שיטות מחקר - מונחים

שיטות מחקר או מתודולוגיה (research methods)^[1] היא התורה המדעית העוסקת בדרכים לחקירה ומשתמשת בעקרונות חשיבה לוגיות אינדוקטיביות וסיבתיות. תורה זו כוללת פרוצדורות מובנות וסדורות לאיסוף מידע באופן שיטתי ולהסקת מסקנות תקפות מהמידע שנאסף. מטרת קיומן של פרוצדורות סדורות אלה הוא בדיקת השערות ספציפיות בפרט ופיתוח תאוריות בתחומים שונים של המדע, בכלל.

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.

ההיגיון העומד מאחורי עריכת מחקר שיטתי שמטרתו הסקת מסקנות תקפות, אינו תלוי בתחום המחקר המדעי הספציפי. מסיבה זו, בעיקרון, המונחים הקשורים לשיטות מחקר הם ברובם משותפים לתחומי מחקר שונים.

מושגי יסוד בחקירה המדעית

משתנים וסוגי משתנים

משתנה (variable) תופעה לה שני מופעים לפחות. המופעים השונים מכונים ערכים (values). לדוגמה, המשתנה רוחות השמיים כולל ארבעה ערכים: צפון, דרום, מזרח ומערב.

משתנה בדיד/ קטגוריאלי (categorical variable) משתנה בעל מספר סופי וקבוע של ערכים למשל שמות הרחובות בירושלים, יבשות העולם, עמדה פוליטית.

משתנה רציף (countinious variable) משתנה שיש לו מספר ערכים אינסופי למשל משקל, רמת הסוכר בדם, מרחק.

משתנה בלתי תלוי (independent variable) בכל טעון על קשר בין משתנים, הגורם או משתנה לגביו נטען שהוא המשתנה המשפיע (המסביר) הוא המשתנה הבלתי תלוי. למשל, בטיעון "כמות שעות השינה בלילה קשורה לרמת הריכוז במהלך היום". המשתנה הבלתי תלוי הוא כמות שעות השינה בלילה, והוא המשתנה המסביר או הקובע את ההבדלים במשתנה התלוי (המוסבר) – רמת הריכוז במהלך היום.

משתנה תלוי (dependent variable) בכל טעון על קשר בין משתנים, הגורם או משתנה לגביו נטען שהוא המשתנה המושפע (המוסבר) הוא המשתנה התלוי. למשל, בטעון "כמות שעות השינה בלילה משפיעה על רמת הריכוז במהלך היום". המשתנה התלוי (המוסבר) – רמת הריכוז במהלך היום, מנובא באמצעות המשתנה הבלתי תלוי (המסביר) – כמות שעות השינה בלילה.

משתני יחוס (assigned variables) משתנים שערכיהם הם נתונים ולא ניתן עקרונית לשנותם. למשל משתנים ביולוגים של האדם (מין), משתני אישיות (רמת חשדנות), צורת משטר במדינה, שפת דיבור בחברה, טמפרטורה.

משתנים מופעלים (active variables) משתנים שניתן להחליט עבורם איזה ערך יינתן לכל פריט. למשל, סוג התרופה שתינתן, סוג הטיפול הפסיכולוגי שינתן.

חקירה ושיטות חקירה

חקירה (inquiry) דרך לרכישת ידע. הפילוסוף האמריקני צ'ארלס פירס, מנה ארבע דרכים או שיטות כלליות לרכישת ידע^[2]:

שיטת הדבֵקות (method of tenacity) האדם דבק בעמדותיו מבלי להטיל בהם ספק ולאסוף מידע רלוונטי; שיטת הסמכות (method of authority)בקשה אחר הידע נעשית על ידי הסתמכות על אנשים המוגדרים חברתית או פוליטית כבעלי ידע^[3]; השיטה האינטואיטיבית (method of intuition) קבלת הידע נעשית באמצעות ברירת האמיתות הנראות למחפש התשובה כמתקבלות על הדעת ומתאימות לשכל הישר; השיטה המדעית (method of science).

עקרונות יסוד של השיטה המדעית

אמפיריות (empirical) הדרך לבדוק טעונים או השערות באשר למציאות היא באמצעות איסוף נתונים בכל דרך שיטתית.

