שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
רודולפו גוצ'י
שחקן איטלקי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
רודולפו גוצ'י המוכר גם בשם הבמה מאוריציו ד'אנקורה (באיטלקית: Rodolfo Gucci או Maurizio D'Ancora; 16 ביולי 1912 – 15 במאי 1983) היה יזם, שחקן קולנוע ומעצב אופנה איטלקי, אשר ייסד את בית האופנה העולמי גוצ'י יחד עם שני אחיו, ואסקו ואלדו (אנ'). בנו היחיד, מאוריציו, אשר נקרא על שמו התיאטרלי, היה איש עסקים מפורסם, ובתום מאבק משפטי ממושך, גם היורש של העסק המשפחתי.
Remove ads
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
רודולפו נולד ב-16 ביולי 1912, בפירנצה, ממלכת איטליה, הצעיר מבין ששת ילדיהם של מעצב האופנה גוצ'יו גוצ'י (אנ') ואשתו, אידה קלבלי. היה מכונה ”פופו” או ”פופינו” בידי בני משפחתו. אחד מאחיו, אנזו, מת בילדותו[1]. עם התבגרותם פנו ארבעת אחיו הנותרים ואחותו לעזור להוריהם בניהול העסק המשפחתי, אולם רודולפו, אשר הרעיון לא נשא חן בעיניו, פנה לרדוף אחר חלומו להפוך לשחקן קולנוע[2].
אביו, גוצ'יו, לא הצליח להבין כיצד נכנסו הרעיונות הללו לראשו של בנו, וניסה להניע אותו מכך בתוקף. רודולפו נהג להשיב לו, ”לא נולדתי לעבוד בחנות. אני רוצה לשחק בסרטים”; ב-1929, בעודו בן שבע עשרה, שלח אותו גוצ'יו לרומא בכדי למסור חבילה לאחד מלקוחותיהם החשובים, שם לכד את מבטו של במאי הסרטים האיטלקי מריו קמריני (אנ'), אשר הזמין אותו לאודישן, ומיד לאחר מכן שלח מברק לבית משפחתו בפירנצה בו שיבח את כישרונו. בתגובה התפרץ עליו אביו בזעם וגער בו על כך שאולי יזכה ב”חמש דקות של תהילה” בטרם יישכח לנצח ולא ימצא עבודה שוב לעולם, אולם לבסוף הכיר בנחישותו, והעניק לו את רשותו לשוב לרומא ולהשתתף באודישנים נוספים[3].
רודולפו הצעיר עדיין נהג ללבוש מכנסיים קצרים בדומה לשאר הנערים בני אותם ימים, ולכבוד האירוע המיוחד נאלץ להשאיל מכנסיים ארוכים מאחיו הגדול, אלדו. לאחר שעבר את האודישנים בהצלחה, העניק לו קמריני את תפקידו הקולנועי הראשון בסרט מסילות (אנ')[4] מ-1929, הנחשב לאחת מיצירות המופת של הקולנוע האיטלקי המוקדם, מעין דרמה על שני אוהבים המחליטים להתאבד במלון זול הנמצא לצד פסי הרכבת.
בהמשך נודע רודולפו בעיקר בשל תפקידיו הקומיים, בייחוד בשל משחקו המוחצן והבעות פניו, אשר הזכירו לעיתים לצופים את סגנונו של צ'ארלי צ'פלין. הוא החל להציג את עצמו תחת שם הבמה שלו, מאוריציו ד'אנקורה. סרטיו המאוחרים מעולם לא זכו להצלחה דומה כמו הופעות הבכורה שלו, אף על פי שהשתתף בסרט המוכר סוף-סוף לבד (אי') מ-1942[5] לצדה של השחקנית אנה מניאני, עמה, כך סופר, ניהל רומן קצר[6].
במהלך הפקת אחד מסרטיו המוקדמים, ביחד בחשכה (אנ') מ-1933, פגש את השחקנית אלסנדרה וינקלהאוזר ראטי, המוכרת בשם הבמה סנדרה ראוול (אנ'), אשר מאוחר יותר הפכה לאשתו. ראוול גילמה כוכבת צעירה הנכנסת לחדר הלא נכון בבית מלון ומחליקה בטעות למיטתו של רודולפו, אשר בחייו האמיתיים, בדיוק כמו בסרט, התאהב בה. השניים נישאו בוונציה ב-1944, ובנם היחיד, מאוריציו, נולד ב-26 בספטמבר 1948[7].
עם פלישת איטליה לאתיופיה ופרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס רודולפו לצבא האיטלקי במסגרת יחידת בידור אשר הצטרפה ליחידות הלוחמות בחזית, ובה שיחק את תפקידיו הקומיים הידועים מסרטיו המוקדמים להנאתם של החיילים[8]. עם כניעתה של איטליה נלכד רודולפו והובא לוונציה, משם שוחרר בידי אולוון פרייס, אשתו של אחיו אלדו[9].
