שירות הביטחון הפדרלי (ברוסית: Федеральная служба безопасности, ובראשי תיבות: ФСБ – פה-אס-בה, פ.ס.ב. או פס"ב) הוא ארגון ביון וביטחון רוסי המהווה נדבך חשוב בקהילת המודיעין הרוסית. השירות כפוף לנשיא רוסיה ונועד להגן על המדינה מפני ריגול, חתרנות פנימית וטרור המסכנים את ביטחונה של הפדרציה הרוסית.
סמל שירות הביטחון הפדרלי הרוסי | |
לוביאנקה, מטה שירות הביטחון הפדרלי הרוסי | |
דגל שירות הביטחון הפדרלי | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | רוסיה |
תחום שיפוט | רוסיה |
משרד אחראי | נשיא הפדרציה הרוסית |
סוכנות בת | אקדמיית פס"ב |
תאריך הקמה | 3 באפריל 1995 (חוק שירות הביטחון הפדרלי) |
סוכנות קודמת | השירות הפדרלי למודיעין מסכל של רוסיה |
מנהל | אלכסנדר בורטניקוב |
מטה מרכזי | כיכר לוביאנקה, מוסקבה, רוסיה |
FSB.ru | |
תפקידיו כוללים:
- סיכול ריגול: סיכול פעילותם של מרגלים הפועלים ברוסיה.[1][2]
- סיכול טרור פנימי: חשיפת וחקירת התארגנויות טרור ברוסיה, סיכול ומניעת פיגועים (בסיוע כוחות ביטחון אחרים כגון משטרת הפדרציה הרוסית והכוחות המזוינים).[3][4][5][6]
- פיקוח ואבטחה: פיקוח על אבטחת נכסים אסטרטגיים, אבטחת מידע ביטחוני ומדיני והגנת סייבר.
הארגון, שהוקם ב-3 באפריל 1995, הוא היורש העיקרי של סוכנות הק.ג.ב. לאחר התפרקותה של ברית המועצות. המטה הראשי נמצא בכיכר לוביאנקה שבמוסקבה. סמכויות הארגון מקבילות לאלה של האגף לביטחון לאומי ב-FBI, שירות האבטחה הפדרלי של ארצות הברית, והסוכנות לביטחון לאומי (NSA). זוהי סוכנות אכיפת החוק הפדרלית החשובה ביותר ברוסיה, האחראית על סיכול ריגול, חתרנות, ולמלחמה בטרור. עד שנת 2011, השירות עסק גם במאבק בפשע המאורגן, עד שהוקמה ועדת החקירות של רוסיה. מספר האנשים המשרתים בו וגודל התקציב השנתי שלו נחשבים לסוד מדינה (מעריכים שמדובר בכרבע מיליון עובדים). בשנת 2006 דווח שתקציבו קפץ ב-40%.
היסטוריה
- ערכים מורחבים – אוכרנה, נ.ק.ו.ד., ק.ג.ב., השירות הפדרלי למודיעין מסכל של רוסיה
לפני הקמת השירות
גוף ראשון לענייני ביטחון פנים הוקם עוד בתקופת הצאר ופעל תחת שמות שונים החל מהלשכה החשאית מהמאה ה-18 ועד למחלקה השלישית בלשכת הוד מעלת הקיסר משנת 1826.
ב-1917 הוקמה הצ'קה כגוף מרכזי לביטחון פנים ודיכוי פוליטי ברוסיה הסובייטית. בשנת 1922 עם הקמת ברית המועצות נוצר ג.פ.או. שאורגן מחדש כאו.ג.פ.או. והפך ב-1934 לנ.ק.ו.ד. שהיה אחראי על כל תחום ביטחון הפנים, כולל ביטחון המדינה, סיכול ריגול, אכיפת חוק ואחזקת מתקני המאסר. ב-1954 תפקידי ביטחון המדינה וסיכול ריגול הופקדו על המינהל הראשי השני של הק.ג.ב..
המינהל הראשי השני של הק.ג.ב., עסק בריגול נגדי, בחתרנות ובביטחון פנים. לאורך השנים עמדו בראשו פיוטר פדוטוב (1954–1956), אולג גריבאנוב (1956–1964), סרגיי באניקוב (1964–1967), גאורגי ציניוב (1967–1970), גריגורי גריגורנקו (1970–1983), איוואן מרקלוב (1983–1989), ויקטור גרושקו (1989–1991), גנאדי טיטוב (1991) ופיודור מיאסניקוב (1991).