אובייקטיביות (objectivity) "החשיבה המדעית חייבת להיות אובייקטיבית במובן זה שהיא משוחררת משיפוטים ערכיים ומהעדפות סובייקטיביות מצד החוקר, כך שאין תלות בין תהליך המחקר ומסקנותיו לבין זהותו האישית של המדען"^[4]

מטרות המדע

חוק כללי (general rule)^[5] הסבר כללי או הסבר מדעי (causal explanation). נוגע לשאיפה לגבש טעונים לגבי קיום קשר או קשרים בין אובייקטים או משתנים שונים תוך פירוט אופנות הקשר או הקשרים. חוק זה מגובש לאחר חקירה מדעית שיטתית. החוק הוא כללי כיוון שהוא חל על מגוון של מצבים ואובייקטים. חוק כללי מאפשר להבין להסביר ולשלוט. למשל, חוק הכבידה הוא חוק כללי לפיו כל שני גופים בעלי מסה מפעילים זה על זה כוח משיכה. חוק כללי מתחום מדעי החברה יהיה למשל כי חוסר אונים מוביל לדיכאון.

דרישת הבחינות (testability requirment) אחת משתי הדרישות לכך שחוק כללי יהווה הסבר מדעי, על פי הפילוסוף קארל המפל. על פי דרישה זו על מנת שחוק כללי יהווה הסבר מדעי הכרחי שאפשר לבחון את הטענה באופן אמפירי, כלומר, באמצעות איסוף נתונים. דרישה זו קשורה למושג האמפיריות.

דרישת הרלבנטיות (relevancy requirment) אחת משתי הדרישות לכך שחוק כללי יהווה הסבר מדעי, על פי הפילוסוף קארל המפל. על פי דרישה זו על מנת שחוק כללי יהווה הסבר מדעי החוק צריך לטעון לקיומו של מתאם, כלומר קשר בין המשתנים או התופעות שהחוק מתייחס אליהם. למעשה, חוק כללי יהווה הסבר מדעי גם אם איננו טוען לקשר סיבתי. במילים מספיק שהחוק ינוסח כך שמשתנה אחד בו קשור לשני גם אם אינו גורם לו.

השערה (hypothesis) היא טיעון שעדיין לא נבדק אמפירית על קיום קשר בין תופעות או משתנים. למשל, "אנשים שנחשפים לפחות זמן למסכים לפני השינה – ישנים טוב יותר" היא השערה בה שני המשתנים או התופעות שההשערה טוענת לקיום קשר בניהם הם רמת החשיפה למסכים ואיכות השינה.

תיאוריה (theory) מערכת הכוללת משתנים ואת הגדרתם תוך הצגת היחסים בניהם. מערכת כזו בדרך כלל כוללת חוקים כלליים הנוגעים לאותם משתנים, ומפרטת את דפוס הקשרים בניהם. דפוסים אלה יכולים להיות מגוונים ושונים ויכולים לכלול דפוסים שונים של קשרים סיבתיים בניהם.

הפרכה (falcification) מושג שהוצג על ידי הפילוסוף קארל פופר, כקריטריון שמבחין בין מה שהוא מדעי ולמה שהוא פסאודו מדעי (מדעי לכאורה). לפיו צריך לבדוק השערות דרך ניסיון להפריכן ולא דרך ניסיון לאוששן^[6].

מונחים והגדרות

מונח תאורטי (theoretical concept) הוא מושג כללי שיכול להיות מעורפל ובדרך כלל אינו מאפשר תצפית ישירה באמצעות החושים. כמו כן המשמעות של מונחים תאורטיים שונים אינה בהכרח מוסכמת על כלל החוקרים בתחום. דוגמאות למונחים תאורטיים: אנרגיה, מתח חשמלי, שדה מגנטי, חשדנות, חרדה חברתית, רמת החשיפה למסכים, איכות השינה.

