שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
קרהנטפה
אתר פרהיסטורי, בדרום מזרח טורקיה, מהתקופה הנאוליתית לפני הקדרות (PPN - Pre-Pottery Neolithic period), דומה לאתר המפורסם גבקליטפה אך אף עתיק ממנו (מהשנים 8800–6 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
קרהנטפה (או קרהן טפה, בטורקית: Karahantepe) הוא אתר פרהיסטורי בדרום מזרח טורקיה, מהתקופה הנאוליתית הקדם-קרמית (PPN - Pre-Pottery Neolithic period), דומה לאתר המפורסם גבקליטפה.[1][2] האתר שימש כמקום פולחן והתקיים בו גם יישוב. יש בו מספר ניכר של ממצאים אדריכליים, שרבים מהם השתמרו היטב. האתר מציג את הדוגמאות הראשונות בהיסטוריה של עבודה מאורגנת והתמחות בעבודה מסוימת.[3] הממצאים העכשוויים מעידים על התיישבות קבע במקום, חיי חברה וכישורים מפותחים עם סמליות וארכיטקטורה מורכבת. האתר עדין לא נחשף במלואו וחפירות של ממש החלו רק בשנת 2019. הממצאים הראשוניים מהחפירות הוצגו רשמית ב-24 בספטמבר 2021.[3][4] צפוי שהאתר יפתח בקרוב למבקרים.[3]
Remove ads
Remove ads
מיקום
האתר נמצא בנפת שנלאורפה (Şanlıurfa) שבדרום מזרח טורקיה, 55 ק"מ מזרחית לבירת הנפה - אורפה (Şanlıurfa), באזור הרי טקטק (אנ'). האתר הארכאולוגי משתרע על גבעת גיר בגובה של כ־700 מטר, יורד לאורך המדרון המזרחי, ועולה לטרסה המערבית של הגבעה ממול וכן במישור הדרומי, על שטח של כ-60 דונם על פי הערכות מוקדמות. האתר נתגלה בשנת 1997 ומאחר שלא היה לו שם ידוע הוא נקרא על שם גבעה בקרבת מקום. לפני כן, יש שכינו את המקום קיצ'ילי טפה (Keçılı Tepe) על שם הכפר הסמוך.[1][2][5]
Remove ads
המחקר הארכאולוגי
סכם
פרספקטיבה
קרהנטפה היה מיושב אך ורק בתקופה הנאוליתית הקדם-קרמית, וננטש לאחר מכן, מה שהגן על שרידי היישוב מפני פגעים מאוחרים יותר, ואפשר לו להשתמר כך עד היום. יש עדויות לכך שמבנים באתר נקברו בשלמותם בכוונה תחילה וגם בשל כך הם השתמרו היטב. האתר טרם נחשף ברובו ורק בשנת 2019 החלו חפירות ארכאולוגיות.[5] הסיבות לנטישת האתר אינן ידועות אך משערים כי מחסור במים לאחר בצורת ממושכת שנגרמה על ידי שינוי אקלים, אילץ את התושבים לעזוב את האזור.[6]
הסקרים של שנת 2000 ושנת 2011
בסקרי שטח שנערכו בשנים 2000 ו-2011 נמצא, שבמתחם יש כ־266 עמודי T מאבן גיר, שעדיין עומדים ומציצים כ־50-60 ס"מ מעל פני הקרקע. הסידור של העמודים מעיד על קיומם של מבנים עגולים בגדלים שונים מתחת לפני הקרקע. על העמודים נמצאו תבליטים חצובים בסלע של נחש ובעלי חיים אחרים. דמויות של ראש וכף רגל של ארנב, רגליים ארוכות וזנב אחורי של צבי, וככל הנראה הרגליים האחוריות של חיה אחרת.[1] תבליט אחר בצורת ציפור ושלוש חתיכות של אסטלה עם תבליטים עליהם ניתן לראות זרועות בצורת אדם.[2]
עמודים אלה דומים לאלו שנמצאו באתרים דומים באזור כמו: בגבקליטפה, ניבלי צ'ורי (Nevali Çori אנ'), המזן טפה (Hamzan Tepe) ואחרים בני אותה תקופה. כמו כן התגלו בריכות איגון שנחצבו בסלע. נמצאו מספר לא מבוטל של כלים, אזמלים וקרדומים, חרוזים, שברי קדרות אבן, אבני מכתש ועלי. הכלים עשויים מצור, אובסידיאן, חלוקי נחל ואבן גיר. התגלו גם חריצים בסלע דמויי ספרות – כנראה לניהול חשבון. האתר כנראה היה במיקום טוב להצבת מלכודות ולציד, בשל הימצאותם של גאיות בלתי עבירים באזור.[2] סביר מאוד כי על ידי חסימת אחת הקצוות על ידי קירות אבן, שימשו הגאיות הללו כמלכודות צייד יעילות.[5]
המחצבה
המחצבה ממוקמת בשלוחה המערבית היורדת לכיוון דרום של היישוב. במקום זה נמצא חלק סלע בצורת T, המוכן להסרה מסלע היסוד. לפיו, נראה המקום לחוקרים כמחצבה לייצור עמודי T. העמוד, גובהו כ-4.5 מ', רוחבו 1.5 מ' ועוביו 80 ס"מ. הבנאים, ככל הנראה, הסתייעו בשיפוע של הגבעה כדי להסיר את העמוד המופרד מהסלע.[2]
חפירות משנת 2019 ואילך
רוב הממצאים מאז תחילת החפירות בשנת 2019 טרם תועדו או פורשו בספרות המקצועית ורוב המידע הזמין בינתיים הוא מפי דוברים שונים שדווחו לעיתונות או אלה שנוכחו במועד החשיפה של האתר לציבור בספטמבר 2021.
