ריצ'רד הנרי לי
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריצ'רד הנרי לי (באנגלית: Richard Henry Lee; 20 בינואר 1732 – 19 ביוני 1794) היה מדינאי ואב מייסד אמריקאי מווירג'יניה,[1] הידוע בעיקר בזכות החלטת לי מיוני 1776, ההצעה בקונגרס הקונטיננטלי השני הקוראת לעצמאות המושבות מבריטניה הגדולה שהובילה להכרזת ארצות הברית על עצמאות, עליה חתם. לי כיהן גם לתקופת כהונה של שנה כנשיא הקונגרס הקונטיננטלי, הציע והיה חתום על האגודה הקונטיננטלית, חתם על תקנון הקונפדרציה, והיה סנאטור של ארצות הברית מווירג'יניה מ-1789 עד 1792, ואף כיהן בחלק מהזמן הזה. כנשיא הזמני של הסנאט.
לידה |
20 בינואר 1732 סטרטפורד הול, מושבת וירג'יניה, אמריקה הבריטית | ||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
19 ביוני 1794 (בגיל 62) צ’נטילי, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||||||||||||
מדינה | ארצות הברית, אמריקה הבריטית | ||||||||||||||
השכלה | Queen Elizabeth Grammar School | ||||||||||||||
בן או בת זוג |
Anne Gaskins Anne Aylett | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
חתימה |
![]() | ||||||||||||||
הוא היה בן למשפחת לי, משפחה בעלת השפעה היסטורית בפוליטיקה של וירג'יניה.
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
ראשית חייו וחינוך
לי נולד במחוז וסטמורלנד, מושבת וירג'יניה, לקולונל תומאס לי ולהאנה הריסון לודוול לי ב-20 בינואר 1732. הוא הגיע משורה של קציני צבא, דיפלומטים ומחוקקים. אביו היה מושל וירג'יניה לפני מותו ב-1750. לי בילה את רוב חייו המוקדמים בסטרטפורד, וירג'יניה, בסטרטפורד הול. כאן הוא חונך ולמד מגוון מיומנויות. כדי לפתח את הקריירה הפוליטית שלו, אביו שלח אותו לבעלי מטעים שכנים מתוך כוונה שיפתח קשרים עם גברים שכנים בעלי מעמד דומה. בשנת 1748, בגיל 16, עזב לי את וירג'יניה ליורקשייר, אנגליה, כדי להשלים את השכלתו הרשמית בבית הספר המלכה אליזבת, וייקפילד. שני הוריו מתו בשנת 1750. ב-1753, לאחר סיור באירופה, הוא חזר לווירג'יניה כדי לעזור לאחיו ליישב את האחוזה שהוריו השאירו מאחור.
חיים אישיים
אמו של לי האנה הריסון לודוול מתה ב-1750. ב-5 בדצמבר 1757, הוא התחתן עם אן איילט, בתו של ויליאם איילט. אן מתה ב-12 בדצמבר 1768. לזוג נולדו שישה ילדים, ארבעה מהם שרדו עד לבגרות. לי נישא בשנית ביוני או ביולי 1769 לאן (גסקינס) פינקרד. לזוג נולדו שבעה ילדים, חמישה מהם שרדו עד לבגרות.
לי כיבד את אחיו, פרנסיס לייטפוט לי (חותם נוסף על תקנון הקונפדרציה והכרזת העצמאות), בכך שקרא לאחד מבניו על שמו.
קריירה
בשנת 1757, לי מונה לשופט השלום של מחוז וסטמורלנד. בשנת 1758, הוא נבחר לבית בורגס בווירג'יניה, שם פגש את פטריק הנרי. לי נשאר "בעל ברית יקר של... הנרי וסמואל אדמס" לאורך מלחמת העצמאות האמריקאית.[2] כתומך מוקדם של עצמאות, לי הפך לאחד הראשונים שהקימו ועדות התכתבות בין האמריקאים הרבים בעלי דעות העצמאות במושבות השונות. בשנת 1766, כמעט עשר שנים לפני מלחמת העצמאות האמריקנית, מיוחסת ללי החלטת וסטמורלנד[3] נגד אכיפת חוק הבולים הבריטי 1765, שנחתמה בפומבי על ידי בעלי קרקעות בולטים שנפגשו בלידסטאון, וירג'יניה, ב-27 בפברואר 1766. בין החותמים היו שלושה אחים ובן דוד אחד קרוב של ג'ורג' וושינגטון.
המהפכה האמריקאית
באוגוסט 1774, לי נבחר כציר לקונגרס הקונטיננטלי הראשון בפילדלפיה. בהחלטתו של לי ב-7 ביוני 1776, במהלך הקונגרס הקונטיננטלי השני, לי העלה את ההצעה לקונגרס הקונטיננטלי להכריז על עצמאות מבריטניה הגדולה, שבה נכתב (בחלקו):
נפסק: שהמושבות המאוחדות הללו הן, ובצדק, צריכות להיות, מדינות חופשיות ועצמאיות, שהן משוחררות מכל נאמנות לכתר הבריטי, ושכל הקשר המדיני בינן לבין מדינת בריטניה הגדולה הוא וצריך להיות, מומס לחלוטין.
לי חזר לווירג'יניה עד שהקונגרס הצביע על הכרזת העצמאות ואימץ אותה, אבל הוא חתם על המסמך כשחזר לקונגרס.

