Loading AI tools
שושלת קיסרים סינית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שושלת ג'ין (בסינית: 晉; בפיניין: Jìn) שלטה בסין בשנים 265–420. נחשבת לשנייה מבין שש השושלות. מיקומה של שושלת קיסרים זו בהיסטוריה של סין בין שלוש הממלכות והשושלות הדרומיות והצפוניות.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש לאחד פרקי משנה קצרים לשם קריאה רצופה, מומלץ להרחיב על פי הבינוויקי. | |
תחום שלטונה של שושלת ג'ין ב-280 לספירה | |
ממשל | |
---|---|
משטר | מונרכיה אבסולוטית |
שפה נפוצה | סינית תיכונה |
עיר בירה |
לוו-יאנג – 265–311 צ'אנגאן (שיאן) – 312–316, ג'יין-קאנג (אנ') – 317–420 |
גאוגרפיה | |
יבשת | אסיה |
היסטוריה | |
הקמה | |
הקמה | 265 לספירה |
פירוק | |
כניעה לליו סונג | 420 לספירה |
ישות קודמת | שלושת הממלכות |
ישות יורשת | השושלות הדרומיות והצפוניות |
דמוגרפיה | |
דת | קונפוציאניזם, דאואיזם, בודהיזם, הדת הסינית העממית |
השושלת נוסדה על ידי משפחת סְי-מָה (בסינית: 司马; בפיניין: Sīmǎ), בשיאה שלטה השושלת על 20 מיליון תושבים. עקב פלישות של עמים נוודים מצפון, ומלחמת אזרחים פנימית של נסיכי השושלת נחלשה הקיסרות, נרצחו שני קיסרים, ושלטון השושלת נקטע בין 311–313 ובין 316–317. בני ההאן נמלטו לדרום הנהר הצהוב, ושם, בשנת 317, הקיסר סְי-מָה יְוֵּ'אן דִי חידש את שלטון השושלת. מצפון, בין השנים 304–439 שלטו שש-עשרה הממלכות שהורכבו בעיקרן מעמים לא-סינים ונלחמו לעיתים קרובות בינן לבין עצמן וכן בשושלת ג'ין.
שושלת ג'ין נכללת ב "שש השושלות", ששנות שלטונן החל בנפילת שושלת האן המזרחית, והסתיים בעת הקמת שושלת סווי.
ישנן שתי גירסות לשש השושלות:
שש השושלות אשר בירתן שכנה בגְ'ייֵן-קָאנְג היא נאנג'ינג (מדרום לנהר הצהוב):
שש השושלות אשר זמן שלטונן מסודר ברצף כרונולוגי:
שושלת ג'ין נחלקת לשתי תקופות:
תקופת שלוש הממלכות הייתה תקופה קשה בהיסטוריה של סין, שהחלה עם נפילת שושלת האן וסיום מרד הטורבן הצהוב (מלחמת אזרחים שבה נפגעה סין קשות).
בתחילת התקופה התפצלה קיסרות שושלת האן המזרחית, לשלוש ממלכות (魏 – ויי-צאו, 屬 – שו-האן, 吳 – סאן-וו), ונמשכה משנת 220 ועד שנת 280 לספירה (אז אוחדה על ידי שושלת ג'ין).
בשנת 263 לספירה נכבשה ממלכת שו-האן על ידי צבא סאן-וו המיומן. כעבור שנתיים (בשנת 265) השתלט סְה-מָה יְוֵּ'אן דִי הקיסר הראשון של ג'ין על ממלכת סאן-וו, וייסד את שושלת ג'ין (ג'ין המערבית, תוך איחוד שתיים משלוש הממלכות). תהליך האיחוד הושלם בשנת 280 לספירה עם כיבוש ויי-צאו.
מספר | שם הקיסר | שנות שלטונו | הרחבה |
---|---|---|---|
1 | ווּ דִי סְה-מָה יֵן | 265–280 280–290 | בתקופה הראשונה שלט על שו-האן וסאן-וו. תהליך האיחוד הושלם בשנת 280 לספירה עם כיבוש ויי-צאו. |
2 | חְווֵי סְה-מָה דִי | 290–307 | |
3 | סְה-מָה לוּן דִי | 307 פברואר–מאי | שלט רק 4 חודשים |
4 | חְווָאי סְה-מָה דִי | 307–311 | נרצח בשנת 311 |
5 | מִין סְה-מָה דִי | 313–316 | נרצח בשנת 316 |
מלחמת שמונה הנסיכים הוא שמה של מלחמת אזרחים הרסנית, אשר פרצה במסגרת מאבקי כוח בתוך משפחת הקיסרות ג'ין, בין השנים 291–306. הלחימה נערכה רובה בצפון סין, וגרמה נזקים קשים לקיסרות, פגעה בממשל המרכזי של הקיסרות, הביאה לבריחה המונית של אוכלוסייה סינית (בני האן) לכיוון דרום הנהר הצהוב, ופלישת עמים נוודים לצפון סין (תוך ניצול החולשה הסינית).