הדיווח היחיד הקיים בספרות המקצועית הוא מאפריל 2021 של נצ'מי קארול (Necmi Karul), ראש צוות החפירות באתר, בשם "מבנים קבורים בקרהנטפה מהתקופה הנאוליתית הקדם-קרמית", העוסק בקבורת המבנים.[5] לפי המאמר, החפירות שהחלו בשנת 2019 חשפו ארבעה מבנים בצפון המדרון המערבי, המתוארכים לכ־10,800 שנים לפני זמננו. לפי המאמר רק שניים נחשפו בשלמותם השלישי בחלקו והרביעי טרם נחפר.[5] תמונות מאוחרות יותר מהאתר שפורסמו באתרים אינטרנטיים כמו של דיילי מייל[4] או סרטונים ביוטיוב[7] מעידים, כי מאז כתיבת המאמר נחשפו מבנים נוספים, וכי נמצאו פסלים מרשימים של בני אדם וחיות, כדוגמת אדם הנושא על גבו נמר. רוב הממצאים מוצגים במוזיאון הארכאולוגי של אורפה.[8][9][10]
שלושה מהמבנים שנחשפו מהווים חלקים של מתחם בנוי אחד, שנחצב כולו בסלע, כולל העמודים, ולאחר זמן כוסה בסלעים ועפר בכוונה תחילה. קצוות העמודים נשארו חשופים כדי שקל יהיה לאתרם ולחשוף אותם בעתיד. מעריכים כי המתחם היווה מקום פולחן, אליו נכנסו בגרם מדרגות אחד ויצאו בגרם מדרגות שני. על אחד הקירות חצוב ראש אדם המוטה במקצת לעבר הנכנסים.[5]
שני ממצאים מעניינים נמצאו באתר בשנים האחרונות. האחד התגלה ב-2023, פסל אבן בגובה 2.3 מטרים, המתאר דמות גברית עירומה יושבת, אוחזת פלוס בשתי ידיה. הפסל, שתוארך לכ-9400 לפנה"ס, נחשב לאחת הדוגמאות המוקדמות ביותר לפיסול ריאליסטי של גוף האדם, והוא אף גבוה מהפסל המפורסם "אורפה מן" (אנ').[11] השני התגלה במהלך עונת החפירות של 2024. זהו תבליט של חמור בר רץ, חקוק על אבן ששימשה כרצפת מבנה תת-קרקעי באתר. התבליט, באורך של כ-20 ס"מ, מעיד על יכולות אמנותיות גבוהות של תושבי התקופה הנאוליתית. זהו התיאור הראשון של חמור בר בתנועה שנמצא באתר, והוא, כמו דמויות נוספות של בעלי חיים שנתגלו באתר, משקף את הקשר בין האדם לסביבתו באותה תקופה וכן את הסמליות העשירה וחשיבות בעלי החיים בתרבות המקומית.[12]
המדהים בגילויים אלה הוא שהמבנים והפסלים נחצבו עם כלי אבן ודורשים מיומנויות חציבה ואדריכלות. כמו כן, נדרשים אמצעים לוגיסטיים, שעל פי הידוע על אורחות חייהם של ציידים-לקטים, קשה לדמיין שהיו להם אז. העמודים נגררו על פני הגבעה, תוך שימוש בחבל, קורות עץ וכוח אדם. כל המאמץ הזה דרש התמחות בעבודה ולוגיסטיקה מתקדמת שתאפשר ארגון של אנשים רבים לעבודה, שתאפשר לשחרר אותם מעיסוקיהם הקיומיים, ותספק מזון ומים לעובדים.
