אוניית תענוגות

אוניית נוסעים המשמשת לתיירות ובילויים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוניית תענוגות

אוניית תענוגותאנגלית: Cruise ship) הן ספינות נוסעים גדולות הפופולריות לתיירות. והן הפכו עם השנים לחלק מרכזי בתעשיית התיירות. תיירים בדרך כלל יוצאים לטיול מעגלי, מנמל מוצא בו הם מבקרים במספר נמלים בדרך, יש גם "נסיעות לשום מקום" ללא עצירות ביניים, כאשר הנסיעה והשירותים על הסיפון הם האטרקציה העיקרית.

Thumb
אוניית התענוגות קוסטה פצ'יפיקה עוגנת בנמל חיפה עם שחר. על הרציף ממתינים לה עשרות אוטובוסים אשר יסיעו את נוסעיה לטיולי יום ברחבי ישראל
Thumb
הסיפון העליון באוניית התענוגות Carnival Destiny, בעת עגינתה באי דומיניקה
Thumb
Symphony of the Seas היא אוניית התענוגות הגדולה ביותר בעולם נכון לשנת 2018 שאורכה 361 מטר. לאונייה זו יש הדחק של 228,081 טונות, והיא יכולה לשאת 6,680 נוסעים בתפוסה מקסימלית, ובנוסף 2,200 אנשי צוות.

היעד העיקרי לאוניות אלו הוא הים הקריבי. אך גם הים התיכון, הים הבלטי ואלסקה פופולריים. ויוצאות אוניות לכל רחבי העולם כולל לאנטרקטיקה. הם מהווים מקור הכנסה חשוב באזורים רבים (בעיקר באיים הקריביים), ויש אנשים שאוהבים אותם בשל היתרונות שלהם. הם מקלים על ביקור במספר מקומות בנסיעה אחת ללא צורך לארוז חפצים ולהשתמש במספר אמצעי תחבורה כדי לנסוע לכל מיקום.

קיימות ספינות של שייט נהרות, הפופולריות במיוחד באירופה, הפועלות על עיקרון דומה, רק משתמשות בנהרות. ולרוב קטנות בהרבה.

שלוש החברות הגדולות ביותר הן רויאל קאריביאן, קרניבל, ונורווג'יאן (אנ').

Thumb
Icon of the Seas. אנית הנוסעים הגדולה בעולם (נכון ל-2025)

עם זאת, תעשיית הקרוזים מהווים מחלוקת בשל הזיהום הסביבתי, והשפעתה על ההתחממות העולמית[1], תיירות יתר, שכן נופשי אניות אלו, מעמיסים על ערים עם עומס תיירים ממילא, אך מבלי שהם תורמים לכלכלה. שכן כל הוצאותיהם באניה (בעיה זאת בעיקר ביעדי הים התיכון)[2]. ועל העדפת העסקת צוות ממדינות העולם השלישי, ללא תנאים סוציאליים.

רקע

קווי שייט יוקרתיים עשויים לכלול ספינות הנושאות רק 100-800 נוסעים בערך. ספינות גדולות יותר נושאות בין 2000 ל-3,500 נוסעים, בעוד שספינות ענקיות יכולות לשאת למעלה מ-5,000. ספינת התענוגות הגדולה בעולם, Icon of the Seas (אנ'), יכולה לשאת 7,600 נוסעים ויש לה משקל פי 5 מהטיטניק.

לכל אניה יש אתה היתרונות שלה:

  • ספינות קטנות יותר יכולות לבקר בנמלים קטנים יותר בקווי חוף נחשקים ומחוספסים או באזורים יוצאי דופן, שאליהם לא יכולים להגיע כלי שייט גדולים יותר כמו הגלאפגוס והפיורדים בנורווגיה ואלסקה.
  • ספינות גדולות יותר עשויות להציע הרבה שירותים שאניות קטנות יותר לא יכולות, אך חייבות להשתמש בנמלים מספיק גדולים, ולדרוש תשתיות תחבורה וטיולים כדי לטפל בכל כך הרבה אנשים.
  • מגה-ספינות מציעות שטחים ציבוריים ענקיים ופעילויות רחבות היקף, אך מוגבלות לנמלים גדולים עם תשתיות תיירותיות גדולות עוד יותר.

אזורי הפלגות

אלו אזורי השייט העיקריים:

  • הים הקריבי - יעד השייט הפופולרי ביותר, נמלי המוצא הם בדרך בכלל בפלורידה.
  • אוקיאניה - בעיקר סביב ים טסמן, אך לעיתים כוללות גם את מלנזיה, בדרך כלל יוצאים מסידני או מבריזבן.
  • דרום מזרח אסיה - ניתן לחלק בדרך כלל לחלקים המזרחיים והמערביים, כאשר סינגפור משמשת כמרכז המשרת את שני החלקים. הונג קונג היא גם מרכז מרכזי עבור החלק המזרחי של דרום מזרח אסיה.

דמוגרפיה

בעוד שענף השייט ברבעון האחרון של המאה ה-20 פנה בעיקר לפנסיונרים, גיל הנוסעים השתנה באופן משמעותי. איגוד השייט הבינלאומי (CLIA) דיווח ב-2018 כי הגיל הממוצע של נוסעי ספינות תענוגות הוא 46.7 שנים. קווים רבים פונים לזוגות בני 20 עד 40, הפלגות "מסיבות" מושכות צעירים, וקו הספנות דיסני ממוקד לילדים. שייט הפך לחופשה משפחתית פופולרית מאוד בזכות תוכניות ילדים מעוצבות היטב, אפילו תצורות מיוחדות של תא הנוסעים.

Thumb
בריכת שחייה באנית תענוגות

מסלולים מסוימים וקווי שייט עשויים למשוך יותר קשישים, למשל הפלגות טראנס אטלנטיות, שמתנגשות עם ימי עבודה ולימודים של שכבות צעירות יותר.

צוות

בשל היכולת לשלם להם שכר נמוך יחסית, ובשל האנגלית הטובה יחסית שלהם רוב צוותי האניות מגיעים ממדינות מתפתחות: בעיקר מהודו, הפיליפינים, והאיים הקריביים עצמם.

ברוב המקרים מחתימים את הצוות לארבעה חודשים, כאשר ביניהם יש להם חודשיים הפסקה. במהלך ארבעת החודשים האלו הם עובדים 7 פעמים בשבוע עם 10 שעות עבודה ביום בממוצע, ויש להם מגורים וחדרי אוכל נפרדים משל האורחים. יש מקרים שבהם נטען שעל הצוות לעמוד בכללי משמעת של טירונות[3].

בישראל

בישראל פועלות מספר ספינות של שיט תענוגות מנמל חיפה, הספינה הגדולה ביותר נקראת קראון איריס[דרוש מקור] שנבנתה בשנת 1992 במקור וכיום שייכת לחברת מנו ספנות, לשעבר הייתה הספינה בבעלות חברת Majesty Cruise Line (בשמה הקודם "רויאל מג'יסטי"), ולאחר מכן הייתה בבעלות חברות ספנות בינלאומית שונות: Norwegian Cruise Line, Star Cruises, Celestyal Cruises. הספינה נרכשה על ידי מנו ספנות בשנת 2018. הספינה מכילה 750 חדרים ו-11 סיפונים המסוגלים לשהות בהם כ-2,000 נוסעים.

ישנן מספר חברות שיט בינלאומיות המפעילות קווי שייט תענוגות מישראל.

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
סגירה

הערות שוליים

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.