הגדרה נומינלית (nominal definition) הגדרה המפרטת במעט את משמעות המונח התאורטי אך המונח נשאר עדיין מעורפל. למשל המונח אנרגיה יכול להיות מוגדר כ"היכולת לבצע עבודה או לגרום לשינוי" או המונח חשיפה למסכים "מצב שבו אדם מתבונן או משתמש באופן פעיל במסכים אלקטרוניים למטרות שונות". אומנם ההגדרה מבהירה יותר את המושגים אבל הם עדיין נשארים מעורפלים. אין קביעה חד משמעית מיהו נחשב לחשדן ומי לא, מי נחשב למשתמש פעיל במסך אלקטרוני ומי לא, מהי שינה טובה ומהי שינה לא טובה.

הגדרה אופרציונלית (operatinal definition) הגדרה הכוללת את הפעולות (האופרציות) הנדרשות על מנת להפוך את המונח התאורטי למונח תצפיתי. מבחינים בין הגדרה אופרציונלית נמדדת לבין הגדרה אופרציונלית ניסויית.

הגדרה אופרציונלית נמדדת (measured operational definition) הגדרה של מונחים תיאורטיים שהם בבסיסם משתני יחוס (assigned variables).

הגדרה אופרציונלית ניסויית (experimental operational definition)

מונח תצפיתי (observational concept) המונח שמתקבל לאחר ההגדרה האופרציונלית.

הגדרה או

הגדרה אופרציונלית נמדדת

הגדרה אופרציונלית ניסויית

• סוגי פרדיגמות בשיטות מחקר:

• פוזיטיביזם - פרדיגמה הטוענת לקיומה של מציאות אחת הניתנת לתפיסה על ידי החושים וקיומה של אובייקטיביות. במסגרת הפרדיגמה אוספים מידע כמותי.

• מערכי ניסוי - כאשר מקיימים ניסוי לצורך מחקר עם קבוצת ביקורת.

• פוסט-פוזיטיביזם - פרדיגמה הטוענת כי קיימת מציאות אחת אותה החושים קולטים באופן חלקי, יחסי הלומד והנלמד מתקרבים לאובייקטיביות ונכונות הממצאים היא הסתברותית (קיימת סבירות אך לא וודאות לנכונות הממצאים).
• קונסטרוקטיביזם - פרדיגמה הטוענת שאין אמת אחת, המציאות היא מדומה וסובייקטיבית. שיטות המתודולוגיה בפרדיגמה זו הן נרטיביות: למשל, עריכת ראיונות עומק.
• ביקורתיות - פרדיגמה הטוענת כי המציאות מתגבשת על פי ערכי החברה. לא קיימת אמת אחת, אלא מגוון אמיתות בהתאם לתרבות ולמגדר. במחקר הפועל לפי פרדיגמה זו החוקר מושפע מהנחקר והמתודולוגיה מטרתה ליצור שינוי בחברה.

אתיקה

• עקרונות אתיים במחקר:

1. וולונטריות – אין להכריח פרטים להשתתף במחקר.
2. הסכמה מדעת – בטרם משתתף אדם במחקר עליו למלא טופס שהוא מסכים להשתתף במחקר ומודע לזכויותיו.
3. צמצום פגיעה – השאיפה שמשתתפי המחקר לא ייפגעו.
4. אנונימיות – החוקרים אינם מודעים לזהותם של המשתתפים.
5. סודיות – שמירה על פרטיות המשתתפים ומידע שהתקבל מהם.
6. איכות מקסימלית – הבטחה כי המחקר נעשה בצורה מקצועית.

סוגי מחקרים

• מחקר כמותי – חקירה מדעית שיטתית של תכונות כמותיות (מספריות), בודק משתנים וקשר ביניהם.

שיטות לאיסוף נתונים במחקר כמותי:

1. שאלונים
2. ראיונות סגורים – ראיונות המתאפיינים בשאילת שאלות סגורות שהתשובות עליהן הן דיכוטומיות.
3. ניתוח כמותי של טקסטים – כימות הטקסט למספרים.

שיטות לניתוח נתונים במחקר כמותי:

1. סטטיסטיקה תיאורית – רשימת הנתונים ללא הסקת מסקנות.
2. סטטיסטיקה היסקית – ביצוע מבחנים סטטיסטיים (מבחן t, מתאם פירסון) שמהם ניתן להסיק מסקנות.

• מחקר איכותני – מחקר המגיע אל ממצאיו שלא באמצעות פרוצדורות סטטיסטיות או אמצעי כימות אחרים, אלא באמצעות נרטיבים.

