קפיצות ראווה

קפיצות ראווה או "רכיבת קפיצות", הוא עמוד תווך בענף הרכיבה האנגלית. ענף קפיצות הראווה לוקח חלק מרכזי באירועי הרכיבה מסביב לעולם והוא ספורט אולימפי רשמי.

מתחרה בתחרות קפיצות ראווה

בענף קפיצות הראווה, על הרוכבים והסוסים לצלוח מסלולים שונים של מכשולים, לרוב תחת מגבלת זמן. רמת המבחנים משתנה בהתאם לגובה המכשולים, סוגם, מיקומם וזווית הצבתם. בנוסף למגבלת הזמן, המתחרים מדורגים גם על פי מספר נקודות החובה אותן קיבלו בגין המקצה. כל סירוב של הסוס לקפוץ, סטייה מהמסלול או ממגבלת הזמן הנתונה והפלת מכשולים גוררת נקודות חובה ואף פסילה.

תחרויות הרכיבה הבינלאומיות מפוקחות על ידי פדרציית הרכיבה הבינלאומית (FEI). בישראל, ענף קפיצות הראווה מפוקח על ידי "ההתאחדות הלאומית לספורט הרכיבה".

היסטוריה

בתחרות גראנד פרי

קפיצות הראווה הוא ספורט רכיבה חדש יחסית. בעקבות תקנות באנגליה במאה ה-18, נכנסו לשימוש גדרות שחצצו בין שטחים חקלאיים של בעלי אדמות עשירים. לאחר הצבת הגדרות נוצרו אתגרים חדשים לציידים. כלומר, אנשים שרצו להמשיך לעסוק בספורט הצייד נדרשו להשיג סוסים המסוגלים לעבור מכשולים.

בתצוגות הסוסים המוקדמות שנערכו בצרפת, התחיל להתפתח ספורט הקפיצות. באותה עת לא זכה לפופולריות רבה מכיוון שהצופים לא יכלו לעקוב ולצפות בקפיצות עצמן. כתוצאה מכך, מכשולים החלו להופיע במגרשי הרכיבה. ענף זה נקרא "לפינג" ("Lepping"). בשנת 1869 תחרויות ה"לפינג" הופיעו לראשונה בתחרויות הסוסים בדבלין. 15 שנים מאוחר יותר, מתחרי "לפינג" הגיעו לבריטניה ובשנת 1900 הפך הספורט לתחום המרכזי בענף הרכיבה. בנוסף, התקיימו מקצים נפרדים לנשים, בהן נדרשו לרכוב על אוכפי צד.

באותו הזמן השתכללו הענף ואוכפי הקפיצות בבתי ספר גבוהים לרכיבה ברחבי אירופה. השאיפה המרכזית בתכנון האוכפים הייתה להעניק לרוכב תחושת ביטחון גבוהה, וכמו כן להעניק לסוס חופש להשתמש בגופו על מנת לעבור מעל מכשולים גבוהים.

תחרות קפיצות הראווה הראשית באנגליה התקיימה באולימפיאדה בשנת 1907. רוב המתחרים בתחרות היו אנשי צבא, והתחילה להתבהר העובדה כי אין אחידות בחוקי התחרות. כל שופט שפט לפי דעתו האישית. שופטים מסוימים שפטו בהתאם לקושי המכשול, בעוד אחרים שפטו בהתאם לסגנון הקפיצה. לפני 1907 לא ניתנו נקודות חובה בגין סירובים, ולעיתים התבקשו הרוכבים לפספס מכשול כדי לבדר את הצופים. בשנת 1923 ערכה ההתאחדות הבריטית לספורט הרכיבה (BSJA) כינוס, עליו התבסס ניסוח כללי התחרויות בשנת 1925.

גרסה מוקדמת של קפיצות ראווה נערכה במשחקים האולימפיים בשנת 1900, אולם הפורמט הקיים היום הופיע לראשונה במשחקים האולימפיים בשנת 1912, ומאז המשיך לשגשג. בשנים האחרונות, הספורט ממשיך למשוך צופים, הודות לשידורים הרבים בערוצי הטלוויזיה.