בין השנים 265–311 הייתה בירת השושלת של ג'ין העיר לְווֹיָאנְג.
כתוצאה מפלישות עמים לא סינים מצפון ורצח הקיסר הרביעי של השושלת נאלצה משפחת הקיסרות ג'ין להעביר את הבירה לצָ'אנְגְאָן בשנים 312–316.
לאחר רצח הקיסר החמישי של השושלת, נמלטו בני ההאן יחד עם שארית משפחת הקיסרות לדרום המדינה.
העיר גְ'ייֵן-קָאנְג הפכה לבירת השושלת משנת 317 ועד שנת 420 (בעת הקמת שושלת ג'ין המזרחית על ידי הקיסר הראשון של השושלת (השישי של שושלות ג'ין) סְה-מָה יְוֵּ'אן דִי.
החל מתקופת נפילתה של שושלת האן המזרחית החלו עמים נוודים (לא סינים) לנצל את המאבקים, וחוסר האיחוד בשטח הקיסרות, הם פלשו לשטח צפון סין (עד לנהר הצהוב). בשנת 304 החלו להתמרד בני הווּ-הו ששהו בשטחי הקיסרות. בשנת 311 נרצח הקיסר הרביעי חְווָאי דִי סְה-מָה, הקיסרות הפסידה שטחים ונאלצה לעבור למיקום אחר. לאחר חיסולו של הקיסר החמישי מִין דִי סְה-מָה בשנת 316, נפלה שושלת ג'ין המערבית.
מספר | שם הקיסר | שנות שלטונו | הרחבה |
---|---|---|---|
1 | סְה-מָה יְוֵּ'אן דִי | 317–323 | נמלט עם שאר בני ההאן מפני העמים הנוודים שפלשו לצפון סין, הקים את שושלת ג'ין המזרחית. |
2 | סְה-מָה מִינְג דִי | 323–325 | |
3 | סְה-מָה צֶ'נְג דִי | 325–342 | הוכתר עקב מות אביו בגיל 4, בעת שלטונו נחלש כח הקיסרות מול שכנותיה |
4 | סְה-מָה קָאנְג דִי | 342–344 | |
5 | סְה-מָה מוּ דִי | 344–361 | הוכתר בגיל שנה, בזמן שלטונו שושלת ג'ין הרחיבה את שליטתה על שטחים נוספים, מת חשוך ילדים. |
6 | סְה-מָה אָי דִי | 361–365 | היה אחוז אובססיה לחיי נצח, נטל גלולות שגרמו לבסוף למותו. |
7 | סְה-מָה פֵיי דִי | 365–372 | הודח מהשלטון על ידי גנרל מהצבא. |
8 | סְה-מָה גְ'ייֵן וֶן דִי | 372 | |
9 | סְה-מָה שְׂיָאו ווּ דִי | 372–396 | קיסר ג'ין בפועל האחרון, שלא נשלט על ידי עוצר או שר מלחמה |
10 | סְה-מָה אָן דִי | 396–419 | קיסר בעל מוגבליות, השלטון בפועל היה בידי דודו. |
11 | סְה-מָה גונְג דִי | 419–420 | נאלץ לוותר על כתרו, תוך שנה. |
כתוצאה מנסיגת שושלת ג'ין ובני העם הסיני (האן) מצפונה של סין עד קו הנהר הצהוב, השתלטו בהדרגה על השטח מספר שבטים נוודים לא סינים (בעיקר טורקים, הונים, מונגולים וטיבטים) והקימו סדרה של ממלכות שהתחרו בינן ולבין עצמן וכן בשושלת ג'ין על השליטה בצפון סין. ממלכות אלו התקיימו בין השנים 304–439 וידועות כשש-עשרה הממלכות.
עם הפליטים שנסו לדרומה של המדינה, היה גם הקיסר יְוֵּ'אן, נצר לשושלת ג'ין, שחידש את שלטון השושלת בדרום המדינה. משנת 317 שלטה שושלת ג'ין המזרחית (המחודשת) רק על האזור שמדרום לנהר הצהוב, בעוד שצפון סין נשלט על ידי שש-עשרה הממלכות הלא-סיניות העיקריות. רוב קיסרי השושלת הוכתרו בעת שהיו ילדים או נערים, חסרי ניסיון וכח ממשי. הדבר פגע בתפקוד השלטון, ובהרתעה כנגד עמים שכנים. במשך 103 שנים שלטו 11 קיסרים, פחות מעשור לכל קיסר.
השושלת שרדה עד שנת 420 לספירה, אז אולץ הקיסר סְי-מָה גונְג דִי (הקיסר ה־11 של שושלת ג'ין המזרחית או ה־16 של כלל השושלת) לפרוש. בשנת 420 נכנסה סין לעידן השושלות הצפוניות והדרומיות.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.