שיטות לאיסוף נתונים במחקר איכותני:

1. ראיונות עומק – ראיונות ארוכים המאופיינים בשאילת שאלות פתוחות.
2. קבוצות מיקוד – קבוצה של אנשים בעלי מאפיינים דומים המרואיינים במקביל.
3. תצפיות משתתפות – החוקר נטמע באוכלוסיית המחקר לשם איסוף הנתונים (משמש באנתרופולוגיה).
4. מחקרים אתנוגרפיים – תצפית לא משתתפת. ביצוע סקירת ספרות על מאמרים מחקריים קיימים והגעה למסקנה כוללת.
5. טכניקות השלכתיות – משתתפי המחקר מבצעים משימות והמחקר מתמקד בתגובותיהם בעת ביצוע המשימות.

ההבדל העיקרי בין מחקר מתאמי לבין מחקר ניסויי הוא בכך שמחקר מתאמי מנסה להבין תהליכים באמצעות צפייה בהם, ואילו מחקר ניסויי מנסה לתפעל תהליכים ולשלוט בהם בכדי להבין את השפעתם. היתרון המרכזי במחקר ניסויי הוא שניתן לשלול הסברים חילופיים וכן לבסס קשר של סיבה ותוצאה באמצעות שליטה במשתנים המעורבים במחקר. אולם, היתרון שבשליטה במשתנים מהווה גם חיסרון משום שהדבר פוגע בתוקף החיצוני של המסקנות שניתן להסיק מהמחקר, היות שהתנאים במציאות שונים מאוד מהתנאים המבוקרים במעבדה - מבחינה זאת, מחקר מתאמי מהווה יתרון משום שהוא מתמקד בתופעה כפי שהיא במציאות מבלי להתערב ולהטות אותה.

שאלות מחקר

• סוגי שאלות מחקר:

1. שאלות מחקר תאוריות – שאלות ראשוניות בעלות משתנה יחיד.
2. שאלות העוסקות בקשר בין תופעות – שאלות או השערות המכילות שני משתנים אשר אנו מניחים כי מתקיים ביניהם קשר. מדובר בשאלות שבהן יש בידינו מידע לגבי המשתנה הבלתי תלוי ואנו מחפשים מידע על המשתנה התלוי בהתבסס על המשתנה הבלתי תלוי. כלומר, אנו מחפשים ניבוי של תופעה.
3. שאלות העוסקות בקשר סיבתי בין תופעות – שאלות או השערות המכילות שני משתנים אשר מתקיים ביניהם קשר סיבתי המעיד על מאורע (משתנה בלתי תלוי) אשר התרחש קודם למשתנה התלוי.

• תנאים לקיומה של סיבתיות:

1. קשר בין המשתנים – כדי לקבוע שקיימת סיבתיות יש צורך בקשר בין המשתנים, קשר שאינו חזק דיו אינו מספיק לקביעת סיבתיות.
2. קדימות בזמן – נדרש להראות שהמשתנה המסביר התרחש כרונולוגית לפני המשתנה המוסבר.
3. גורם שלישי אינו מסביר את הקשר בין שני המשתנים.

מתאמים

• מתאם – מציין קשר בין משתנים, לעיתים נקרא גם קורלציה.
• מודל מחקר – משמש כאשר קיימים יותר משני משתנים במחקר, לרוב מתואר באופן גרפי או באמצעות מודל ציורי.
• מתאם מזויף – כאשר נראה לכאורה שקיים קשר בין שני משתנים, אך בפועל הקשר מוסבר על יד גורם שלישי. נקרא גם מתאם מדומה.
• משתנה מתווך – משתנה שלישי אשר מסביר את הקשר שקיים בין שני משתנים.
• משתנה ממתן – משתנה שלישי אשר משפיע על הקשר שקיים בין שני משתנים (מחזק/מחליש את הקשר), אך לא מסביר אותו לחלוטין.

אופרציונליזציה

ערך מורחב – הגדרה אופרציונלית

• אופרציונליזציה – תהליך בו מתרגמים מושגים מופשטים למושגים מדידים. נקרא אופרציונליזציה מהמילה operation. המטרה היא להגיע למונחים פשוטים אשר יהיה ניתן למדוד או לתפעל.