סוגי מכשולים

מכשולי הקפיצות בדרך מוצגים בצורה צבעונית ואמנותית, במיוחד ברמות הגבוהות. קיימים מספר סוגים של מכשולים:

"אוקסר" – אנגליה, 2004

• אנכי ("אפרייט") - מכשול המורכב ממספר מוטות המונחים אחד מעל השני, ללא מרחב גדול.
• רחב ("אוקסר") - שני מכשולים אנכיים קרובים, המונחים זה על יד זה על מנת ליצור קפיצה רחבה יותר. קיימים מספר סוגים של מכשולים רחבים, לדוגמה מכשולים בהם שני החלקים האנכיים זהים בגובהם, כאלה בהם החלק הרחוק גבוה יותר, ולהפך. בנוסף, קיים גם "אוקסר שוודי", בו החלק הראשון הוא בצורת X.
• מדורג ("טריפל") - מכשול המורכב משלושה חלקים, כאשר כל אחד מהם בגובה שונה.
• גב החזיר - סוג של מכשול מדורג, אשר בו הקורה הגבוהה ביותר נמצאת במרכז.
• חומה - סוג זה של מכשול נועד לדמות בדרך כלל צורה של חומת לבנים. אמנם, אותן לבנים מורכבות מחומרים קלי משקל ומתמוטטות בקלות כתוצאה ממגע.
• מילוי - זהו לא סוג של מכשול, אלא חומרים יציבים הממוקמים מתחת למוטות המכשולים, כדוגמת ערוגות פרחים וחביות. בנוסף, אותו מילוי יכול להיות מורכב גם משער עץ.
• משולבים ("קומבינציות") - בדרך כלל שניים או שלושה מכשולים ברציפות, עם לא יותר משני צעדים בין כל אחד מהם. אם בצירוף (קומבינציה) מוצבים שני מכשולים, הצירוף מכונה קומבינציה כפולה, אם בצירוף מוצבים שלושה מכשולים, הצירוף מכונה קומבינציה משולשת, וכו'. אם סוס מסרב לקפוץ את אחד המכשולים בתוך צירוף, על הרוכב לחזור ולקפוץ מההתחלה את כל הצירוף, ולא רק את המכשול אותו לא עבר.
• בריכה - מכשול מים רחב.
• "ליברפול" - בריכת מים המוצבת מתחת למכשול אנכי או רחב.

גובה המכשולים בתחרויות הבינלאומיות ובאולימפיאדה מגיע ל-160 ס"מ, בישראל הגובה המקסימלי בתחרויות רשמיות הוא כ-135 ס"מ.

נקודות החובה

שרטוט לדוגמה של מסלול קפיצות ראווה

רשימת נקודות החובה הוצגה לראשונה בבריטניה בשנת 1925:

• סירוב (של הסוס) או עקיפת מכשול: בפעם הראשונה 4 נקודות חובה, בפעם השנייה 8 נקודות חובה, בפעם השלישית פסילה.
• נפילה של הרוכב, של הסוס או של שניהם: פסילה.
• נגיעה במכשול ללא הפלתו, לא תגרור נקודות חובה.
• הפלת מכשול (עם הרגליים הקדמיות או האחוריות): 4 נקודות חובה.

אם רוכב יפיל, לדוגמה, 3 מכשולים בקומבינציה, יקבל הצמד מספר נקודות חובה בהתאם למספר המכשולים שהפיל (במקרה זה 12), ולא 4 נקודות חובה בלבד.

• רגל בתוך מכשול המים: אם הסוס מציב אחת או יותר מרגליו בתוך מכשול המים, הצמד ייענש ב-4 נקודות חובה.
• חריגה ממסגרת הזמן הנתונה: גוררת מספר משתנה של נקודות חובה, בהתאם לגודל החריגה.

הסוסים

סוס קפיצות חייב להיות בעל יכולת פיזית גבוהה ואומץ כדי לקפוץ מעל מכשולים גבוהים. יכולת אתלטית מפותחת היא תנאי הכרחי אצל הסוס, אשר צריך להתמודד עם פניות חדות ושינויי מהירות רבים. זני סוסים רבים הם סוסי קפיצות טובים, ואפילו סוסים מעורבים הוכחו כבעלי פוטנציאל גבוה להיות אלופי קפיצות. רוב סוסי הקפיצות הם סוסים גבוהים, בגובה של לפחות 163 ס"מ, בדרך כלל מהזנים וורמבלד ות'ורוברד. לעומת זאת, גם סוסים נמוכים יותר הצליחו לזכות במדליות אולימפיות. כלומר, אין קשר ישר בין גודל הסוס ויכולתו האתלטית, ולסוסים גבוהים אין בהכרח יתרון בקפיצה. לעומת זאת, סוסים גבוהים מעניקים לרוכב בדרך כלל ביטחון רב יותר בהתמודדות עם מכשולים גבוהים. גם סוסי פוני מתחרים לעיתים בתחרויות קפיצות ראווה, בעיקר בתחרויות המיועדות לנוער.

ראו גם

• רכיבה על סוסים
• רכיבה אומנותית
• מרוץ סוסים

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קפיצות ראווה

• אתר ההתאחדות הלאומית לספורט הרכיבה בישראל
• קפיצות ראווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)