חרף הצלחתו הגדולה וחיי המשחק העשירים מהם נהנה, תעשיית הקולנוע השתנתה באופן ניכר לאחר המלחמה. סרטים אילמים החלו לאבד את קסמם, ובמאי קולנוע ריאליסטי כגון רוסליני ופליני, חיפשו אחר סוג שונה של שחקנים. תחת הלחץ הכלכלי שנבע מהתמיכה באשתו ובבנו הפעוט, וכן בשל התעקשותה של אלסנדרה, ביקש רודולפו מאביו לחזור לעבוד בעסק המשפחתי. בעידודו של אחיו, אלדו, ועם התרחבותו המואצת של בית האופנה, העניק לו גוצ'יו את ברכתו, ורודולפו החל לעבוד בחנות המשפחה בויה דל פאריו, פירנצה[10].
החנות שגשגה תחת ניהולו השוטף, ורודולפו הוכיח את עצמו כהצלחה מיידית, במיוחד בקרב הנשים, אשר נדהמו לגלות שהיה לא אחר מאשר השחקן האיטלקי המפורסם, מאוריציו ד'אנקורה[11]. שבע רצון ממסירותו של בנו, הזמין גוצ'יו את רודולפו יחד עם אשתו ובנו למילאנו ב-1951, והציע לו לנהל את החנות המרכזית של בית גוצ'י, בויה מונטה נפוליאון[12].
עד לשלהי שנות החמישים צבר מותג האופנה מוניטין רב, עם אישים מפורסמים מרחבי העולם אשר ביקרו בחנויותיו של בית העסק, ביניהם המלכה אליזבת השנייה, אלינור רוזוולט, גרייס קלי, ואחרים. הודות לקשריו של רודולפו בתעשיית הקולנוע הגיעו גם כוכבים רבים לחנותו, כגון בטי דייוויס, קתרין הפבורן, סופיה לורן ואנה מניאני[13].
בשנים הבאות עסק רודולפו בתכנון תיקי היד היוקרתיים ביותר של גוצ'י, בנוסף לתפקידיו בניהול החנות במילאנו. סגנונו תואר כמעודן וקפדני ביותר, ולעיתים בילה שעות רבות בעיצוב אבזמי הזהב הקטנים של התיקים[14]. כמו כן נמנע מלבישת חליפות, שלא כמו שני אחיו, ואסקו ואלדו, ונהג לעטות בגדים צעקניים כדרכם של שחקני הקולנוע[15].
אלסנדרה נפטרה מסרטן הרחם ב-14 באוגוסט 1954, והותירה את רודולפו לגדל את בנם לבדו. נאמר כי כאשר שכבה על ערש דווי, ביקשה ממנו להבטיח לה כי לא ירשה למאוריציו לפנות לאף אישה אחרת בתור אמו[16]. אמיתות הסיפור אמנם מוטלת בספק, אך במשך שארית חייו סירב רודולפו להתחתן שנית, ואף לא שמר על מערכות יחסים ארוכות עם הנשים שעמן התראה[17].
באותה העת התגורר יחד עם בנו בדירה קטנה בקורסו מונפורטה, מילאנו, אותה אהב במיוחד מאחר שנמצאה בקרבת חנות הגוצ'י שבה עבד, וכן בשל העובדה שניצבה מול תחנת המשטרה המקומית, אשר בתקופה בה איטלקים אמידים נחטפו לעיתים תכופות עבור דרישות כופר, נחשבה לפרט מעורר ביטחון[18]. כעבור זמן מה הביא למקום אישה צעירה בשם טוליה, אשר שימשה כאומנת לבנו, ונותרה בביתם זמן רב לאחר שעזב את קן הוריו[19]. כמו כן שיכן רודולפו בדירה את פרנקו סולארי, נהגו ועוזרו הפרטי[20].
במרתף הבניין בנה אולם קולנועי פרטי, בו נהג לשבת ולצפות בסרטי העבר בהם הופיע. הוא ניסה להרכיב מעין מונטאז' של קטעי פילם בהם הופיעה אלסנדרה, במטרה להראות לבנו איזו מין אישה הייתה אמו. תחילה אסף סלילי צילום של סרטים ישנים אשר הצליח למצוא, קטעים מחתונתם המצולמת, וצילומים ביתיים נוספים, עד שלבסוף עלה בידו להרכיב סרט באורך מלא אשר עסק במשפחת גוצ'י, לו קרא סרט בחיי[21]. היצירה הפכה למפעל חייו, ולאורך השנים הבאות נהג לערוך אותה באוססיביות, פעם אחר פעם. בהקרנת הבכורה שלה, הזמין את כל בני כיתתו של בנו לאולם הקולנוע אמביסאטורי עבור הצפייה, וב-22 בנובמבר 1982, קהל בגודל של כ-1,300 אנשים התכנס בבית הקולנוע מנזוני שבמילאנו, וצפה בגרסתו הסופית.
