Loading AI tools
שירות הביטחון הפנימי של הפדרציה הרוסית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שירות הביטחון הפדרלי (ברוסית: Федеральная служба безопасности, ובראשי תיבות: ФСБ – פה-אס-בה, פ.ס.ב. או פס"ב) הוא ארגון ביון וביטחון רוסי המהווה נדבך חשוב בקהילת המודיעין הרוסית. השירות כפוף לנשיא רוסיה ונועד להגן על המדינה מפני ריגול, חתרנות פנימית וטרור המסכנים את ביטחונה של הפדרציה הרוסית.
 סמל שירות הביטחון הפדרלי הרוסי | |
 | |
| לוביאנקה, מטה שירות הביטחון הפדרלי הרוסי | |
 | |
| דגל שירות הביטחון הפדרלי | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
רוסיה  |
| תחום שיפוט |
 רוסיה |
| משרד אחראי | נשיא הפדרציה הרוסית |
| סוכנות בת |
אקדמיית פס"ב |
| תאריך הקמה | 3 באפריל 1995 (חוק שירות הביטחון הפדרלי) |
| סוכנות קודמת |
השירות הפדרלי למודיעין מסכל של רוסיה |
| מנהל | אלכסנדר בורטניקוב |
| מטה מרכזי | כיכר לוביאנקה, מוסקבה, רוסיה |
| FSB.ru | |
  | |
תפקידיו כוללים:
הארגון, שהוקם ב-3 באפריל 1995, הוא היורש העיקרי של סוכנות הק.ג.ב. לאחר התפרקותה של ברית המועצות. המטה הראשי נמצא בכיכר לוביאנקה שבמוסקבה. סמכויות הארגון מקבילות לאלה של האגף לביטחון לאומי ב-FBI, שירות האבטחה הפדרלי של ארצות הברית, והסוכנות לביטחון לאומי (NSA). זוהי סוכנות אכיפת החוק הפדרלית החשובה ביותר ברוסיה, האחראית על סיכול ריגול, חתרנות, ולמלחמה בטרור. עד שנת 2011, השירות עסק גם במאבק בפשע המאורגן, עד שהוקמה ועדת החקירות של רוסיה. מספר האנשים המשרתים בו וגודל התקציב השנתי שלו נחשבים לסוד מדינה (מעריכים שמדובר בכרבע מיליון עובדים). בשנת 2006 דווח שתקציבו קפץ ב-40%.
ערכים מורחבים – אוכרנה, נ.ק.ו.ד., ק.ג.ב., השירות הפדרלי למודיעין מסכל של רוסיהגוף ראשון לענייני ביטחון פנים הוקם עוד בתקופת הצאר ופעל תחת שמות שונים החל מהלשכה החשאית מהמאה ה-18 ועד למחלקה השלישית בלשכת הוד מעלת הקיסר משנת 1826.
ב-1917 הוקמה הצ'קה כגוף מרכזי לביטחון פנים ודיכוי פוליטי ברוסיה הסובייטית. בשנת 1922 עם הקמת ברית המועצות נוצר ג.פ.או. שאורגן מחדש כאו.ג.פ.או. והפך ב-1934 לנ.ק.ו.ד. שהיה אחראי על כל תחום ביטחון הפנים, כולל ביטחון המדינה, סיכול ריגול, אכיפת חוק ואחזקת מתקני המאסר. ב-1954 תפקידי ביטחון המדינה וסיכול ריגול הופקדו על המינהל הראשי השני של הק.ג.ב..
המינהל הראשי השני של הק.ג.ב., עסק בריגול נגדי, בחתרנות ובביטחון פנים. לאורך השנים עמדו בראשו פיוטר פדוטוב (1954–1956), אולג גריבאנוב (1956–1964), סרגיי באניקוב (1964–1967), גאורגי ציניוב (1967–1970), גריגורי גריגורנקו (1970–1983), איוואן מרקלוב (1983–1989), ויקטור גרושקו (1989–1991), גנאדי טיטוב (1991) ופיודור מיאסניקוב (1991).