לאחר חשיפת האתר התנהל ויכוח האם קרהנטפה שימש אך ורק כאתר פולחני ומקום התכנסות, או שגם התקיים בו יישוב קבוע. חפירות עדכניות, שחשפו עשרות מבנים דמויי בקתות ובהם אבני ריחיים, כלי עבודה, שרידי צמחים ושרידי עצמות של בעלי חיים, מעידים על שימוש אינטנסיבי במשאבים המקומיים כמזון. ממצאים אלו תומכים בהשערה כי האתר שימש לא רק להתכנסות וטקסים, אלא גם למגורי קבע, ומספקים תובנות חשובות על הרגלי התזונה של תושביו.[13]
עוד מצאו החוקרים, שבמבנה העמודים החצוב, ביום נקודת ההיפוך החורפית בשעת הזריחה, קרן האור שחודרת דרך החלון המזרחי מאירה את פני האדם החצובים בסלע בקיר הדרומי של המבנה. לטענתם זו ההוכחה המוקדמת ביותר אי פעם לכך שנקודת ההיפוך החורפית נלקחה בחשבון בעת תכנון האתר המגליתי וייתכן שזה היה חלק ממערכת לוח שנה שמשתמשת בתופעה זו כדי לציין את תחילתו של מחזור זמן שנתי.[14]
מקורות המים
אספקת מים הייתה בעיה מכרעת עבור תושבי קרהנטפה כיוון שאין מקור מים משמעותי בסביבתה. על כן התושבים נאלצו להקים מערכת מים המורכבת מבורות בסלע ותעלות, שניקזו את מי הגשמים. מהמחקר עולה שהתעלות הללו חולקו למקטעים באורכים שונים ובמקום לזרום ישירות אל הבריכות או בורות המים, הערוצים עקבו אחר מדרון, מתפתלים לעבר יעדיהם כשהמטרה איסוף יעיל ככל האפשר של מי הגשמים. המערכת הזו נמצאה כ-500 מ' מצפון ליישוב.[15]
ניתן לזהות באזור שני סוגים של בורות איסוף מים. הסוג הראשון מורכב מבורות מים גדולים שנחפרו עמוק לתוך משטח הסלע הראשי. הסוג השני מורכב מבורות רדודים יותר המצויים על המשטחים האופקיים באזור, בעומק שאינו עולה על 1.5 מ' ופתחים גדולים מ-2 מ'. החוקרים מניחים כי אלה היו בריכות שיקוע. בריכות שיקוע הן נוהג נפוץ בטיהור מים, שבו נותנים למים לנוח בבריכה קטנה כדי להסיר מוצקים מרחפים וזיהומים אחרים לפני שהם מופנים לגוף מים גדול יותר. אולם בריכות אלו מתאימות, גם כן, מבחינת עומק ורוחב לשתייה לכבשים או עיזים.[15] מערכות מים אלה מעידות על הבנה הנדסית-סביבתית גבוהה כבר בתקופה הנאוליתית שאפשרה התיישבות קבע במקום.
Remove ads
פרויקט גבעות האבן
ידוע על כ־12 אתרים באזור קרהנטפה, המכונים גבעות האבן (Taş Tepeler), שיש בהם ממצאים דומים, כולם בני אותה תקופה. בספטמבר 2021 נחתם הסכם על שיתוף פעולה בינלאומי של 12 מוסדות וארגונים מ-5 מדינות, לפיו יתקיימו חפירות ארכאולוגיות באתרים אלה בשנים 2021 עד 2024, ביניהם בקרהנטפה. סבורים שחפירות אלה יחשפו את הדוגמאות הראשונות ליישובים ולקהילות חברתיות בעולם ויעידו על המציאות שהייתה לפני 12 אלף שנה.[3] מקווים שפרויקט זה, המכונה פרויקט גבעות האבן, יציע תובנות חדשות על יישובים אנושיים פרהיסטוריים, ויענה על שאלות רבות על האופן שבו בני אדם חיו ועבדו יחד לפני תחילת ההיסטוריה האנושית הכתובה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads