שגרירות ישראל באנקרה

שגרירות ישראל באנקרה
	אין תמונה חופשית
מידע כללי
כתובת	מהטמה גנדי 85
עיר	אנקרה
קואורדינטות	39°54′44″N 32°48′17″E
תאריך פתיחה	1950
דיפלומטיה
חלק מ	יחסי טורקיה–ישראל
כפופה ל	משרד החוץ
שגריר	אירית ליליאן
שטח האמנה	טורקיה
מדינה מיוצגת	ישראל
	https://embassies.gov.il/ankara
	(למפת אנקרה רגילה) שגרירות ישראל באנקרה

שגרירות ישראל באנקרה היא הנציגות הדיפלומטית העליונה של ישראל בטורקיה. השגרירות מספקת שירותים קונסולריים למרבית טורקיה, פרט לאזור המערבי של טורקיה שנמצא בטיפול הקונסוליה הישראלית באיסטנבול.

עובדות מהירות מידע כללי, כתובת ...

סגירה

טורקיה הכירה בישראל לאחר חתימת הסכמי רודוס ב-1949, ובתחילת 1950 כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטיים והחליפו ביניהן נציגים בדרגת ציר^[1]. טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה להכיר בישראל ולפתוח בה נציגות.

בתחילת שנות החמישים, שגרירות ישראל באנקרה הייתה אחת מארבע השגרירויות בהן הוצב נספח צבאי ישראלי (לצד וושינגטון, פריז ולונדון). ב-1953 החל משא ומתן בין המדינות להעלאת דרג הנציגויות בתל אביב ובאנקרה מצירות לשגרירות.

בעקבות מלחמת סיני ב-1956 הורידה טורקיה את דרג נציגותה בישראל למדרגת ממונה על היחסים, אך ב-1960 הועלתה חזרה למדרגת צירות^[2].

בעקבות העברת חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, הודיעה ב-26 בנובמבר 1980 ממשלת טורקיה, שהחזיקה בקונסוליה בירושלים, לממשלת ישראל על כוונתה להוריד את דרג היחסים בין המדינות, וסגל השגרירות בישראל פונה עד לדרג של מזכיר שני, במקביל נתבקש הסגל הדיפלומטי של ישראל באנקרה, למעט המזכיר השני, לעזוב את טורקיה תוך שלושה חודשים.

בשנת 1991, לאחר מלחמת המפרץ והצהרת ועידת השלום במדריד, השתפרו היחסים בין המדינות, ובנובמבר אותה שנה החליפו שתי המדינות שגרירים.

במרץ 1992 נהרג אהוד סרן, קצין הביטחון של השגרירות, בהתפוצצות מטען חבלה תחת מכוניתו^[3]. שלושה ארגונים, בהם חזבאללה, קיבלו אחריות על הפיגוע, ונטען שהוא נעשה כנקמה על חיסול עבאס מוסאווי^[3]. במאי 2000 עצרו זרועות הביטחון בטורקיה חוליית מחבלים, שעל פי החשד הייתה אחראית לרצח, יחד עם אירועי חבלה נוספים. על פי פרסומים בטורקיה, עלה מהחקירה כי החוליה קיבלה הנחיות מסגן הקונסול האיראני בטורקיה^[4].

באוגוסט 1997 מונה אהוד טולידאנו לשגריר ישראל בטורקיה, אולם בעקבות ידיעה שמסרה סוכנות הידיעות הטורקית הממלכתית שב-1981 האשים טולידאנו את טורקיה בביצוע טבח בארמנים בזמן מלחמת העולם הראשונה, ומינויו סוכל, ובפברואר 1998 מונה לשגריר בטורקיה אורי בר-נר^[5].

היחסים בין טורקיה וישראל הידרדרו בעקבות המשט לעזה ב-2010, שבמהלך עצירתו על ידי כוחות צה"ל נהרגו עשרה טורקים. לאחר פרסום דו"ח פאלמר של ועדת האו"ם לבדיקת אירועי המשט לעזה בספטמבר 2011 הודיעה טורקיה על הורדת דרג היחסים הדיפלומטיים למזכיר שני בלבד, ועל גירוש שגריר ישראל בטורקיה. ב-6 בספטמבר 2011, הודיע ראש ממשלת טורקיה רג'פ ארדואן על ניתוק כלל קשרי המסחר והקשרים הצבאיים עם ישראל^[6].

ב-27 ביוני 2016 כינסו בנפרד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וראש ממשלת טורקיה בינאלי ילדרים מסיבות עיתונאים, והכריזו כי הושג הסכם פיוס בין המדינות ועל החזרת השגרירים לתל אביב ולאנקרה^[7].

על רקע המהומות בגבול עזה במאי 2018, גירשה טורקיה את שגריר ישראל^[8]. השגריר עבר בדיקות ביטחוניות קפדניות בנמל התעופה באנקרה. בתגובה לגירוש השגריר, גירשה ישראל את הקונסול הטורקי מירושלים.

ב-17 באוגוסט 2021, הודיעו שתי המדינות על החזרת השגרירים וחידוש היחסים הדיפלומטיים במלואם^[9].

ראשי הנציגות הישראלית באנקרה:^[10]

מידע נוסף נציג, מעמד ...

נציג	מעמד	מינוי	סיום
אליהו ששון	ציר	1950	1952
מוריס פישר	ציר	1953	1957
משה אלון	ממונה על היחסים	1957	1960
משה ששון	ציר	1960	1966
דניאל לאור	ממונה על היחסים	1966	1971
שאול בר-חיים		1971	1975
שמואל דיבון		1975	1977
שמעון אמיר		1978	1980
אלון ליאל		1981	1983
אלי שקד		1983	1985
יהודה מילוא		1985	1990
אורי מרדכי גורדון	שגריר	1990	1993
דוד גרנית		1993	1995
צבי אל-פלג		1995	1997
אורי בר-נר		1998	2001
דוד סולטן		2001	2003
פנחס אביבי		2003	2007
גבי לוי		2007	2011
יוסף לוי ספרי	ממונה על היחסים	2011	2015
אמירה אורון	ממונה על היחסים	2015	2016
איתן נאה	שגריר	2016	2018
אירית ליליאן	שגריר	2022^[11]	מכהנת

סגירה

נספחים צבאיים בשגרירות

בשגרירות הוצב הנספח הצבאי הרביעי מטעם צה"ל (לאחר וושינגטון, לונדון ופריז), והראשון שהוצב במדינה מוסלמית. חלק מהנספחים שימשו במקביל כנספחים צבאיים ליוגוסלביה.