לקראת סוף שנות ה-80 של המאה ה-20, כשברית המועצות וכלכלתה עמדו לפני התמוטטות והתפרקות מוחלטת, היה הקג"ב אחד מהמוסדות הממלכתיים שהחזיקו מעמד היטב ושרדו את המשברים שיצרו הגלאסנוסט והפרסטרויקה. השמרנים הקומוניסטים שביקשו לשמר את הארגון ביצעו ניסיון הפיכה באוגוסט 1991 נגד מיכאיל גורבצ'וב, הניסיון כשל אך בשל השתתפותן של יחידות הקג"ב בהפיכה, החליט גורבצ'וב לפרק את הארגון, ובספטמבר 1991 הוא פורק.
ב-26 בנובמבר 1991 הוקמה סוכנות הביטחון הפדרלית, היורשת הישירה למינהל הראשי השני, ענף ביטחון פנים בקג"ב, שהייתה שירות הביטחון הראשון של הפדרציה הרוסית עד 24 בינואר 1992. בד בבד, כשפורק הקג"ב הסובייטי, פעל משרד הביטחון הבין-רפובליקני שהוקם ב-22 באוקטובר 1991 כארגון הביטחון האחראי על כל הרפובליקות הסובייטיות. מ-24 בינואר 1992 עד 21 בדצמבר 1993 התקיים משרד הביטחון הרוסי בתור משרד ממשלתי שבראשו שר הממונה על ביטחון פנים.
שירות הביטחון הפדרלי
בדצמבר 1993 הוקם השירות הפדרלי למודיעין מסכל, שהפך ב-3 ביולי 1995 לשירות הביטחון הפדרלי. במאי 1997 נערך ארגון מחודש במבנה הארגון: מספר המינהלות צומצם מ-22 לחמש בלבד, ותפקידי שאר המינהלות פוזרו בין חמש מחלקות נוספות. באותן שנים שירות הביטחון שיתף פעולה עם הסוכנות הפדרלית למידע ולתקשורת ממשלתית בשדרוג ובאחזקת המערכת לפעולות חקירה מבצעיות.
במרס 2003, במהלך הרפורמה הפדרלית שהוביל ולדימיר פוטין, שירות הביטחון הפדרלי החל לעסוק במודיעין אותות, במקום הסוכנות הפדרלית למודיעין ותקשורת ממשלתית, שפורקה. ביולי 2004 שוב נערך ארגון מחודש, שבמסגרתו פורקו המחלקות בארגון ובמקומן הוקמו שירותים, ומספר סגני ראש הפס"ב צומצם מ-12 לארבעה בלבד. בשנת 2007 הואשם הארגון במעורבות בהתנקשות בחייו של אלכסנדר ליטוויננקו.[7][8]
בשנת 2010 נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב חתם על צו להרחבת סמכויות הארגון[9] וביולי 2014 בהיותו בתפקיד ראש הממשלה הוא חתם על הנחיה ממשלתית שחייבה את הרשתות החברתיות והפורומים ברשת האינטרנט הרוסית להתחבר להתקנים שפותחו על ידי הפס"ב. התקנים אלה לא היו אלא דרך קלה יותר עבור הארגון לפקח על אתרי האינטרנט הרוסיים, בצעד שגרר ביקורת רבה על המהלך. כמו כן, נחתם צו המאפשר לארגון לפעול מחוץ לגבולות רוסיה בתיאום עם שירות הביון והמודיעין הצבאי. ביולי 2019 נודע על מעצרם של כמה מחברי יחידת אלפא בחשד לגנבת כספים. בית המשפט במוסקבה שלח למאסר חמישה קציני שירות הביטחון הפדרלי בחשד לגנבת כספי ציבור, שניים נוספים נשלחו למעצר בית. בין הנאשמים היו שלושה אנשי יחידת הכוחות המיוחדים אלפא וקצין אחד מיחידת וימפל. בין המעורבים היו גם עובדי שירות הביטחון הכלכלי של שירות הביטחון הפדרלי, אשר עבדו בעבר ביחידת "K" למאבק בפשעי מחשב. הפרשה הביאה לפיטוריו של ואלרי קנאקין מפיקוד על יחידת אלפא וב-45 שנות קיומה של היחידה, זו הפעם הראשונה שקציני יחידת עילית נעצרים על פרשיות שכאלה.