סוגי הגדרות אופרציונליות-

1. הגדרה אופרציונלית נמדדת - מודדים את המשתנה כפי שהוא נתון במציאות.
2. הגדרה אופרציונלית ניסויית - יוצרים שינוי במשתנה כלשהו כך שקובעים לו ערכים

• תהליך האופרציונליזציה כולל שני שלבים:

1. הגדרה נומינלית – הגדרה מילולית/מילונית למונחים המופשטים.
2. הגדרה אופרציונלית – כוללת את הפעולות שיש לבצע כדי למדוד את המשתנים.

• קריטריונים להערכת איכותה של הגדרה אופרציונלית:

• מיצוי – היכולת לזהות את כל מה שכלול בהגדרה (כל מרכיבי המשתנה).
• בלבדיות – היכולת לזהות רק את מה שכלול בהגדרה (רק מרכיבי המשתנה, ללא תוספות).

מדידה

ערך מורחב – מדידה

במדעים המדויקים, מדידה היא מציאת גודלו של מאפיין הניתן לתצפית של עצם נתון, והבעת גודל זה ביחידות המידה המתאימות. לעריכת המדידה נעזרים לרוב במכשיר מדידה מתאים. מסה, למשל, נמדדת באמצעות מאזניים ומובעת ביחידות של גרם (או כפולות שלהן). מדידה היא השוואתו של הגודל הנמדד לגודלה של יחידת המידה, והיחס בין שני גדלים אלה מובע במספר^[7].

יש שוני מהותי בין שלושה סוגי מדידות: המדידות הנערכות במדעים המדויקים (בהם עוסק ערך זה), מדידה והערכה במדעי החברה ומדידות והערכות הנערכות בחינוך הפורמלי. חלק משוני זה מתבטא בשוני בהגדרת מושג המדידה. במדעי החברה, מדידה היא התאמת ערך מספרי לתכונה או לגודל על פי כללים. דהיינו, בניגוד למדעים המדויקים, המדידה במדעי החברה אינה חייבת להיות מדידה של גודל ניתן לתצפית, אינה חייבת להיות השוואה של גדלים ואינה חייבת להשתמש ביחידת מידה המוגדרת היטב.

יש גם תחומים שבהם חלק מהמדידות דומות לאלה שבמדעים המדויקים ואחרות לאלה שבמדעי החברה או שהמדידות בהן בעלות מאפיינים חלקיים של המדידות מהמדעים המדויקים. תחומים אלה הם מדעי הרפואה, ביולוגיה וככל הנראה גם מדעי כדור הארץ (גאודזיה היא מדויקת לעומת הערכות הנעשות לפי מורפולוגיה של מאובנים).

מהימנות

ערך מורחב – מהימנות (שיטות מחקר)

• מהימנות מסמלת את המידה שבה כלי המדידה מודד את הידע או הכישורים באופן עיקבי. מדד הוא מהימן, ככל שהוא משקף את הערכים האמיתיים שהוא אמור למדוד. כלומר, ככל שיש בו פחות טעויות מדידה.
• משתנה טעות – הפער בין הערך הנצפה בתופעה לבין הערך האמיתי של התופעה. ככל שמשתנה הטעות קטן יותר, כך המהימנות גבוהה יותר.
• טעויות מדידה – מתרחשות כאשר הערך הנצפה אינו שווה לערך האמיתי.

• קיימות מספר טעויות נפוצות:

• טעות שיטתית – טעות שהשונות שלה שווה לאפס, כלומר, בכל מדידה תמיד מתקיימת אותה הטעות.
• טעות מקרית – טעות שהשונות שלה שונה מאפס. כלומר, בכל מדידה הטעות נראית קצת אחרת.

• מקורות עיקריים לטעות מקרית:

• גורמים התלויים במבחן: שאלון עם הוראות בלתי ברורות, שאלון ארוך.
• גורמים התלויים בבוחן: הקראת השאלון מהר.

• בדיקות להערכת מהימנות:
• מבחן ומבחן חוזר – מעבירים שאלון זהה לחלוטין לאותם האנשים בזמנים שונים.

