Loading AI tools
פוליטיקאי אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קספר וילארד ויינברגר (באנגלית: Caspar Willard Weinberger; 18 באוגוסט 1917 – 28 במרץ 2006) היה פוליטיקאי אמריקאי ממוצא יהודי, חבר המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמזכיר ההגנה במשך שבע השנים הראשונות של ממשל רונלד רייגן. ויינברגר נודע בעיקר כמי שהיה אחראי על יוזמת ההגנה האסטרטגית ובשל מעורבותו בפרשת איראן-קונטראס.
 | |||||||
| לידה |
18 באוגוסט 1917 סן פרנסיסקו, קליפורניה  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 במרץ 2006 (בגיל 88) בנגור, מיין | ||||||
| שם מלא | קספר וילארד ויינברגר | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות הלאומי ארלינגטון | ||||||
| השכלה |
| ||||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| בת זוג | רבקה ג'יין דלטון (1942–2006) | ||||||
| |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
  | |||||||
ויינברגר נולד ב-18 באוגוסט 1917 בסן פרנסיסקו שבקליפורניה, לאביו, הרמן ויינברגר, שהיה ממוצא צ'כי יהודי, ולאמו קריס האמפסון נוצרייה אפיסקופלית. הוא קיבל תואר ראשון בשנת 1938 ותואר במשפטים בשנת 1941, שניהם מאוניברסיטת הרווארד. בזמן מלחמת העולם השנייה, לאחר סיום לימודיו, הוא התגייס לצבא ארצות הברית כטוראי בשנת 1941, קודם בתפקידו, ושירת בדיוויזיה ה-41 באוקיינוס השקט. בסוף המלחמה הוא היה סרן במטה המודיעין של דאגלס מקארתור, מי שלימים היה למושלה הצבאי של יפן.
בשנת 1945 פרש ויינברגר מהצבא, ובין שנה זו לשנת 1947 הוא עבד כעוזר משפטי (מתמחה) בבית משפט פדרלי. לאחר מכן הצטרף למשרד עורכי דין בסן פרנסיסקו.
בשנת 1952, נבחר ווינברגר לבית המחוקקים של קליפורניה מטעם מפלגת הרפובליקנים, ונבחר מחדש גם ב-1954 ו-1956. בשנת 1958, הוא התמודד למשרת התובע הכללי של קליפורניה אך הפסיד, ולאחר מכן המשיך להיות פעיל בפוליטיקה ונהיה ליושב ראש המפלגה הרפובליקנית של קליפורניה בשנת 1962.
בשנת 1967 מינה אותו מושל קליפורניה רונלד רייגן לוועדה לארגון של הממשל בקליפורניה, ובתחילת 1968 הוא קודם לתפקיד האחראי הפיננסי הכללי על קליפורניה. בשנת 1970, עבר ויינברגר לוושינגטון ונעשה לראש ועדת הסחר הפדרלית. לאחר מכן, הוא כיהן תחת הנשיא ריצ'רד ניקסון כסגן (בין 1970 ל-1972) וכמנהל (בין 1972 ל-1973) של משרד הניהול והתקציב וכן כמזכיר הבריאות החינוך והרווחה של ארצות הברית בין השנים 1973 ל-1975. בחמש השנים הבאות, עד 1980, שנת היבחרו של נשיא ארצות הברית רונלד רייגן, היה ויינברגר סגן הנשיא והיועץ הראשי של תאגיד בכטל, חברה שעסקה בהנדסה.
לאחר היבחרו של רייגן בשנת 1980, ויינברגר היה שותף לדעתו כי ברית המועצות הקומוניסטית מהווה איום ממשי על ארצות הברית והעולם המערבי בכלל, ושארצות הברית צריכה להיות מוגנת ובטוחה מכל צרה שלא תבוא. ויינברגר תמך בפנטגון בתוכניתו של הנשיא רייגן להגדלת כוחו, תקציבו ועוצמתו של מחלקת ההגנה של ארצות הברית. כוננות, עמידה על המשמר והתקדמות טכנולוגית נעשו הסיסמאות של מחלקת ההגנה. בשנותיו בפנטגון, תמך ויינברגר רבות בהצעות לשיפור כוחה הצבאי והביטחוני של ארצות הברית.
ב-21 בינואר 1981 מונה ויינברגר על ידי הנשיא רייגן לתפקיד מזכיר ההגנה של ארצות הברית וכיהן בתפקיד זה כמעט שבע שנים, עד 1987.
החל משנת 1983 קידם ויינברגר פרויקטים רבים לשיפור מאגר הנשק הגרעיני של ארצות הברית כנגד התחזקותה של ברית המועצות במלחמה הקרה, דבר שעלה בשילוש חובה הלאומי של ארצות הברית. ויינברגר גם היה אחד התומכים הבולטים ביותר ביוזמת ההגנה האסטרטגית, הידועה גם בכינוי מלחמת הכוכבים.
בשנת 1985 היה ויינברגר אחד הגורמים העיקריים לעונש הכבד שהוטל על ג'ונתן פולארד. בשנה זו, נתפס ג'ונתן פולארד באשמת ריגול לטובת ישראל והועמד לדין. הוא הסכים לעסקת טיעון, הודה והרשע בריגול עבור מדינה ידידותית ללא כוונה לגרום נזק לארצות הברית, והתביעה ביקשה להטיל עליו עשרים שנות מאסר. מספר ימים לפני גזר הדין, העביר ויינברגר מזכר בן 46 עמודים לידיו של השופט. במזכר החסוי פורטו הנזקים שגרם, כביכול, פולארד לביטחון הלאומי של ארצות הברית, והובעה דרישה להחמיר בעונשו. בעקבות המזכר, בית המשפט, שאינו מחויב לעסקת הטיעון, גזר על פולארד מאסר עולם עם המלצה שלא לשחררו לעולם. על אשתו אן נגזרו חמש שנות מאסר.
אף על פי שויינברגר טען מאוחר יותר כי התנגד עקרונית לעסקה, הוא היה שותף בשנת 1987 בעסקת המכירה של טילי נ"ט על ידי ארצות הברית לאיראן בשלטון האייטולות, בתיווך ישראלי, פרשה הידועה כפרשת איראן-קונטראס. בשנה זו, בעקבות גילוי הפרשה וגירעונות גדולים במחלקות שהיה אחראי עליהם ויינברגר - בעיקר ביטחון והגנה, ובעקבות לחץ הולך וגדל, הוא הכריז על התפטרותו מתפקידו כמזכיר הגנה ב-23 בנובמבר 1987. נימוקו של ויינברגר לפרישה הייתה "בעיות בריאות". עם סיום תפקידו הוענקה לו מדליית החירות הנשיאותית, וב-1988 הוכתר כאביר במסדר האימפריה הבריטית בזכות פועלו לשיתוף פעולה צבאי בין ארצות הברית-בריטניה, בייחוד בזמן מלחמת פוקלנד.
לאחר פרישתו, ויינברגר הועמד לדין במתן עדות שקר והסתרת פרטים מהקונגרס בעניין פרשת מכירת הנשק; אך לבסוף, ב-24 בדצמבר 1992, בערב חג המולד, העניק לו הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש חנינה נשיאותית.
ויינברגר כיהן בתפקיד מזכיר ההגנה שש שנים ועשרה חודשים, יותר מכל מזכיר אחר עד היום. לאחר שקספר ויינברגר עזב את וושינגטון והתפטר, הוא הצטרף לתאגיד פורבס (Forbes Inc) בשנת 1989, כמוציא לאור של מגזין פורבס, מגזין העוסק בעיקר בנושאי כלכלה ועסקים, ונעשה ליושב ראש המגזין בשנת 1993. במשך עשור, הוא כתב לעיתים קרבות מאמרים בנושאי ביטחון והגנה. בשנת 1996, פרסם ויינברגר ספר על עתידו של הצבא האמריקאי לאחר סיום המלחמה הקרה ופתיחת עידן חדש. הספר עורר כעס רב כלפי ויינברגר בקרב עמיתיו במחלקת ההגנה תחת שלטון רונלד רייגן.
ויינברגר היה נשוי במשך 64 שנים עד למותו, לרבקה ג'יין דלטון סוֹפֵרת ומו"לית במקצועה, אשר נפטרה כשלוש שנים לאחר מותו. השניים היו הורים לארלין, ולקספר וילארד ויינברגר הבן.
בשנותיו האחרונות חי ויינברגר על אי הר המדבר שבמדינת מיין. ב-28 במרץ 2006, מת ויינברגר כתוצאה מסיבוך של דלקת ריאות, והוא בן 88.
בעקבות מותו אמר נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש:
קספר ויינברגר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