תפקיד באוקראינה
מאז 2014, ה-FSB הקדיש משאבים ניכרים להתכונן להשתלטות רוסית על אוקראינה.[10] אף על פי שגם ה-SVR וה-GRU של רוסיה (שירות ביון החוץ ומודיעין צבאי) היו מעורבים, ל-FSB היה תפקיד ראשי ב"מבצעי מודיעין והשפעה".[11]
השירות החמישי של ה-FSB, המכונה גם "המחלקה למידע מבצעי" ו"שירות מידע מבצעי ויחסים בין-לאומיים", מוגדר על ידי ה-BBC ורדיו אירופה החופשית כמודיעין נגד בשטחים של ברית המועצות לשעבר, עבודה שנעשתה בעבר על ידי השירות החמישי של ה-KGB. המנהלה התשיעית של השירות החמישי מכוונת לאוקראינה.[13][11][14] פוטין שוכנע לפלוש לאוקראינה על ידי קבוצה קטנה ממקורביו, במיוחד ניקולאי פטרושב, יורי קובאלצ'וק ואלכסנדר בורטניקוב.[12][15] לפי מספר מומחים, בורטניקוב מילא תפקיד מפתח בהחלטתו של פוטין לפלוש לאוקראינה.[12]
לפי דו"ח של Royal United Services Institute המצטט ראיונות של קצינים ואנליסטים של שירות הביטחון האוקראיני, צוות ה-FSB האוקראיני התרחב מאוד ביולי 2021, ועד פברואר 2022 היו בו "כ-200 קצינים" אף על פי שרוב הצוותים מורכבים מ-10–20 בלבד.[16] לפני הפלישה ב-2022, סוכנויות מודיעין באוקראינה, בגרמניה, בבריטניה ובארצות הברית דיווחו כי ה-FSB תכנן להחליף את המנהיגים הנבחרים של אוקראינה באוקראינים המתגוררים כעת ברוסיה.[17][18]
מבנה שירות הביטחון הפדרלי
הארגון והשירותים שקדמו לו עברו שינויים מבניים רבים לאורך השנים. השינוי האחרון התרחש ב-11 ביולי 2004 בצו נשיאותי שהוציא נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. באותו ארגון מחדש בוטלו ה"מחלקות" והוחלפו ב"שירותים" וב"מנהלות".
- שירות המודיעין הנגדי הוא השירות לסיכול ריגול של פס"ב, שנקרא גם שירות המודיעין הנגדי של שירות הביטחון הפדרלי (Служба контрразведки ФСБ). זהו הארגון העיקרי בשירות הביטחון הרוסי האחראי על מניעת ריגול במדינה. אחראי על מעקב אחר מרגלים זרים ומעצרם.[19][20][21]
- המחלקה לסיכול ריגול צבאי של פס"ב (Департамент военной контрразведки, ДВКР ФСБ) היא הגוף העיקרי שמופקד על מניעת ריגול בזרועות הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית, והיא כוללת את מינהל 3, שמכיל סניף אזורי בכל גוף צבאי במדינה. בעיתות שלום נותרת המחלקה באחריות פס"ב, כפי שהיה נהוג במהלך התקופה הסובייטית. בעת מלחמה, הארגון מוכפף למודיעין הצבאי הרוסי. המחלקה נאבקת במרגלים של צבאות זרים ולרוב משתפת פעולה עם הגה-אר-או.[22]
- השירות להגנת המערכת החוקתית והמלחמה בטרור (СЗКСиБТ, Служба по защите конституционного строя и борьбе с терроризмом ФСБ) הוא הארגון המרכזי האחראי על מלחמה בטרור, יורש מינהל 5 בקג"ב הסובייטי שעסק בסיכול ריגול פוליטי. הארגון הוקם ב-1992 בשם "המינהל למלחמה בטרור". בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 עסק הארגון במלחמה בטרור ובקיצוניות פוליטית. לאחר מאורעות בודנובסק פוטר מנהל המחלקה מתפקידו, והמינהל הפך למרכז ללוחמה בטרור. ב-1997 הוקמה על בסיס המרכז, המחלקה למלחמה בטרור של שירות הביטחון הפדרלי, בראשות ויקטור זורין. בזמנו כללה המחלקה את המחלקה המבצעית – טרור, יחידת אלפא, יחידת וימפל ומינהל K.