במבחן ומבחן חוזר יש לוודא שהמשתנים יציבים (מצב רוח אינו משתנה יציב), אחרת המהימנות תיפגע. כמו כן, קיים קושי לאסוף נתונים (במידה וערכנו שאלון לאנשים ברחוב, נתקשה למצוא אותם בזמן מאוחר יותר כדי להעביר להם שאלון חוזר).

• נוסחים מקבילים – בונים שאלונים עם נוסחים דומים (אך לא זהים).

בשימוש בנוסחים מקבילים קשה לעלות על טעות שיטתית ובמידה ואכן ישנה טעות, המהימנות נפגמת מבלי יכולת לגלות זאת.

• עקיבות פנימית – שיטה סטטיסטית הנעשית באמצעות התוכנה SPSS.

עקיבות פנימית מסומנת ב־ą (אלפא) של קרונבאך, אשר נמדדת בטווח בין אפס (מעט) לאחת (הרבה).

ą של קרונבאך – מסמן מבחן סטטיסטי בו נבדקת הקורלציה (מתאם) של שאלה אחת נבחרת עם כל שאר השאלות בשאלון. ככל שהמתאם גבוה, הקשר חזק והמהימנות של השאלון גבוהה.

• מבחן חצוי – חציית כלל השאלות בשאלון לשניים ובדיקת הקשר בין השאלות.

מבחן ספירמן בראון – מבחן אשר בודק קשר בין שאלות בשאלון. מבחן זה אינו רגיש לטעויות שיטתיות.

סטנדרטים – שאלונים אשר עברו תיקוף ומהימנות והוכיחו את עצמם סטטיסטית.

• מהימנות – כאשר אין בנמצא סטנדרטים; או כשהחוקר רוצה לחקור נושא חדש יש ביכולתו להשתמש בכלי המהימנות. כלומר, החוקר יבנה שאלון חדש ויבדוק את מהימנותו באחת משתי הדרכים להלן:

1. מהימנות תוך־אישית – שאילת הנבדקים מהן השאלות הרלוונטיות לנושא הנבדק.
2. מהימנות בין־אישית/בין שופטים – שאילת מומחים בתחום הנחקר מהן השאלות הרלוונטיות לשאלון הנחקר.

הממדים אשר משקפים את מהימנות כלי המדידה הם:

• יציבות – מבחן ומבחן חוזר. כלומר, עד כמה כלי המדידה רגיש לשינויי הזמן.
• עקיבות – עקיבות פנימית, מבחן חצוי ומהימנות. כלומר, התאמה בין הערכים שמתקבלים מפריטים שונים המודדים את אותה התופעה.

תוקף

ערך מורחב – תוקף (מחקר)

• תוקף- האינדיקציה לכך שכלי המדידה בודק את שהוא נועד לבדוק במסגרת המחקר, וכן המידה שבה המסקנות והפעולות הננקטות על סמך ההערכה אכן מתאימות ומדויקות.

הגדרה אופרציונלית מצביעה על תוקף וככל שאיכות האופרציונליזציה, קרי, הפער בין ההגדרה הנומינלית להגדרה האופרציונלית נמוך, אזי כלי המדידה יותר מתוקף.

• קיימות שלוש שיטות להערכת תוקף:

1. תוקף תוכן – משקף את המידה בה שבה הפריטים המרכיבים את השאלון מייצגים את עולם התוכן של המושג שנמדד.

• הדרכים לבצע תוקף תוכן:

• הערכה של מומחים – העברת השאלון בקרב מומחים בנושא הנחקר אשר יבדקו עד כמה השאלות אכן מתייחסות לעולם התוכן הנחקר.

Kappa (קאפא) - מונח סטטיסטי, ערכו מבטא את המידה בה השאלון נחשב למייצג את עולם התוכן בעיני המומחים. קאפא נמוכה מבטאת חוסר רלוונטיות של השאלות לעולם התוכן וקאפא גבוהה מבטאת רלוונטיות של השאלון לעולם התוכן הנחקר.

• הערכה לנוכח הספרות – בדיקה בהתאם לספרות המקצועית בנושא הנחקר. בדיקה זו נעשית על ידי החוקר עצמו ולכן אמינותה מוטלת בספק.