נשיא הקונגרס
לי נבחר לנשיא השישי של הקונגרס על פי תקנון הקונפדרציה ב-30 בנובמבר 1784, בטברנת הנשק הצרפתית, טרנטון, ניו ג'רזי. הקונגרס התכנס ב-11 בינואר 1785 בבית העירייה הישן של ניו יורק, עם לי בראש עד 23 בנובמבר 1785. למרות שלא שולם לו משכורת, הוצאות משק הבית שלו כוסו בסכום של 12,203.13$.[4]
לי תיעב את הרעיון של הטלת מיסים פדרליים והאמין שלהמשיך ללוות כסף זר זה מעשה לא זהיר. לאורך כהונתו, הוא טען כי על המדינות לוותר על תביעותיהן בטריטוריה הצפון-מערבית, מה שיאפשר לממשלה הפדרלית לממן את התחייבויותיה באמצעות מכירת קרקעות. הוא כתב לחבר ולקולגה סמואל אדמס:
אני מקווה שבקרוב נסיים את תוכניתנו לסילוק ארצות המערב כדי לסלק את החוב הציבורי המעיק שנוצר בעקבות המלחמה, ואני חושב שאם מקור ההכנסה הזה ינוהל נכון, הרפובליקות הללו עשויות להשתחרר בקרוב ממצב הדיכוי הזה. מצוקה שעם חייב לחוש תמיד.[5]
החל ויכוח על הרחבת פקודת הקרקעות משנת 1784 ושיטת הסקר של תומאס ג'פרסון; כלומר, "מאות עשרה מיילים גאוגרפיים רבועים, כל מייל מכיל 6086 ו-4-10 הרגל" ו"מחולקים למגרשים של מייל רבוע אחד כל אחד, או 850 ו-4-10 אקרים" ב-14 באפריל[6] ב-3 במאי 1785, ויליאם גרייסון מווירג'יניה הציע הצעה, בהנחיית ג'יימס מונרו, לשנות את "שבעה מייל מרובע" ל"שישה מייל מרובע".
פקודת הקרקעות של 1785 עברה ב-20 במאי 1785, אך לממשלה הפדרלית לא היו משאבים לנהל את האדמות החדשות שנסקרו. לא רק שהילידים האמריקאים סירבו לוותר על אחיזתם בשטח המדובר, אלא שחלק ניכר מהאדמה שנותרה נכבש על ידי פולשים. מכיוון שהקונגרס לא הצליח לגייס שופטים או חיילים כדי לאכוף את התשלום של דולר לאקר, תוכניתו של לי נכשלה בסופו של דבר, למרות שמערכת הסקר שפותחה תחת פקודת הקרקעות משנת 1785 נמשכה.[7]
הסנאט האמריקאי
לי כיהן בסנאט של ארצות הברית בקונגרס הראשון והשני מ-1789 עד 1792. בשנת 1792 הוא הפך לנשיא הזמני השני של הסנאט, אך מאוחר יותר באותה שנה הוא נאלץ להתפטר עקב בריאותו הרופפת, והוא פרש מהחיים הציבוריים.[8]
תפקידים פוליטיים
- שופט השלום עבור מחוז וסטמורלנד, וירג'יניה (1757)
- בית הנבחרים של מושבת וירג'יניה (1758–1775)
- חבר הקונגרס הקונטיננטלי (1774–1779, 1784–1785, 1787)
- בית הנבחרים של וירג'יניה (1777, 1780, 1785)
- נשיא קונגרס הקונפדרציה (30 בנובמבר 1784 – 4 בנובמבר 1785)
- סנאטור ארצות הברית מווירג'יניה (4 במרץ 1789 – 8 באוקטובר 1792)
- הנשיא הזמני במהלך הקונגרס השני (18 באפריל – 8 באוקטובר 1792)
מוות ומורשת
לי מת ב-19 ביוני 1794, בגיל 62. בתי ספר ברוסמור, קליפורניה ובגלן ברני, מרילנד נקראים על שמו, ובית הספר ריצ'רד הנרי לי בשיקגו נקרא לכבודו. אוניית ליברטי במהלך מלחמת העולם השנייה "ריצ'רד הנרי לי" נקראה לכבודו. האתר הארכאולוגי של צ'נטילי היה רשום במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים בשנת 1971. הוא מוצג במחזמר "1776" של שרמן אדוארדס משנת 1969.
משפחתו
ילדים עם אן איילט:[9]
- ויליאם לי (1750 - 23 במרץ 1836)
- ויליאם פ. לי (1758 - לא ידוע)
- תומאס ג'סי לי (20 באוקטובר 1758 - 7 בספטמבר 1805)
- מרי "מולי"[10] לי וושינגטון (28 ביולי 1764 - 2 בנובמבר 1795), שנישאה לקולונל ויליאם אוגוסטין וושינגטון האב[11]
- האנה לי וושינגטון (1765 - 23 בנובמבר 1802), שנישאה לקורבין וושינגטון[12]
- תומאס לי (13 באוקטובר 1760 - לא ידוע)
- לודוול לי (13 באוקטובר 1760 - 23 במרץ 1826)
- מריבל לי (1768 - 1768)
ילדים עם אן פינקרד:[13]
- אן "ננסי"[10] לוסינדה לי (1 בדצמבר 1770 - 9 בספטמבר 1804), שנישאה לצ'ארלס לי[14]
- הנרייטה "הרייט"[10] לי (10 בדצמבר 1773 - 1803), שנישאה לריצ'רד לי טורברוויל, ומאוחר יותר ויליאם מופיט[15]
- שרה קאלדוול לי (27 בנובמבר 1775 - 8 במאי 1837)
- קסיוס לי (18 באוגוסט 1779 - 8 ביולי 1798)
- פרנסיס לייטפוט לי (18 ביוני 1782 - 13 באפריל 1850)
- ילד ללא שם (1784 - 1784)
- פרנסיס לודוול לי (1786 - 1844)
- דייוויד ריצ'רד לי (תאריך לידה לא ידוע)
קישורים חיצוניים
- ריצ'רד הנרי לי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ריצ'רד הנרי לי, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.