- המרכז למטרות מיוחדות של שירות הביטחון הפדרלי (ברוסית: Центр специального назначения ФСБ) הוא גוף הגג ברוסיה המאגד את הכוחות המיוחדים הפדרליים והיחידות המובחרות של שירות הביטחון הפדרלי. מרכז האימונים המרכזי של הכוחות המיוחדים נמצא בבלשיחה שבמחוז מוסקבה.[23]
- שירות הביטחון הכלכלי של פס"ב (ברוסית: Служба экономической безопасности ФСБ) נודע עד 2004 בשם "המחלקה לביטחון כלכלי". ארגון זה הוא יורש המינהל לסיכול ריגול כלכלי הקודם שהוא יורש מינהל 6 בקג"ב והמינהל השני הראשי. הארגון אחראי על אבטחת הכלכלה הרוסית והסרת איומים עליה, כמו גם על סיכול חתרנות וריגול בתעשייה הרוסית. למעשה זוהי מחלקת אכיפה בשירות הביטחון הרוסי האחראית על מלחמה בהונאות כלכליות ובזיופי כספים במדינה.[24]
- שירות משמר הגבול הפדרלי הוא אגף בפס"ב הממונה על אבטחת גבולות המדינה ברוסיה ולמעשה אחראי על הגבול הארוך ביותר בעולם. בתקופתו של בוריס ילצין הארגון פעל כשירות פדרלי עצמאי, ב-2003 הנשיא ולדימיר פוטין הכפיף אותו לפס"ב. כולל את משמר החופים הרוסי.
- שירות המודיעין המבצעי והיחסים הבין-לאומיים (Служба оперативной информации и международных связей) הוא אגף של פס"ב שעד הרפורמה הפדרלית ב-2004 נודע בשם "המחלקה לניתוח, תחזית ותכנון אסטרטגי" (Департамент анализа, прогноза и стратегического планирования ,ДАПСП ФСБ). השירות הוקם ב-17 במאי 1991 על בסיס המחלקה האנליטית של הקג"ב. תחילה נודע בשם "מחלקת הניתוח המודיעינית". הלכה למעשה שירות אנליטי ראשון הוקם בקג"ב ב-1989 בשם "שירות המודיעין והאנליזה המבצעית" (ניתוח מבצעי). לאור המורא שהטיל הקג"ב על אויביו במערב, רבים חשבו שלארגון יש יכולות אנליטיות גבוהות, אולם לא היה קיים שירות אנליטי מאורגן לניתוח מצבים, אף שב-1967 התקיימה קבוצת יועצים של יו"ר הקג"ב (הדבר הכי קרוב לשירות אנליטי), אך זו לא התקיימה הרבה זמן וכללה 10 אנשים בלבד. רק עם נפילת חומת ברלין החלו שירותי הביטחון הרוסיים לייחס חשיבות רבה לניתוח מצבים.[25][26][27][28] נחשב לשירות הביון של הארגון.
- שירות הבקרה של שירות הביטחון הפדרלי (Контрольная служба ФСБ) נוסד ב-6 בינואר 1999 כמחלקת הפיקוח של שירות הביטחון הפדרלי האחראית על פיקוח פנימי על פעולות הארגון. שירות הבקרה אחראי על האווירה המוראלית בשירות הביטחון הפדרלי ועל חקירות פנים.[29][30]
- המחלקה לביטחון פנים של פס"ב (Управление собственной безопасности ФСБ) הוא מחלקת חקירות עליונה בשירות הביטחון הפדרלי שבסמכותה לפטר כל סוכן פס"ב שנחשד בפלילים ובביצוע עבירות שחיתות שונות. המחלקה הוקמה ב-1992 כשירות לביטחון פנים, כפופה ישירות לראש הפס"ב ונחשבת לאחת המחלקות החשאיות ביותר. המינהל פועל בנחישות רבה נגד סוכנים סוררים וידועה מאוד מעורבותו בפרשת "מוסט" כשקבוצת סוכני קג"ב לשעבר וסוכני פס"ב נחשדו בהתקנת מתקני האזנה במשרדיו של ולדימיר גוסינסקי, בעל השליטה בערוץ NTV. הסוכנים נעצרו לבסוף. ידועה גם חשיפת קשרים של סוכנים עם מחבלים צ'צ'נים, כמובסאר בסאייב.[31][32]