2. תוקף אמפירי/קריטריון – החוקר בוחר משתנה אחר אשר קשור לדעתו למשתנה התלוי. משתנה זה נקרא קריטריון, מכיוון שהוא הקריטריון לתוקף כלי המדידה של החוקר. אחר בחירת הקריטריון החוקר בודק את הקשר שלו למשתנה. כלומר, החוקר מעביר שאלון בו נמדד הקריטריון ושאלון בו נמדד המשתנה. אם הקשר הוא בינוני (בכל זאת מדובר במשתנה אשר קשור למשתנה התלוי), אזי תוקף כלי המדידה גבוה.

• הדרכים לבצע תוקף אמפירי:

• תוקף ניבוי – הקריטריון נמדד אחרי כלי המדידה.
• תוקף מקביל/בו־זמני – הקריטריון וכלי המדידה נמדדים במקביל.
• תוקף הקבוצה הידועה/לאחר מעשה – הקריטריון נמדד לפני כלי המדידה.

3. תוקף מבנה – החוקר בודק מהי ההלימה בין ההגדרה הנומינלית להגדרה האופרציונלית של משתני המחקר.

• קיימים שני סוגים של תוקף מבנה:

• תוקף מתכנס – הכנסת כל המרכיבים של המושג התאורטי בכלי המדידה.
• תוקף מבחין – הבחנת המרכיבים של המושג התאורטי בכלי המדידה בלבד מבלי להוסיף מרכיבים אחרים.

דגימה

• דגימה – בחינת פרטים בודדים מתוך האוכלוסייה לצורך הסקת מסקנה.
• קיימים שלושה מושגים עיקריים בנושא דגימה:

• אוכלוסיית המחקר – המעגל עליו החוקר רוצה להכליל מתוך המדגם.
• מסגרת הדגימה – רשימת הפרטים מתוכה נלקח המדגם.
• המדגם – האנשים שבפועל השתתפו במחקר.

• ייצוגיות – המידה שבה המדגם דומה בתוצאותיו לאוכלוסיית המחקר. ייצוגיות גבוהה מאפשרת הכללה.
• קיימות שתי שיטות לדגימה:

• הסתברותית – כל אחד מהפרטים באוכלוסיית המחקר/דגימה בעל סיכוי שווה להיכלל במדגם. לא קיים פרט בעל סיכוי ודאי (100%) ואף לא פרט שאינו בעל סיכוי (0%).
• לא הסתברותית – כל אחד מהפרטים באוכלוסיית המחקר/דגימה בעל סיכוי שונה להיכלל במדגם. ייתכן וקיים פרט בעל סיכוי ודאי (100%) ואף ייתכן פרט ללא סיכוי (0%).

• שיטות דגימה הסתברותיות:

• דגימה מקרית פשוטה – בחירת אנשים למדגם מתוך רשימה באופן רנדומלי. שיטה זו מאפשרת ייצוגיות גבוהה ודורשת מסגרת דגימה מפורטת.
• דגימה שיטתית – כל אדם X נכנס לדגימה. שיטה זו מאפשרת ייצוגיות גבוהה ודורשת מסגרת דגימה מפורטת. כמו כן, עלולה להיפגע הייצוגיות עקב סידור מסגרת הדגימה באופן מסוים (למשל, מסגרת דגימה המסודרת לפי הא"ב העברי תיצור ייצוגיות יתר לכוהנים באות כ').
• דגימת שכבות – דגימה הנעשית לרוב בסקרים פוליטיים ומאפשרת ייצוג הן לכלל האוכלוסייה והן לתת הקבוצות (שכבות) באוכלוסייה. דגימה זו מתאימה לאוכלוסיית מחקר הטרוגנית המורכבת מתתי קבוצות הומוגניות.
• דגימת אשכולות – דגימה המתאימה לאוכלוסיית מחקר הומוגנית המורכבת מתתי קבוצות הטרוגניות.