לקראת סוף שנות ה-80 של המאה ה-20, כשברית המועצות וכלכלתה עמדו לפני התמוטטות והתפרקות מוחלטת, היה הקג"ב אחד מהמוסדות הממלכתיים שהחזיקו מעמד היטב ושרדו את המשברים שיצרו הגלאסנוסט והפרסטרויקה. השמרנים הקומוניסטים שביקשו לשמר את הארגון ביצעו ניסיון הפיכה באוגוסט 1991 נגד מיכאיל גורבצ'וב, הניסיון כשל אך בשל השתתפותן של יחידות הקג"ב בהפיכה, החליט גורבצ'וב לפרק את הארגון, ובספטמבר 1991 הוא פורק.
ב-26 בנובמבר 1991 הוקמה סוכנות הביטחון הפדרלית, היורשת הישירה למינהל הראשי השני, ענף ביטחון פנים בקג"ב, שהייתה שירות הביטחון הראשון של הפדרציה הרוסית עד 24 בינואר 1992. בד בבד, כשפורק הקג"ב הסובייטי, פעל משרד הביטחון הבין-רפובליקני שהוקם ב-22 באוקטובר 1991 כארגון הביטחון האחראי על כל הרפובליקות הסובייטיות. מ-24 בינואר 1992 עד 21 בדצמבר 1993 התקיים משרד הביטחון הרוסי בתור משרד ממשלתי שבראשו שר הממונה על ביטחון פנים.
.JPG)
בדצמבר 1993 הוקם השירות הפדרלי למודיעין מסכל, שהפך ב-3 ביולי 1995 לשירות הביטחון הפדרלי. במאי 1997 נערך ארגון מחודש במבנה הארגון: מספר המינהלות צומצם מ-22 לחמש בלבד, ותפקידי שאר המינהלות פוזרו בין חמש מחלקות נוספות. באותן שנים שירות הביטחון שיתף פעולה עם הסוכנות הפדרלית למידע ולתקשורת ממשלתית בשדרוג ובאחזקת המערכת לפעולות חקירה מבצעיות.
במרס 2003, במהלך הרפורמה הפדרלית שהוביל ולדימיר פוטין, שירות הביטחון הפדרלי החל לעסוק במודיעין אותות, במקום הסוכנות הפדרלית למודיעין ותקשורת ממשלתית, שפורקה. ביולי 2004 שוב נערך ארגון מחודש, שבמסגרתו פורקו המחלקות בארגון ובמקומן הוקמו שירותים, ומספר סגני ראש הפס"ב צומצם מ-12 לארבעה בלבד. בשנת 2007 הואשם הארגון במעורבות בהתנקשות בחייו של אלכסנדר ליטוויננקו.[7][8]
בשנת 2010 נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב חתם על צו להרחבת סמכויות הארגון[9] וביולי 2014 בהיותו בתפקיד ראש הממשלה הוא חתם על הנחיה ממשלתית שחייבה את הרשתות החברתיות והפורומים ברשת האינטרנט הרוסית להתחבר להתקנים שפותחו על ידי הפס"ב. התקנים אלה לא היו אלא דרך קלה יותר עבור הארגון לפקח על אתרי האינטרנט הרוסיים, בצעד שגרר ביקורת רבה על המהלך. כמו כן, נחתם צו המאפשר לארגון לפעול מחוץ לגבולות רוסיה בתיאום עם שירות הביון והמודיעין הצבאי. ביולי 2019 נודע על מעצרם של כמה מחברי יחידת אלפא בחשד לגנבת כספים. בית המשפט במוסקבה שלח למאסר חמישה קציני שירות הביטחון הפדרלי בחשד לגנבת כספי ציבור, שניים נוספים נשלחו למעצר בית. בין הנאשמים היו שלושה אנשי יחידת הכוחות המיוחדים אלפא וקצין אחד מיחידת וימפל. בין המעורבים היו גם עובדי שירות הביטחון הכלכלי של שירות הביטחון הפדרלי, אשר עבדו בעבר ביחידת "K" למאבק בפשעי מחשב. הפרשה הביאה לפיטוריו של ואלרי קנאקין מפיקוד על יחידת אלפא וב-45 שנות קיומה של היחידה, זו הפעם הראשונה שקציני יחידת עילית נעצרים על פרשיות שכאלה.
