פאביוס מאגנוס אורליוס קאסיודורוס סנאטור[1] (בלטינית: Flavius Magnus Aurelius Cassiodorus Senator; 485 לערך – 585 לערך[2]), המוכר כקאסיודורוס, היה מדינאי, סופר ואחד האבות המייסדים של תרבות ימי הביניים.
.jpg) | |
| לידה |
487? Scylletium, קטנצארו, איטליה |
|---|---|
| פטירה |
583 (בגיל 96 בערך) Scylletium, איטליה |
| מדינה | האימפריה הביזנטית |
| תפקיד | סנאטור ברומא העתיקה |
ביוגרפיה
נולד בסולציום שבקלבריה, בן למשפחת אצולה סורית שישבה באיטליה, את הקריירה התחיל כחבר-מועצה ועוזר לאביו, שהיה מושל סיציליה. רכש לעצמו שם כמומחה הבקי בחוקים. כיהן כקוואיסטור בשנים 507–511, כקונסול ב-514, וכראש האדמיניסטרציה (Magister officiorum) אצל המלך האוסטרוגותי תיאודריך הגדול ואצל בנו. התבלט כמשכיל וכתב על תקופתו.
בשנת 537 או 538, אחרי שהביזנטים כבשו את איטליה, עזב את איטליה לקונסטנטינופול, שם שהה למעלה מעשור והתעמק בשאלות דתיות. קאסיודורוס שילב בהשכלתו את המערב והמזרח, את התרבות היוונית, הרומית והגותית. שילב ידע דתי קתולי עם אריאני. כאשר חזר לאיטליה, ייסד מנזר על אדמות אחוזתו לחוף הים היוני. כתב תקנון נזורה בו הטיל על הנזירים טיפול בקניינים רוחניים ושמירתם. אסף כתבי יד עתיקים ודאג להעתקתם, תמך במדע ובטכנולוגיה – התקין שעוני שמש, שעוני מים ומכשירים דומים. כתב (או דאג שיכתבו בשמו) ספר המתאר את המלכים הגותיים, ספרי לימוד וספר דקדוק.
קאסיודורוס כתב חיבור שבו הנחה נזירים איך להעתיק ספרים ובו אמר שהעתקת כתבי-יד היא דרכו של הנזיר בהתמודדות עם השטן ועם פיתוייו, פרסם ספר על חוקי הכתיב, תרגם את "קדמוניות היהודים" של יוסף בן מתתיהו מיוונית עתיקה ללטינית.[3] בשנים 2021-2020 הוכרז כ"משרת האל" על ידי הכנסייה הרומית-קתולית[4]
כתביו
בספרו "עקרונות הספרות האלוהית והארצית" הכין קאסיודורוס לנזירים תוכנית לימודים בשני חלקים, חלק העוסק בכתבי קודש וחלק העוסק בכתבי חולין, בהם אריסטו.[5]
קישורים חיצוניים
- מיצירותיו של קאסיודורוס, בפרויקט גוטנברג
- מבחר מכתביו של קאסיודורוס, במקור הלטיני
- קאסיודורוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי קאסיודורוס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
