריון של הקולנוע רודי בלמר (אנ'). עוד נכללו במארז: הסרט התיעודי "Singin’ in the Rain: Raining on a New Generation"[9] (בתרגום חופשי: "שיר אשיר בגשם: גשם יורד על דור חדש") משנת 2012, והקדימון המקורי של הסרט.[10]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.