- השירות הטכנו-מדעי הוא אגף האחראי על כל הפיתוחים המדעיים והטכנולוגיים וכולל את המינהל לפעולות טכניות מבצעיות (Управление оперативно-технических мероприятий ,УОТМ ФСБ) שאחראי על ביצוע האזנות גלויות והאזנות סתר. המחלקה היא אחת המחלקות הגדולות בפס"ב ועל פי החוק הרוסי היא אחת מחמשת ארגוני אכיפת חוק ברוסיה שהם בעלי סמכות להאזין לאזרחי המדינה, לצורך חקירת פיגועי טרור ופשעים חמורים שונים. שאר הארגונים הם: שירות האבטחה הפדרלי, גר"ו, סו"ר ואם.וה.דה.[33]
- מינהל החקירות הוא מהגופים החשובים ביותר בשירותים החשאיים ברוסיה. המינהל עוסק בכל תיקי החקירה שמנהל שירות הביטחון הפדרלי. מחלקה זו היא שחקרה את פיצוצי הבתים ברחוב גוריאנוב במוסקבה ב-9 בספטמבר 1999 שהביאו למותם של 92 איש. המחלקה הייתה גם זו שחקרה את פיצוצי הבניינים בוולגודנסק, הפיצוצים המסתוריים שגרמו לפרוץ מלחמת צ'צ'ניה השנייה, וחקרה גם את הפיצוצים ברכבת התחתית של מוסקבה, שאירעו ב-6 בפברואר 2004 והביאו למותם של 43 איש.[34]
- המרכז לביטחון מידע (Центр информационной безопасности ФСБ), לשעבר המרכז לביטחון תקשורת (Центр безопасности связи ФСБ) הוא אגף בשירות הביטחון הפדרלי שהוקם על בסיס המינהל הראשי לביטחון תקשורת של פאפס"י (Главного управления безопасности связи ФАПСИ) ואחראי על ביטחון מידע והצפנה, ועל המאבק בהאקרים ופורצי מחשבים ובהתקפות על אתרי האינטרנט הממשלתיים. כולל את המרכז לביון רדיו אלקטרוני באמצעי תקשורת של פס"ב שהוקם על בסיס המינהל הראשי של פאפס"י למודיעין רדיו אלקטרוני באמצעי תקשורת.[35]
- המרכז הלאומי לתיאום תקריות מחשוב (Национальный координационный центр по компьютерным инцидентам) שנועד לנטר את רשת האינטרנט ברוסיה ובסמכותו להשבית אתרי אינטרנט העוברים על החוק.[36]
- מרכז הטכנולוגיה המיוחדת של פס"ב (Центр специальной техники ФСБ) כולל בתוכו את המכון לחקר הפשיעה. המרכז אחראי על פיתוח טכנולוגיות מיוחדות, לדוגמה פיתוח פרויקט המל"ט הרוסי. המרכז אחראי על פיתוח נשק מיוחד וכל נושא הפיתוח הטכנולוגי בפס"ב מופקד בידיו, כמו גם הצטיידות סוכני שירות הביטחון הפדרלי הרוסי. המרכז אחראי על המכון לחקר הפשיעה של פס"ב (Институт криминалистики ФСБ) שמנהל את יחידת החבלנים הרוסית. אף שהמכון הוא חלק מהפס"ב, הוא פועל כמכון אזרחי מקצועי ללא קשר להשתייכותו לארגון הביטחון הפנימי של רוסיה. בדומה למעבדת הזיהוי הפלילי של ה-FBI, זוהי אחת מאוסף המעבדות הגדולות והמקצועניות בעולם.[37][38][39]
- המינהל לרישום וקרנות ארכיונים (ברוסית: Управление регистрации и архивных фондов ,УРАФ ФСБ России) הוקם ב-1 בספטמבר 1918 לניהול רישומי סוכנויות אכיפת החוק בברית המועצות. המחלקה מחזיקה ברשותה תיקים שונים על אזרחי רוסיה ועל פי החוק, כל אזרח יכול לגשת למחלקה ולבקש לעיין בתיקו, אם הפס"ב אכן מחזיק בתיק אודותיו.