• שיטות דגימה לא הסתברותיות:

• דגימה מזדמנת/נוחות – בחירת האנשים מתבצעת לפי נוחות החוקר (שאילת עמיתים או אנשים המצויים תחת סמכותו של החוקר). שיטה זו אינה מבטיחה ייצוגיות.
• דגימת מכסה – החוקר בוחר אשכולות מסוימים ובכל אשכול הוא מבצע דגימת נוחות עד שמתמלאת לו מכסה קבועה. בשיטה זו מובטחת ייצוגיות בכל אשכול, אך לא מובטחת ייצוגיות כללית.
• דגימת כדור שלג / חבר מביא חבר – החוקר מבצע דגימה של אנשים מסוימים אשר הוא מבקש מהם להביא את החברים שלהם למדגם. דגימה זו מתאימה למחקר על אוכלוסייה שאינה בת השגה, כמו כן, אף שיטה זו אינה מבטיחה ייצוגיות.

מונחים כלליים

• מחקר:
  • מחקר ניסויי: מחקר בו יש השערה סיבתית לגבי המשתנה הבלתי תלוי והמשתנה התלוי.
  • מחקר אורך: מחקר מסוג תצפית מדעית, העוקב אחר קבוצת נבדקים במשך תקופה מסוימת, החל מכמה חודשים ועד מספר שנים. נועד לבחון שינויים והתפתחות בגילאים שונים.
  • מחקר מתאמי: מחקר מסוג תצפית מדעית הבוחן האם יש קשר בין מספר משתנים באמצעות איסוף נתונים על כל תופעה ובחינת המתאם ביניהם.
  • מחקר רוחב: מחקר מסוג תצפית מדעית, שבו משווים החוקרים בין קבוצות של אנשים בני גילאים שונים בנקודת זמן אחת.
• משתנה:
  • משתנה בלתי תלוי: אחד המשתנים שחוקרים חושבים שיוכל להסביר את השינויים במשתנה התלוי בניסוי והחוקר הוא זה ששולט בגודלו. בגרף מיוצג על ידי ציר ה-x.
  • משתנה תלוי: משתנה אשר נעשה חיפוש בניסוי אחר המשתנים שמשפיעים עליו. בגרף מיוצג על ידי ציר ה-y.
  • משתנה מסביר: אחד המשתנים שחוקרים חושבים שיוכל להסביר את השינויים במשתנה המוסבר בתצפית מדעית. בגרף מיוצג על ידי ציר ה-x.
  • משתנה מוסבר: משתנה אשר נעשה חיפוש בתצפית מדעית אחר המשתנים שמשפיעים עליו. בגרף מיוצג על ידי ציר ה-y.
• ניסוי טבעי: שיטת תצפית הננקטת כאשר אי אפשר לבצע מחקר מעבדה, ובה משווים החוקרים קבוצות בני אדם שנסיבות חייהם שונות מטבע הדברים בממדים המכריעים.
• ניסוי מדעי: שיטת מחקר מדעית לבדיקת השערה בדבר קשר שבין סיבה למסובב, על ידי השוואת מצב שבו מחוללים שינוי משמעותי ויזום במערכת הנחקרת או במודל שלה למצב שללא עריכת השינוי.
• קבוצת ניסוי: ניסוי מבוקר משווה בין שתי קבוצות. האחת, היא קבוצת הניסוי. זו הקבוצה שבה מחולל המדען שינוי יזום ומשמעותי. הקבוצה השנייה היא קבוצת הביקורת. בקבוצה זו המדען לא עורך שינוי.
• תאוריה: מערך מאורגן של רעיונות על דרך פעולה של הדברים שנועד לספק מסגרת לפרשנות של עובדות וממצאים ולהנחות את המחקר המדעי.
• תצפית בתנאים טבעיים: שיטת מחקר מסוג תצפית מדעית ובה צופים החוקרים ורושמים בקפידה על התנהגות המתרחשת בטבעיות בסביבות יום-יומיות.

ראו גם

• הערכה פורמלית - מונחים
• פרדיגמה
• אינדיבידואליזם מתודולוגי

לקריאה נוספת

• ר' לנדאו, ג' שפלר, (עורכים), אתיקה במחקר, ירושלים: מאגנס, 1997
• ד' נחמיאס, ח' נחמיאס, שיטות מחקר במדעי החברה, תל אביב: עם עובד, 1998.
• Seife, C.,Proofiness, New York University, 2010
• Morris, T.,Social work research methods: four alternative paradigms, SAGE, 2006

קישורים חיצוניים

• קישורים חיצוניים, הצד האפל של המחקר: זיופים מדעיים, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 13 באוגוסט 2022