קמפנילה די ג'וטו
מגדל פעמונים בפירנצה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגדל פעמונים בפירנצה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קמפנילה די ג'וטו (באיטלקית: Campanile di Giotto, מילולית: מגדל הפעמונים של ג'וטו) הוא מגדל פעמונים עצמאי[דרושה הבהרה] הסמוך לקתדרלת סנטה מריה דל פיורה ("הדואומו") הקתדרלה של פירנצה. המגדל תוכנן בשנת 1334 על ידי ג'וטו די בונדונה והושלם בשנת 1359 על ידי ממשיכיו. המגדל מתנשא לגובה 84.7 מטרים ובנוי בתבנית ריבוע שצלעו 14.45 מטרים. הוא מצופה בשיש צבעוני והיה מקושט בעבר באריחים ותבליטים שהוסרו ומוצגים כיום במוזיאון הדואומו (Museo dell'Opera del Duomo), במקומם מוצגים כיום העתקים. אל ראש המגדל, ממנו נשקף נופה של פירנצה, ניתן לטפס ב-414 מדרגות.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מגדל פעמונים, מגדל |
כתובת | Piazza del Duomo |
מיקום | פירנצה |
מדינה | איטליה |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1298 |
תאריך פתיחה רשמי | 1298 |
אדריכל | ג'וטו די בונדונה, ארנולפו די קמביו |
סגנון אדריכלי | אדריכלות גותית |
מידות | |
רוחב | 14.45 מ' |
גובה | 84.7 מ' |
קואורדינטות | 43°46′24″N 11°15′24″E |
אתר רשמי | |
המבנה תוכנן על ידי ג'וטו, לפי תכנון קודם מ-1298 מעשה ידי אדריכל הדואומו, ארנולפו די קמביו שמת בשנת 1302. המיקום הבלתי שגרתי של המגדל, מחוץ לכנסייה נבחר ככל הנראה על מנת לאפשר את הקמת הכיפה הגדולה על כל שטח הבזיליקה. אבן הפינה למגדל הונחה ב-19 ביולי 1334. ג'וטו קבע את צבעי המגדל: שיש לבן מקרארה, שיש ירוק מפראטו ושיש אדום מסיינה, את העיטור הגאומטרי לאורך המגדל ואת הרעיון להקיף את קומת המסד של המגדל בתבליטים משושים ומעוינים. הוא הספיק לראות רק בהשלמת הקומה הראשונה לפני שמת בשנת 1337.
ב-1343 ירש אנדראה פיזאנו את ג'וטו כאדריכל וכאחראי על הבנייה והמשיך את הקמת המגדל ברוח קודמו. הוא בנה שלוש קומות (קומה ללא חלונות ושתי קומות עם חלונות), לפני שהעבודה נעצרה שוב ב-1348 עקב מותו של פיזאנו במגפת המוות השחור. בחלק זה נקבעו גומחות להצבת פסלים בפינות הקומות, אולם רק בגומחות שבקומה התחתונה מבין הקומות שבנה הוצבו פסלים. כמו כן עיטר פיזאנו את הקומה הראשונה בתבליטים בצורת משושה המציגים את דרכו של האדם בעולם, בפרט תבליטים המציגים מלאכות אמנות שונות. ב-1348 הרחיב פיזאנו את דלת הכניסה, תוך הוא מעביר שני תבליטים מן הצד המזרחי לצד הצפוני של המגדל שהיה ריק מתבליטים. הקירות בחלק שבנה עבים פחות מעובי הקירות בקומת המסד.
בשנת 1359 השלים פרנצ'סקו טלנטי את בניית שלוש הקומות האחרונות של המגדל (בעלות החלונות הגדולים על כל גובהן), אולם הוא לא בנה את הגג דמוי הפירמידה שתכנן ג'וטו והסתפק בגג שטוח.
קומת המסד של המגדל עוטרה בשתי שורות תבליטים מכל צדדיה, שורת תבליטים בצורת משושה שרוב נעשו על ידי פיזאנו והושלמו מאוחר יותר על ידי לוקה דלה רוביה (Luca della Robbia; 1400 – 1481) בשנים 1437–1439 ומעליה שורת תבליטים בצורת מעוין. לכל צד של המגדל נושא שונה, הקשור בדרכו של האדם בעולם.
הרעיון להקפת קומת המסד בתבליטים אלו היה של ג'וטו אך בוצע בעיקרו על ידי פיזאנו ובני זמנו.
בעקבות עליית נהר הארנו על גדותיו ב-1966 הוחלט להסיר מן המגדל את התבליטים המקוריים (שחלקם נפגעו בשיטפון) ולהציב במקומם העתקים. התבליטים המקוריים מוצגים כיום במוזיאון הדואומו (Museo dell'Opera del Duomo).