- הארכיון המרכזי של פס"ב (Центральный архив ФСБ) – הוקם במרץ 1922 כמחלקת סטטיסטיקה ורישום של או-גה-פה-או. תחת הקג"ב נודע הארכיון כמחלקה 10, וב-1992 הפך לארכיון המרכזי של שירותי הביטחון. בתקופת בוריס ילצין הארכיון פתח את שעריו לקהל הציבור, במטרה לחשוף את מעשי הקג"ב בעידן הסובייטי.[40][41][42][43]
- אקדמיית שירות הביטחון הפדרלי (רוסית: Академия Федеральной службы безопасности России) היא המרכז הלימודי הגבוה ביותר ברוסיה ללימודי השכלה גבוהה עבור סוכני פס"ב. זהו בית הספר הגדול ביותר במזרח אירופה להכשרת מרגלים. בעבר נודע כבית הספר הגבוה של הקג"ב. האקדמיה הוקמה במתכונתה הנוכחית על ידי הנשיא בוריס ילצין ב-24 באוגוסט 1992 כיורשת בית הספר הגבוה של הקג"ב ע"ש דזרז'ינסקי (Высшей школы КГБ им. Дзержинский, Феликс Эдмундович). במסגרת האקדמיה פועל מכון ההצפנה, התקשורת והמידע (Институт криптографии, связи и информатики) כאחד מבתי הספר הגדולים ברוסיה ללימודי תקשורת, הצפנה, פענוח ומודיעין אותות.
- המועצה הציבורית (Общественный Совет при ФСБ) היא גוף בשירות הביטחון הפדרלי שהוקם על פי צו נשיאותי במאי 2007 וחברים בה 15 אישים, חלקם מהלשכה הציבורית של רוסיה. תפקידה לפתח את פעילויות פס"ב ולהבטיח פיקוח ציבורי על פעולות ארגוני ביטחון המדינה והשירותים החשאיים ברוסיה.[44]
כגוף מסונף לשירות פועלת האקדמיה להצפנה של רוסיה.
שירות הביטחון הפדרלי בספרות, בקולנוע ובטלוויזיה
ראו גם – קטגוריה:שירות הביטחון הפדרלי הרוסי בתרבות ובאמנות |
- ספרו של יורי פלשטינסקי משנת 2002, "לפוצץ את רוסיה" (ФСБ взрывает Россию), מתאר את מעורבות שירות הביטחון בפיצוץ בנייני הדירות ברוסיה (1999). הספר עובד גם לסרט תיעודי בשם "התנקשות ברוסיה".
- בספר התיעודי של "האצולה החדשה" (2010), מתואר דרך הפעולה ועלייתו לגדולה של שירות הביטחון הפדרלי מאז עליית פוטין לשלטון.
- "פקודת חיסול" הוא סרט קולנוע רוסי בבימויו של אלכסנדר אראווין משנת 2018, שעלילתו עוסקת במבצע הסיכול הממוקד בשאמיל בסאייב.
- סדרת הטלוויזיה הרוסית "מולדת" מגוללת את ניסיונו של שירות הביטחון הפדרלי לחשוף מרגל בדרגים הבכירים ביותר של רוסיה. מבוססת על הסדרה "חטופים".
- הסדרה "דגל כוזב", שמבוססת על כפולים הישראלית, מגוללת את חקירות שירות הביטחון הפדרלי בחשיפת מרגלים על אדמת רוסיה.
- הסדרה "רדומים", על שתי עונותיה, מספרת כיצד סוכן שירות הביטחון הפדרלי פועל לאבטחת משלחות דיפלומטיות בניכר ובחשיפת קנוניות גדולות בממשל הפדרלי.
ראשי שירותי הביטחון של הפדרציה הרוסית
- ערך מורחב – ראש שירות הביטחון הפדרלי הרוסי
דיוקן | שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|---|
מיכאיל ברסוקוב | 1995–1996 | מנהל שירות הביטחון הפדרלי הראשון | |
ניקולאי קובאלב | 1996–1998 | ||
ולדימיר פוטין | 1998–1999 | לימים ראש ממשלת רוסיה ונשיא רוסיה | |
ניקולאי פטרושב | 1999–2008 | לימים מזכיר המועצה לביטחון לאומי של רוסיה | |
אלכסנדר בורטניקוב | 2008 – מכהן | לשעבר ראש שירות הביטחון הכלכלי בפס"ב |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של שירות הביטחון הפדרלי (ברוסית)
- אתר האינטרנט הרשמי של שירות הביטחון הפדרלי
- שירות הביטחון הפדרלי באתר פדרציית המדענים האמריקנית (אנגלית)
- שירות הביטחון הפדרלי באתר Global Security
- שירות הביטחון הפדרלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אמיר ברנע, המודיעין הרוסי - פועל מעבר לאופק אך כבול בעבותות העבר, מבט מל"מ, גיליון 82, עמ' 18–21, אוקטובר 2018
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.