קידאנה מהרת

קִידָאנֵה מִהְרַת
ኪዳነ ምሕረት
	קִידׇאנֵה מִהְרַת
מידע כללי
סוג	כנסייה עגולה
כתובת	רחוב אתיופיה
מיקום	ירושלים
מדינה	ישראל
בעלים	הכנסייה האורתודוקסית האתיופית
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1882–1893 (כ־11 שנים)
תאריך פתיחה רשמי	1893
סגנון אדריכלי	אדריכלות נאו-ביזנטית
קואורדינטות	31°47′06″N 35°13′16″E
	(למפת ירושלים רגילה) קידאנה מהרת

קִידָאנֵה מִהְרַת (בכתב געז: ኪዳነ ምሕረት; בעברית: ברית הרחמים) היא כנסייה עגולה של הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, הנמצאת במתחם סגור ברחוב אתיופיה 10 בירושלים יחד עם מנזר דֶבְּרַה גֶנֶת (מנזר גן העדן; בכתב געז: ደብረ ገነት).

ערך זה עוסק בכנסייה אתיופית בירושלים. אם התכוונתם לקתדרלה באסמרה בירת אריתריאה, ראו קתדרלת קִידָאנֵה מִהְרַת (באנגלית).

עובדות מהירות מידע כללי, סוג ...

סגירה

הערך מכיל כתב געז. כדי לראות את הכתוב בצורה תקינה, יש להתקין גופן געז במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, ראו עזרה.

בניית הכנסייה החלה בשנת 1882 לאחר גיוס כספים מקיסר אתיופיה יוהנס הרביעי. לאחר מותו, בשנת 1893 התקיים טקס חנוכת הבית.

הכנסייה בנויה על פי דוגמת כנסיות באתיופיה: צורתה עגולה, ובמרכזה החלק הקדוש (קִידְסִיט ቅድስት). במרכזו של החלק הקדוש נמצא קודש הקודשים (מֵקְדֶס መቅደስ). גג הכנסייה מכוסה בכיפה שחורה ועליה צלב אתיופי במרכזה. גובה הכיפה 30 מטר. הכניסה לגברים ממוקמת בצידה הצפון מערבי וכניסת הנשים בצד הדרום מערבי. וכן מותקנת בה דלת שלישית.

מגדל הפעמונים נמצא מחוץ למבנה הכנסייה, סמוך למגורי הנזירים.

משמעות השם "ברית הרחמים" מכוון למסורת אתיופית, על פיה ישו הבטיח לאמו למחול לחטאי המאמינים אשר מתפללים אליה או שנותנים צדקה בשמה^[1].

מעל לכניסות מוצב תבליט של אריה - סמל האימפריה האתיופית, וכתובת בשפות שונות:

"בניית הכנסייה הזאת מוקדשת למרים הבתולה נפתחה על ידי הוד מלכותו מלך המלכים של אתיופיה יוהנס בשנה של מרקוס הקדוש 1874^[2] ..."

בסמוך לכנסייה ולמנזר נמצא מבנה המשמש לאפיית לחם הקודש ונקרא בשם העברי בית לחם.

הבניין הסמוך ברחוב אתיופיה 8 נבנה ביוזמת קיסר אתיופיה מנליק השני כבית דירות להשכרה, שהכנסותיו ישמשו למימון הכנסייה והפעילות האתיופית בירושלים.

לאתיופים הנוצרים זיקה עמוקה לירושלים. הכנסייה הנוצרית משתייכת לזרם הנצרות האוריינטלית. על פי האמונה של אנשי הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, אתיופיה היא ארץ ציון החדשה, ובית המלוכה האתיופי, על פי האתוס הלאומי, משתייך לזרע שלמה המלך.

נזירים אתיופים ישבו בירושלים כנראה עוד מן המאה החמישית. בתחילה הם ישבו בתוך כנסיית הקבר, אך גורשו משם וייסדו את המנזר דיר אל סולטאן הצמוד לכנסיית הקבר, ולאחר מכן את מנזר דֶבְּרַה גֶנֶת ואת כנסיית קִידָאנֵה מִהְרַת.

בשנת 1930, משהוכתר ראס טפרי היילה סלאסי, קיסר אתיופיה, התהדקו קשרי המלוכה האתיופית עם ירושלים. ב-1936 נכבשה אתיופיה על ידי צבאו של מוסוליני, והייתה בשליטה איטלקית עד לשנת 1941. סלאסי עצמו נמלט עם הכיבוש, והגיע לירושלים בה שהה כשלושה חודשים.

הקהילה האתיופית בירושלים הייתה קהילה מושפלת ומדוכאת במשך מאות שנים. יציאתה אל מחוץ לחומות, ודריסת הרגל שקנתה בעיר החדשה וברחוב אתיופיה, סימנה את התעצמות הרגשות הדתיים באתיופיה המתחדשת ובקרב נציגי הקהילה בארץ. מפעל הבנייה של הקהילה האתיופית חורג בהרבה מעבר לגודלה בפועל של הכנסייה האתיופית.