מאז 2014, ה-FSB הקדיש משאבים ניכרים להתכונן להשתלטות רוסית על אוקראינה.[10] אף על פי שגם ה-SVR וה-GRU של רוסיה (שירות ביון החוץ ומודיעין צבאי) היו מעורבים, ל-FSB היה תפקיד ראשי ב"מבצעי מודיעין והשפעה".[11]
.jpg)
השירות החמישי של ה-FSB, המכונה גם "המחלקה למידע מבצעי" ו"שירות מידע מבצעי ויחסים בין-לאומיים", מוגדר על ידי ה-BBC ורדיו אירופה החופשית כמודיעין נגד בשטחים של ברית המועצות לשעבר, עבודה שנעשתה בעבר על ידי השירות החמישי של ה-KGB. המנהלה התשיעית של השירות החמישי מכוונת לאוקראינה.[13][11][14] פוטין שוכנע לפלוש לאוקראינה על ידי קבוצה קטנה ממקורביו, במיוחד ניקולאי פטרושב, יורי קובאלצ'וק ואלכסנדר בורטניקוב.[12][15] לפי מספר מומחים, בורטניקוב מילא תפקיד מפתח בהחלטתו של פוטין לפלוש לאוקראינה.[12]
לפי דו"ח של Royal United Services Institute המצטט ראיונות של קצינים ואנליסטים של שירות הביטחון האוקראיני, צוות ה-FSB האוקראיני התרחב מאוד ביולי 2021, ועד פברואר 2022 היו בו "כ-200 קצינים" אף על פי שרוב הצוותים מורכבים מ-10–20 בלבד.[16] לפני הפלישה ב-2022, סוכנויות מודיעין באוקראינה, בגרמניה, בבריטניה ובארצות הברית דיווחו כי ה-FSB תכנן להחליף את המנהיגים הנבחרים של אוקראינה באוקראינים המתגוררים כעת ברוסיה.[17][18]
הארגון והשירותים שקדמו לו עברו שינויים מבניים רבים לאורך השנים. השינוי האחרון התרחש ב-11 ביולי 2004 בצו נשיאותי שהוציא נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. באותו ארגון מחדש בוטלו ה"מחלקות" והוחלפו ב"שירותים" וב"מנהלות".
כגוף מסונף לשירות פועלת האקדמיה להצפנה של רוסיה.
 |
ראו גם – קטגוריה:שירות הביטחון הפדרלי הרוסי בתרבות ובאמנות |
ערך מורחב – ראש שירות הביטחון הפדרלי הרוסי| דיוקן | שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|---|
 |
מיכאיל ברסוקוב | 1995–1996 | מנהל שירות הביטחון הפדרלי הראשון |
 |
ניקולאי קובאלב | 1996–1998 | |
 |
ולדימיר פוטין | 1998–1999 | לימים ראש ממשלת רוסיה ונשיא רוסיה |
 |
ניקולאי פטרושב | 1999–2008 | לימים מזכיר המועצה לביטחון לאומי של רוסיה |
 |
אלכסנדר בורטניקוב | 2008 – מכהן | לשעבר ראש שירות הביטחון הכלכלי בפס"ב |
אתר האינטרנט הרשמי של שירות הביטחון הפדרלי (ברוסית) אתר האינטרנט הרשמי של שירות הביטחון הפדרליSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