בשנים הבאות החל להשקיע את ההון שהרוויח ממניות גוצ'י שהיו בבעלותו במקרקעין, ורכש חלקות אדמה רבות בגבעת סורבטה, אחד האזורים היוקרתיים יותר בסנט מוריץ, שווייץ, עד שלבסוף בנה במקום אחוזה ענקית אשר השתרעה על שטח של יותר ממאתיים אלף מטרים רבועים. הוא קרא לבקתה הראשונה שבנה במקום מוריזאן, קרי ביתו של מאוריציו, בדיאלקט שווייצרי מקומי. כמו כן תלה את סמל המשפחה על הקירות הגבוהים, תחת המרזבים, לצד הפלר דה ליס, סמלה של העיר פירנצה[22].
כעבור מספר שנים תכנן רודולפו אייקון בולט נוסף של מותג האופנה, צעיף הפלורה, אותו עיצב ב-1966 בעזרתו של האמן ויטוריו אקורנרו, לפי הזמנתה של הנסיכה גרייס ממונקו. בת המלוכה הופיעה בחנות במילאנו יום אחד למרבה הפתעתו הרבה של רודולפו, אשר הציע לערוך לה סיור, שבסופו התעקש להעניק לה מתנה. קלי ביקשה צעיף בעל דפוס של פרחים, אך בשל אזלת ידו, נחלץ רודולפו באמתלה כי הצעיף עודנו נמצא בהכנות, ונתן לה במקומו תיק יד עם ידית חזרן. כאשר הצעיף הושלם הביא לה אותו רודולפו באופן אישי, באין יודעין כי דפוס הפרחים החדשני שצויר עליו עתיד היה לתפוס תאוצה כה רבה ולהופיע על אביזרי הלבוש, התיקים, ואף על תכשיטיו של בית האופנה[23].
כאשר גדל בנו, מאוריציו, והביא לביתם את אהובתו, פטריציה רג'יאני, הביע בפניו רודולפו את סלידתו הרבה ממנה, תחושה עליה שמר עד ליום מותו, וניתק עמו קשר לאחר שסירב לדרישתו להיפרד ממנה[24]. קודם לחתונתם אף התחנן בפני הקרדינל של מילאנו כי ייבטל את נישואיהם. לדבריו, הייתה רג'יאני ”אישה וולגרית ושאפתנית, נטולת כל מחשבה בראשה למעט כסף, המנסה לטפס במעלה הסולם החברתי”[25]; על אף שאין נביא בעירו, עם חלוף הזמן הוכיחו את עצמם רשמיו הראשוניים במידה מסוימת כנכונים, שכן לאחר גירושיהם של הזוג, רצחה רג'יאני את מאוריציו בעזרת מתנקש ששכרה, ב-27 במרץ 1995[26].
עם מותו של אחיו, ואסקו, עברו מניות הגוצ'י שבבעלותו, בהתאם לחוק האיטלקי דאז, לאלמנתו מריה, מאחר שלשניים לא היו ילדים. הוא ואלדו הציעו לקנות אותן ממנה, ולאחר הסכמתה הפכו לשותפים שווים בחברה, כאשר כל אחד החזיק בחצי מכמות המניות[27]. בשנים הבאות החלו להתעורר מאבקים פנימיים בינו ובין ילדיו של אלדו, להם חילק אחיו כעשרה אחוזים מהמניות שברשותו. לאחר שאובחן כחולה בסרטן הערמונית, שב לדבר עם בנו מאוריציו בניסיון לשלב אותו בעסק בהקדם האפשרי[28].
הסרטן התפשט בגופו של רודולפו במהרה, וב-7 במאי 1973 שקע בתרדמת ממנה התעורר רק לסירוגין. כאשר הגיעו מאוריציו ופטריציה לבקרו לא זיהה אותם, אולם כאשר שב אחיו אלדו מארצות הברית בכדי לראותו בפעם האחרונה, הצליח לומר, ”אלדו, אלדו, איפה אתה?”[29]; הוא מת כעבור מספר ימים, ב-14 במאי, בעודו בן שבעים ואחת. טקס ההלווייה נערך בבזיליקה הרומנסקית שבסן בביליה, מילאנו, כאשר ארבעה מעובדיו הנאמנים ביותר נבחרו לשאת את ארונו בין מאות המתאבלים אשר הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון. בתום הטקס נלקח הארון לפירנצה, שם נקבר בחלקת משפחת גוצ'י[30].
Remove ads
פילמוגרפיה
במאי
- 1967 - סרט בחיי
שחקן
|
|
Remove ads
תרבות
- בסרט בית גוצ'י מ-2021 בבימויו של רידלי סקוט גילם השחקן ג'רמי איירונס את דמותו של רודולפו גוצ'י[31].
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
רודולפו גוצ'י, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רודולפו גוצ'י, באתר AllMovie (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads