קמרון (אדריכלות)

קִמְרוֹן הוא קירוי קשתי מוארך, לרוב בהקשר של בנייה מסורתית מאבן או בנייה בלבנים ומשולב כיום גם באדריכלות מודרנית תוך שימוש בחומרי בנייה מגוונים. השימוש בקמרונות באדריכלות התחיל עוד בבניה הקדומה במרחב הלבנט, בדגש על קמרונות חבית שהיו בשימוש נפוץ בבניה מסורתית בלבנים. קמרונות לבנים נמצאו והשתמרו גם בארץ ישראל במבני הכניסה של שערי העיר בתל דן ובאשקלון המתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה. אדריכלים הרומים שפיתחו את הקשת את מבנה הכיפה פתחו ושכללו גם את המוטיב של הקמרונות. קיימים סוגים רבים של קמרונות המחולקים לפי סגנונות ועיטורים ולפי עקרונות טכנולוגיים שונים לפיהם הם בנויים. שיטת הבנייה של הקמרון היא הגורם המרכזי הקובע את צורתו: סוג הפיגומים אשר משמשים להנחת הלבנים, סדר הנחת הלבנים ורכיבים מבניים הקשורים אליו משפיעים על הצורה שבה נראית בסופו של דבר התקרה. רכיבים אלו יוצרים על התקרה קווים קמורים אשר מכונים "קווי רכס" (באנגלית: Arris). קווי הרכס, בדומה ל"קו פרשת מים" הקיים בטופוגרפיה טבעית הם אוסף הנקודות הבולטות ביותר במשטח התקרה העקמומי שבניגוד לקו רכס טבעי – הם הפוכים יחסית לתקרה.

קמרון חבית – תקרה גלילית הבנויה מרצף של קשתות
קמרון צולב – קירוי של שדה ריבועי או מלבני הפתוח לארבעה כיוונים ובנוי משני קמרונות חבית החותכים זה את זה.
קמרון צלעות – פיתוח מימי הביניים שבו נבנים קודם כל "קווי הרכס" של התקרה ולאחר מכן שאר המלואה. מבחינה גאומטרית הוא דומה מאוד לקמרון צלב.
קמרון סקספרטייט (Sexpartite Vault) – קמרון צלעות הבנוי משש קשתות מעל שדה מרובע. היה נפוץ באדריכלות הגותית המוקדמת.
קמרון רשת (Lierne Vault) – קמרון הבנוי מזוגות קשתות המצטלבות זו בזו, נפוץ באדריכלות הגותית המאוחרת באירופה.
קמרון מניפה (Fan Vault) – סגנון של קמרונות דמויי חרוט בעלי תחרת אבן, שהיה נפוץ בסגנון הגותי הניצב (Perpendicular) באנגליה.
קמרון יהלום (Diamond Vault) – סגנון נוסף שהתפתח בסוף הגותיקה ותחילת הרנסאנס באנגליה