שורת שבעה תבליטי המשושה בחזית זו מתאר את המצאות האדם בדורות שמבריאת אדם וחוה ועד נח. העבודה היצירתית אליה נקלע האדם כתוצאה מגירושו מגן עדן מתוארת בתבליטים אלה לא כעונש אלא כברכה. התבליטים נעשו ברובם על ידי פיזאנו.
מעל שורת המשושים נמצאת שורת מעוינים, שנעשתה על ידי חברי סדנתו של פיזאנו, בהם בנו, נינו. המעוינים מציגים את הכוכבים: הירח, מרקורי (כוכב חמה), השמש, נוגה, מאדים, שבתאי וצדק.
שורת שבעת התבליטים המשושים בחזית זו נוצרה כולה על ידי אנדריאה פיזאנו ומציגה את האמנויות, בלי קשר ישיר לדמויות היסטוריות או מיתולוגיות ספציפיות. חריג יחיד הוא התבליט המציג את דיידלוס, דמות של ממציא ואדריכל גאון במיתולוגיה היוונית.
מעל שורת המשושים נמצאת שורת מעוינים, שנעשתה על ידי חברי סדנתו של פיזאנו. המעוינים מציגים את המידות הטובות: זהירות, צדק, מתינות וחוסן ואת המעלות התאולוגיות: אמונה, תקווה וצדקה.
גם בחזית זו היו שבעה תבליטים משושים, אך כבר ב-1348 הועברו שניים מהם לחזית הצפונית, עקב הרחבת דלת הכניסה. הנושאים ממשיכים את תמת האמנויות והקישור שלהן לדמויות היסטוריות ומיתולוגיות. גם בחזית זו התבליטים המשושים הם מעשי ידי פיזאנו.
מעליהן שבעת המעוינים שהוכנו על ידי סדנתו של פיזאנו, מציגים את שבע האמנויות החופשיות, הטריוויום: דקדוק, רטוריקה ולוגיקה והקואדריוויום: אריתמטיקה, גאומטריה, אסטרונומיה ומוזיקה.
צד זה, הפונה אל הדואומו, היה לפי התכנון ריק מתבליטים. ב-1348 הועברו לצד זה מן הצד המזרחי התבליטים של אמנויות הציור ("אפלס") והפיסול ("פידיאס"). ב-1437 הוזמנו חמישה תבליטים נוספים על מנת להשלים את הסדרה מלוקה דלה רוביה. אמנות הדקדוק מיוצגת על ידי דמותו של המדקדק הרומי בן המאה ה-4 אליאוס דונאטו, הפילוסופיה על ידי אריסטו ואפלטון, המוזיקה על ידי אורפאוס, הגאומטריה על ידי אוקלידס והאריתמטיקה על ידי פיתגורס.
שורת המעוינים מציגה את שבעת הסקרמנטים של הנצרות: טבילה, וידוי, נישואין, מיסה, אישור (קונפירמציה), הסמכה והמשיחה האחרונה.
בקומה השנייה של המגדל, מעל קומת המסד, נקבעו בתקופות שונות פסלים בגומחות בארבעת צידי המגדל, ארבעה פסלים בכל צד. כיום מוצבים במקום הפסלים המקוריים העתקים, בעוד הפסלים המקוריים מוצבים במוזיאון הדואומו.
בצידה הצפוני של הקומה נקבעו בין השנים 1320 עד 1343 ארבעה פסלים גותיים מעשי ידי ניקולא פיזאנו המציינים את דמויות של חכמים: הסיבילה הטיבורטינית (Sibilla Tiburtina באיטלקית), דוד המלך, שלמה המלך והסיבילה החבשית (Sibilla Etritrea). הפסלים חסרי-גב משום שתוכננו מראש להצבה בגומחות.
הפסלים בצד הדרומי נקבעו בין השנים 1341 ו-1334. הפסלים מתארים דמויות נביאים, בהם מזוהה רק זו של משה רבנו. ככל הנראה משה ודמות נביא נוסף הם מעשי ידי מסו די בנקו, נביא נוסף הוא של אמן מסדנתו של פיזאנו והנביא האחרון נעשה על ידי אמן בלתי ידוע.
הפסלים בצד זה נקבעו בין השנים 1408 ו-1421. הנודעים והחשובים בפסלים הם מעשי ידי דונטלו: הנביא חסר הזקן מ-1418, המתאר את פיליפו ברונלסקי בדמות נביא; הנביא המהורהר ועקדת יצחק מ-1421. הפסל הרביעי, הידוע כ"נביא המזוקן" הוא מעשי ידי נני די ברטולו מ-1408.
בצידה הצפוני של הקומה נקבעו בין השנים 1420 ו-1435 פסלים בסגנון קלאסי, מסדנתו של נאני די ברטולו. הפסלים של הנביאים חבקוק, וירמיהו חתומים על ידי דונטלו, בנוסף מצויים פסליהם של הנביא עובדיה ונביא לא מזוהה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.