רישאר השלישי, דוכס נורמנדיה (בצרפתית: Richard III de Normandie; 1001 - 6 באוגוסט 1027) היה דוכס נורמנדי, אשר שלט מאוגוסט 1026 עד מותו. שלטונו הקצר נפתח במרד של אחיו.
רישאר השלישי היה בנם הבכור של רישאר השני, דוכס נורמנדיה ויודית מברטאן. בסביבות שנת 1020 נשלח רישאר על ידי אביו כמפקד על צבא גדול כדי להציל את גיסו, רז'ינלד, לימים רוזן בורגונדי, שהותקף על ידי הבישוף והרוזן איג משאלון, שלכד וכלא את רז'ינלד. [1]
באוגוסט 1026 מת אביו, ורישאר השלישי הפך לדוכס נורמנדיה. זמן קצר לאחר שלטונו החל אחיו רובר, שהיה חסר שביעות רצון מהמחוז אימואה שבגבול נורמנדי, התקומם נגד אחיו. הוא הטיל מצור על העיירה פאלז, אך עד מהרה הובס על ידי רישאר שכבש אותו, ואז שחרר אותו בשבועת הנאמנות שלו. רישאר פירק את צבאו וחזר לרואן, כאשר מת בפתאומיות ב-6 באוגוסט 1027. הדוכסות עברה לאחיו הצעיר רובר הראשון. [2]
בינואר 1027 התחתן רישאר עם אדלה, ממוצא אצילי. היא מזוהה בדרך כלל עם אדלה, בתו הצעירה של רובר השני, מלך צרפת, שנישאה לבלדווין החמישי, רוזן פלנדריה לאחר מותו של רישאר, אולם לא היו להם ילדים.[3]
על ידי אישה לא ידועה, היו לו שני ילדים:
- אליס, שהתחתנה עם רנולף, מפקד העיר באייה[4] [5]
- ניקולס, נזיר ואב המנזר של סן-און, רואן (נפטר 26 בפברואר 1092)[4] [6]
François Neveux, A Brief History of the Normans, trans. Howard Curtis (Constable & Robbinson, Ltd, London, 2008), pp. 97-8
David Crouch, The Normans: The History of a Dynasty, (Hambledon Continuum, 2007), p. 46
Detlev Schwennicke, Europäische Stammtafeln: Stammtafeln zur Geschichte der Europäischen Staaten, Neue Folge, Band III Teilband 1, Herzogs und Grafenhäuser des Heiligen Römischen Reiches Andere Europäiche Fürstenhäuser (Marburg, Germany: Verlag von J. A. Stargardt, 1984), Tafel 11
Detlev Schwennicke, Europäische Stammtafeln: Stammtafeln zur Geschichte der Europäischen Staaten, Neue Folge, Band III Teilband 1, Herzogs und Grafenhäuser des Heiligen Römischen Reiches Andere Europäiche Fürstenhäuser (Marburg, Germany: Verlag von J. A. Stargardt, 1984), Tafel 79
See David C. Douglas, William the Conqueror (1977): 93 (“At the beginning of Duke William’s reign the vicomte of the Bessin was Rannulf, who was the son of a vicomte named Anschitil. He married a daughter of Duke Richard III and was among the defeated rebels at Val-ès-Dunes. None the less, the office continued in the family, for he was succeeded by another Rannulf (II) who was established at Avranches before the Norman conquest, and who survived until after April 1089. Moreover, this second Rannulf married Maud, daughter of Richard, vicomte of the Avranchin, thus linking together two powerful vice-comital dynasties which were later in turn to determine the succession of the earldom of Chester.”).
David C. Douglas, William the Conqueror (University of California Press, 1964), p. 32. See also Wailly et al., Recueil des Historiens des Gaules et de la France 23 (1894): 379 (E Directorio Monasterii Sancti Audoeni Rotomagensis, Ex Calendario: “26 Febr. Obiit Nicholas abbas.”), 385 (“Selon cheu qui est contenu es croniques des Normans, Richart li tiers, duc de Normendie, fix du secont Richart duc, out un fix appelé Nichole, qui fu moine à Fescampe, et après fu abbe de l’abaie de Saint-Ouen de Rouen”), 387 (Extrait des Chroniques de Saint-Ouen de Rouen: Nicholas, Abbot of Saint-Ouen, Rouen styled “son of Duke Richard III” [Nichole, fix au tiers duc Richart de Normendie]).
