Loading AI tools
רב מקובל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי חיים ויטאל קאלאבריס (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב בסגנון לא אחיד ופרטים טפלים. | |
 | |
| שער הגלגולים דפוס פרנקפורט תמ"ד | |
| לידה |
11 באוקטובר 1542 א' בחשוון ה'ש"ג צפת, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
23 באפריל 1620 (בגיל 77) ל' בניסן ה'ש"ף דמשק, האימפריה העות'מאנית |
| שם מלא | חיים ויטאל קאלאבריס |
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית |
| תקופת הפעילות |
? – 23 באפריל 1620 |
| תחומי עיסוק | קבלה |
| רבותיו |
משה אלשיך, משה קורדובירו, האר"י |
| תלמידיו |
חיים הכהן (מקובל), שמואל ויטאל, אברהם אזולאי |
| חיבוריו |
עץ חיים (ספר), כתבי האר"י |
  | |
נולד בראש חודש חשוון ה'ש"ג (1542) בצפת, לרבי יוסף קאלאבריס (או קלברזה) שעלה לארץ ישראל מדרום איטליה. השם 'ויטאל' ניתן לו כתרגום לטיני של שמו 'חיים'.[1] הוא גדל בתקופה בה שימשה צפת יעד מועדף לעולים יהודים מארצות שונות, והייתה בשיאה.
כשהגיע לגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה קורדובירו את תורת הקבלה. בתקופה זו החל ללמוד גם אלכימיה, ובגיל 24 השקיע שנתיים וחצי בלימודה,[2] ואף כתב בספריו על כך.
עלייתו של האר"י ממצרים בשנת 1570 (ה'ש"ל) הייתה נקודת מפנה קריטית עבורו. האר"י הצטרף לבית מדרשו של רבי משה קורדובירו, כשזה האחרון נפטר זמן קצר לאחר מכן. כששה חודשים לאחר פטירתו, קיבל עליו רבי חיים ויטאל את האר"י כרב.
היה בין חשובי תלמידי האר"י, ואף ביאר לחלק מהתלמידים האחרים את דברי רבם. כמו כן רשם בכתב את שיעורי רבו. האר"י אמר לו שהוא תלמידו העיקרי, ושהסיבה שירד לעולם היא ללמדו קבלה.
תקופה זו לא נמשכה זמן רב, והאר"י נפטר גם הוא זמן קצר לאחר מכן, רבי חיים ויטאל ראה עצמו יורשו וממשיך דרכו. שבעה מתלמידי האר"י קיבלו אותו כרבם, ולבקשתו מסרו לו את כל מה שכתבו בשם האר"י מבלי להשאיר לעצמם עותק, וכן נשבעו לו שלא יפרסמו שום דבר בקבלה.[3] לפי מאיר בניהו התלמידים שהתלכדו סביבו התאספו מרצונם החופשי. אך לאחר שנים מועטות כשיצא מצפת בטל הישיבה, ומאז סירב רבי חיים ויטאל ללמד אף אחד קבלה ולא הסכים שיקראו בכתבי הקבלה שהיו ברשותו. במקום זה השקיע שאר ימיו בסידור דברי האר"י על פי הכתבים שהיו בידו משיעורי האר"י שכתבו הוא ושאר תלמידי האר"י, וכן מכתבי האר"י עצמו שהיו לו. לאחר מותו נעשו כתבים אלו למקור החשוב והעיקרי של דברי האר"י.
תלמידים אחרים של האר"י כגון הרב יוסף אבן טבול והרב ישראל סרוג לא קיבלו את מרות המהרח"ו ולימדו תלמידים והפיצו בכתב את תורת האר"י.
בשנת 1577 שהה זמן קצר במצרים. בחודש כסלו (ה'של"ח) ציין בספר החזיונות כי ראה את מעברו של כוכב השביט הגדול של 1577 בעודו בצפת.
עוד מצוין בספר החזיונות כי בחודש אדר (ה'של"ג) נולד בנו יוסף והיה בתכלית הדעת, כאמור בהקדמה לט' שבספר הגלגולים. יוסף נפטר לאחר שנה. בנו מורש"ו, נולד כשהיה בן 56, לאשה הצעירה ממנו בכ 30 שנה.
בירושלים התגורר כ-8 שנים, ומשם עבר לדמשק. יש המייחסים מעבר זה לאימה שהטיל המושל העות'מאני אבו סיפין.
על פי המסופר בספר החזיונות, בשנת 1586 (ה'שמ"ו) חזר לצפת בפעם השנייה, שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת 1594 (ה'שנ"ד).
משנת ה'שנ"ה (1595) התגורר בדמשק, בה כיהן כרבה של קהילת סיציליה. שהותו בדמשק לוותה בסכסוכים רבים ובמריבות בלתי פוסקות שתועדו בספר החזיונות. דוגמה לסכסוך אחד, הוא הוויכוח עם רבי יעקב אבולעפיה, אשר נבע מסיבות אידאולוגיות או פוליטיות. עם זאת, יש שפקפקו במקוריות ספר זה או חלקים ממנו.[4]
מקור: ספר החזיונות לרבי חיים ויטאל.
צאצאי מהרח״ו (משפחת קלברס) חיים כולם כיום בישראל.
הלך לעולמו בל' ניסן ה'ש"ף (1620), ונקבר בבית הקברות היהודי בדמשק. ישנם הטוענים כי הרב חיים פינטו העלה בחשאי את קברו לישראל בקריית מלאכי אולם טענה זו לא הוכחה וישנה אף עדות מקברו בדמשק שצולמה ותועדה על ידי החוקר ישראל מאיר גבאי בשנת 2008.[5][6] .
בשנת 2022, הרב עזריאל מנצור, ראש ישיבת שובי נפשי בירושלים, תחקר את הקברנים וטען שהם אמרו שהם העלו לקבורה בארץ ישראל רק את קבר בנו, הרב שמואל ויטאל, ואולם קבר רבי חיים ויטאל נשאר בדמשק[7].
רחובות נקראו על שמו בשכונת גבעת שאול בירושלים ובשכונת פלורנטין בתל אביב.
יתרה על החיבורים שהוציא מתחת ידו, בידינו חיבורים נוספים שנערכו ע"פ כתביו. עריכות אלו מתבססות על קונטרסים שנגנבו מתוך ביתו[11] וכתבים אחרים שגנז[12]. החשובות והידועות שבעריכות אלו הן עריכותיהם של ר' יעקב צמח ור' מאיר פופרש.
מתוך כתבי רח"ו שמצא בגניזה ערך ר' יעקב צמח את החיבורים הבאים:
סדרם של כתבי האר"י שהיו לפניו לא נשא חן בעיניו של ר' מאיר פופרש. משגמר בלבו לסדרם מחדש, נטל רמ"ף את הקונטרסים שנגנבו מביתו של רח"ו, את החיבורים שערך ר' יעקב צמח ומקורות נוספים שעמדו לפניו וערך מהם שלושה חיבורים בהם איגד וסידר מחדש את כל כתבי האר"י שהיו לפניו[13].
בידינו ב' חיבורים נוספים בעלי אופי אוטוביוגרפי שנדפסו ע"פ כתבי ר' חיים ויטאל לאחר מותו.
שני החיבורים נכרכו יחד ונדפסו במשך השנים כחיבור אחד תחת השם "ספר החזיונות"[14].
חיים בן יוסף ויטל (1542–1620), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
