Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שידורי רדיו דרך האינטרנט הם תכנים, הדומים או זהים לשידורי רדיו, אשר מועברים בתקשורת נתונים על גבי האינטרנט. טכנולוגיית הפצת השידורים למכשירים של המאזינים מבוססת על רשת האינטרנט, ואינה מחייבת שימוש בקשר רדיו מתחנת רדיו או תחנת ממסר.
שידור הרדיו הראשון שבוצע באינטרנט היה שידור חי של להקה בשם "sky cries mary"(אנ'), ב-10 בנובמבר 1994, על ידי מדיה דיגיטלית שפיתח פול אלן.
שבוע לאחר השידור הראשון, במהלך חודש נובמבר 1994, שודר הקונצרט של הרולינג סטונז. זה היה שידור ההמון הראשון ברשת, ששודר באמצעות טכנולוגיית מולטיקאסט (Multicast). הסולן מיק ג'אגר פתח את הקונצרט באומרו "אני רוצה לומר ברוכים הבאים לכל מי ש'זחל' הלילה לאינטרנט, ואני מקווה שכל זה לא יקרוס".
בשבעה בנובמבר 1994, WXYC הייתה לתחנת הרדיו המסורתית הראשונה שהודיעה על שידורי אינטרנט.
בשנת 1995 החלו חברות המספקות מדיה אינטרנטית כמו "מיקרוסופט", "פרוגרסיב נטוורקס" ו"נולסופר" לשחרר בחינם נגני אודיו להורדה, וברגע שתוכנות אלה היו זמינות לקהל הרחב, החלו לצוץ תחנות שידור אינטרנטיות רבות ברחבי הרשת.
במקביל תחנות רדיו קיימות הבינו ששידור באינטרנט זו דרך זולה ונוחה להגדיל באופן משמעותי את קהל המאזינים ולהצטרף לחדשנות של הכפר הגלובלי המרושת. בשל העובדה כי תחנות שידור רבות הפסיקו להשתמש בגלי הרדיו אלא החלו לשדר על גבי רשת האינטרנט בלבד, קמו תחנות שידור פרטיות רבות בהן ישנם מספר קטן של עובדים, או אפילו שדרן יחיד, היושב מול מחשבו הביתי ומשדר את תכניו האישיים אל קהל מאזינים סביב העולם.[1]
להעברת שידורי רדיו באינטרנט יש יתרונות רבים: ניתן להאזין לשידורים בכל מקום על-פני כדור הארץ, בעוד שהטווח של שידורי רדיו רגילים מוגבל לסביבתה של האנטנה המשדרת. בנוסף לכך, באינטרנט כל אדם יכול לפתוח תחנת שידור, בעוד שמספר תחנות הרדיו באזור מוגבל למדי עקב מספר התדרים המוגבל.
לשידורי הרדיו באינטרנט יש גם חסרונות: הבעיה העיקרית היא שהשרת של תחנת השידור חייב להפיץ אותו התוכן לכמות גדולה של מאזינים. שיטת ההפצה הנפוצה ביותר היא Unicast, ובה נדרש רוחב פס גדול, מכיוון שהשרת מעביר את השידור באופן אישי לכל מאזין ומאזין. שיטת ה-Multicast יעילה יותר אך פחות נפוצה, כיוון שיש בה חסרונות טכניים אחרים. שיטה אפשרית נוספת היא ביזור נפח השידור באמצעות טכנולוגיית P2P, שבה כל מחשב לא רק צורך נתונים מהשרת אלא מעביר את הנתונים שהוא קיבל לעוד מחשבים. שימוש בטכנולוגיות P2P אמור להקטין את מספר השידורים שמעביר השרת למאזינים - במקום שהשרת מעביר את השידור בנפרד לכל אחד מהמאזינים שלו, המשתמשים מקבלים את השידורים ממחשבים של משתמשים אחרים מבלי לגשת לשרת של הרדיו. שימוש בטכנולוגיות P2P צפוי להפחית עלויות לחברות המספקות שידורי רדיו דרך האינטרנט, וחיסכון זה צפוי לזרז חדירה רחבה של טכנולוגיה זו לשוק. מצד שני, רתימת מחשבים אחרים לטובת השידור דורשת את הסכמתם של המשתמשים, ותלויה בהמשך האזנתם לשידור.[2]
בתחילת שנות ה-2000 הושק רדיו נטקינג, שפעל כחלק מפורטל האינטרנט נטקינג. הרדיו פעל כשנה בלבד וכלל שישה ערוצי מוזיקה שונים (שהפכו בהמשך לשמונה). כל ערוץ שידר 24 שעות, ובמהלך אותה שנה עלו ברדיו גם תוכניות רדיו שונות ששודרו בשידור חי.[3] שנה לאחר מכן עלה רדיו אינטרנטי נוסף, שנקרא Radi-Yo,[4] שהקים ערן קורץ בביתו הפרטי באילת. הרדיו הוקם ללא אולפנים, אלא נוצר מאוסף של שדרנים שהיו פזורים ברחבי הארץ, מצפון עד דרום שכל אחד מהם משדר מהאולפן הביתי שלו. בין השדרנים היו קורץ עצמו, אמוץ הולנדר-טל, עופר להב, איציק אהרון, יניב מורוזובסקי, ליאור חג'בי ועוד.[5]
תחנת הרדיו נסגרה ב-2006 בשל דרישה של חברות התקליטים לתשלום תמלוגים רטרואקטיביים שהגיעו לסכומים עצומים, שהתחנה לא יכלה לעמוד בהם. כך גם תחנות אינטרנטיות נוספות שקמו בישראל לאחר מכן, וביניהן רדיו אוממו (Omemo.co.il), שכמו Radi-Yo נאלצו לסגור בשל תשלומי התמלוגים הגבוהים והרווחיות הנמוכה.[6]
קצב תחנות השידור החדשות שקמו הואט בעיקר בשל חברות התקליטים והדרישה שלהן לתמלוגים עבור תכנים מוזיקליים וזכויות יוצרים. בגלל שהאינטרנט היא רשת עולמית רחבה, קשה לחברות התקליטים לבקר ולעקוב אחרי כל תחנות השידור הקיימות והחדשות הקמות מדי יום, ואין דרך יעילה ואחידה לגביית התמלוגים בעבור מדיה באינטרנט. בשל כך, יכול כל אדם להשמיע את התכנים והשירים שהוא בוחר ללא תשלום תמלוגים לחברות התקליטים. תחנות גדולות ומוכרות אינן יכולות להרשות לעצמן שלא לשלם, והן אלה שסופגות את מירב העול מחברות התקליטים. כיום, לפחות בתחנות השידור הגדולות והמוכרות, ישנן מערכות אשר מחשבות, ומרכזות את מספר ההשמעות של כל יצירה במהלך חודש, ממיינות אותן לפי בעלי זכויות, תוכניות ויצירות, וכך משלם הרדיו תמלוגים לבעלי הזכויות על היצירות המוזיקליות בעבור כל השמעה.
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל אינטרנט | ||
| פורטל תקשורת | ||
איתי שטרן, המהפכה הבאה לא תשודר בישראל, באתר הארץ, 5 בפברואר 2017Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
