Remove ads
איש מודיעין וביון ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפי סיטון (במקור סתהון, נולד ב-1932) הוא איש מודיעין וביון בכיר שמילא לאורך 55 שנים תפקידים בצה"ל, בשב"כ ובמוסד. בין היתר היה מפקד מרחב ירושלים של יחידת המודיעין 504 בדרגת סא"ל (1963-1969), ואחראי לאחת משלוחות המוסד באירופה[1].
לידה |
1932 (בן 92 בערך) סוריה |
---|---|
תאריך עלייה | 1949 |
מדינה | ישראל |
השתייכות | המוסד |
דרגה | סגן-אלוף |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
מבצע קדש מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת לבנון הראשונה | |
תפקידים אזרחיים | |
רפאל סתהון (לימים רפי סיטון) נולד בחלב שבסוריה[2]. אביו, משה סתהון, היה סוחר שירד מנכסיו, ואימו, פרידה לבית ג'מוס, הייתה בת למשפחת יהלומנים. בשנת 1941 עלתה משפחת סתהון לישראל והתיישבה בתל אביב, אך עקב קשיים כלכליים בחרו הוריו לשוב לחלב ב-1942. רפי סיים את בית הספר "אליאנס" בחלב כשהוא שולט בערבית, בצרפתית ובעברית.
במרץ 1949 קיבל סיטון הודעה משלטונות סוריה כי עליו להתגייס לצבא הסורי. כדי לחמוק מכך הוא נשלח על ידי הוריו לדודיו מצד אימו שהתגוררו בביירות, ובמהלך שהייה בת מספר חודשים שם חיפש דרכים יצירתיות לעלות בשנית למדינת ישראל. בביירות גייס בהצלחה את הסוכן הראשון שלו, דייג נוצרי בעל סירה שהסכים תמורת תשלום להעבירו בדרך הים. לאחר שדיווח על כך לנציגי הקהילה היהודית בביירות, שוכנע בעל הסירה לגייס סירות ושייטים נוספים, כך שבערב ראש השנה בספטמבר 1949 יצאה בסירות מחוף ביירות קבוצה המונה 168 יהודים וסיטון בתוכם. קו ההברחה הזה שראשיתו ביוזמת סיטון, המשיך להתקיים לאורך מספר חודשים ולהעביר מאות יהודים מחופי לבנון לחופי ישראל.
סיטון התגייס לצה"ל ב-1950 ושירת במחזור א' של הנח"ל כסמל פלוגה שהייתה פרוסה בקיבוצים נגבה, חפץ חיים, קבוצת יבנה ויד מרדכי. לאחר שנה עבר לחיל המודיעין. לאחר הכשרה קצרה, סופח ליחידת מודיעין 10 בירושלים שעסקה בגיוס ובהפעלת סוכנים בארצות ערב, שם היה חניכו של יצחק שושן (אבו סחיק). לאחר שירות של כשנתיים ביחידה זו נשלח רפי לקורס קציני חי"ר במחנה 80, לקורס קציני מודיעין לאחר מכן. סיטון חזר כקצין מבצעים ליחידתו בירושלים, ושימש כאחראי לפעילותם של סוכנים בארצות ערב.
בשנת 1956 הושאל סיטון לשירות הביטחון הכללי ועבד כאיש שטח בירושלים וסביבותיה. עם חזרתו ליחידתו בירושלים לתפקיד סגן מפקד היחידה, היה סיטון אחראי להפעלת סוכני השטח במרחב.
בין השנים 1963–1969 שימש סיטון כמפקד בסיס בירושלים של יחידת המודיעין 504, שהיה אחראי על אזור ירדן ופעל בנושא ההגנה על השיירות להר הצופים, של יחידת מצוף 247[3].
סיטון מספר: "הקמנו מערכת התראה משוכללת ומצוינת שבה מיקמנו סוכנים מהימנים ומאומנים שתפקידם היה להתריע מבעוד מועד על כל אפשרות או איזה שהוא חשש לשלום השיירה. המערכת הזאת הייתה מצוידת במיטב הציוד החל ממכשירי קשר ועד לאמצעים עתיקים ביותר מימיו של נח כמו יוני דואר… ובדברים האלה נעשה שימוש והדברים האלה הועילו במשך הזמן"[4][5],
בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים היה סיטון אמור להיות מצורף לחטיבת הצנחנים ולהדריך אותם בעיר שבה הוא הכיר כל סמטה ואבן. אך בעת ההמתנה להוראה לפרוץ לעיר, נקרא סיטון למטה במחנה שנלר שם המתין לו מברק מראש הממשלה לוי אשכול ויועצו יגאל ידין, ובו הוטל עליו להקים צוות מיוחד שמיד עם הכניסה לעיר יאתר סוחר עתיקות שמחזיק בידו חלק מן המגילות הגנוזות. סיטון הצליח לאתר את שלוש המגילות אשר הסתבר שהן חלקים מחיבור אחד, "מגילת המשכן" המוצגת היום בהיכל הספר[6][7]. קציני היחידה, בראשות המפקד שמואל גורן, סיטון, סמי נחמיאס ויגאל סימון, פעלו בדרכים מתוחכמות, שבסיומן אותרה המגילה בביתו של סוחר העתיקות קנדו שבבית לחם ונרכשה ממנו מגילת המשכן ב-1967 בה החזיק למעלה מ-20 שנים[8].
לאחר מלחמת ששת הימים השיגה יחידתו של סיטון את הסטנוגרמה הסודית (ההחלטות הסודיות שהתקבלו) של ועידת חרטום, שהתכנסה כוועידת פסגה של ארצות ערב לדיון בתוצאות מלחמת ששת הימים. תוכני הסטנוגרמה הגיעו לידי גורמי המודיעין הישראלים ביום השלישי של הוועידה ועוד בטרם ננעלה ועידת חרטום.
בשנת 1969 הושאל סיטון למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ונשלח לשלוחת המוסד בפריז. ב-1970 מונה כאחראי על שלוחת המוסד בשווייץ ובאוסטריה. הוא עסק בגיוס ובהפעלה שוטפת של סוכנים ומקורות, מהם שהיו קשורים לארגוני הטרור הפלסטינים בתקופת שיא פעילותם באירופה, ומהם שהיו מקורבים לגורמי השלטון בארצות ערב.
בספר לילהאמר תיק פתוח נחשף כי סיטון היה זה שהפעיל את הדוקטור אמינה דאוד אל מופתי ויזם מבצע בו החדיר אותה אל משרדי הליגה הערבית בז'נבה במטרה שזו תדווח על המתרחש בקרב ארגוני המחבלים. דיווח של אמינה אל מופתי היה הטריגר לתחילת המבצע לחיסולו של עלי חסן סלאמה שהסתיים בכישלון הפעולה בלילהאמר.
במבצע נוסף שיזם סיטון גויס בלונדון "המתעמל" חבר אישי של נשיא מצרים אנוואר סאדאת, שהעביר באמצעותו מכתב לראש ממשלת ישראל גולדה מאיר ובו הוא מבקש לקיים משא ומתן לשלום עם ישראל. המכתב נמסר לסיטון על ידי רעיית הנשיא המצרי ג'יהאן סאדאת.
בשנת 1975 חזר סיטון לישראל והתמנה ליועץ לענייני ערבים באזור יהודה ושומרון, תפקיד בו כיהן כשנתיים.
סיטון השתחרר מצה"ל בדרגת סא"ל.
בשנת 1977 פרש סיטון לגמלאות ונתבקש על ידי השב"כ לשמש כמורה וכמדריך לשפה ולתרבות הערבית בהכשרת אנשי השטח של השירות.
בשנת 1979 התבקש סיטון על ידי משרד החוץ ובהסכמת ראש השב"כ, להכשיר דיפלומטים ועובדי מחקר של משרד החוץ בתחומי השפה והתרבות הערבית.
במלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982 כיהן סיטון בשירות מילואים כיועץ וכמושל אזור בחמדון ועאליי בלבנון.
ב-1990 גויס על ידי אורי בר-לב להקמת יחידת המסתערבים של משטרת ישראל, "הגדעונים". סיטון שימש יועץ ומומחה להוראת השפה הערבית ותורת ההסתערבות, לאורך 6 שנים.
בשנת 2005 פרש סיטון סופית לגמלאות, ומשמש כמרצה אורח לאזרחי העיר מודיעין בנושאים שונים[9].
בסוף שנות החמישים נישא לרינה. מרבית השנים התגוררו בירושלים, שם נולדו 3 בניהם. בשנים האחרונות הזוג מתגורר במודיעין.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.