קטיה בנוביץ'
עורכת ומתרגמת מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קטיה בנוביץ' (נולדה ב-23 במרץ 1972) היא עורכת ומתרגמת ישראלית.
לידה | 1972 (בת 53 בערך) |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום לימודים | אוניברסיטת תל אביב |
ביוגרפיה
בראשית דרכה עסקה בנוביץ' במוזיקה, ולמדה בבית הספר לאמנויות תלמה ילין. בשנות ה-90 של המאה ה-20 השלימה תואר ראשון בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. לאחר שסיימה את שירותה הצבאי החלה לעבוד כעורכת בהוצאת מפה, זמן מה עבדה בעריכה גם בהוצאת חרגול.
ב-2002 קיבלה עבודת תרגום ראשונה ומאז תרגמה עשרות רבות של ספרים לעברית. בנוביץ' עובדת כפרילנסרית ותרגומיה רואים אור בהוצאות הספרים הגדולות בישראל.
מבחר תרגומים בולטים
- החוחית מאת דונה טארט, הוצאת מודן, 2014[1]
- המצאת הכנפיים מאת סו מונק קיד, הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 2015[2]
- "הנני" מאת ג'ונתן ספרן פויר, הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 2015[3]
- "חלון פנורמי" מאת ריצ'רד ייטס, הוצאת אחוזת בית, 2008[4]
- "כל כללי הטקס" מאת אלן בנט, הוצאת אחוזת בית, 2006
- "ללכת בדרכך" (2014)[5], והחיים אחריך (2016) מאת ג'וג'ו מויס[6]
- "מה ידעה מייזי" מאת הנרי ג'יימס, תרגום חדש בהוצאת תמיר, 2016[7]
- "מורשת של מרגלים" מאת ג'ון לה קארה, הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 2020[8]
- "סרפינה" מאת רייצ'ל הרטמן, הוצאת מודן, 2014[9]
- "על היופי" מאת זיידי סמית', הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 2006[10]
- "ילדה אהובה" מאת מריאנה פרדריקסון, הוצאת כנרת, 2006
- "אנשים נורמלים" (2019)[11], ו"שיחות עם חברים" (2021) מאת סאלי רוני, הוצאת מודן[12]
- "העדויות" מאת מרגרט אטווד, הוצאת מחברות לספרות, 2020[13]
- "המולת הזמן" מאת ג'וליאן בארנס, הוצאת כתר, 2018[14]
- גאווה ודעה קדומה מאת ג'יין אוסטין, הוצאת אהבות וספרים בעלמא, 2024
ועוד מספריהם של: סלמאן רושדי, ג'ודי פיקו, לי צ'יילד, הרלן קובן וסופרים נודעים אחרים.
קישורים חיצוניים
קטיה בנוביץ', ברשת החברתית פייסבוק
- מידע על קטיה בנוביץ' בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים בתרגומה של קטיה בנוביץ' באתר "סימניה"
- ריאיון עם קטיה בנוביץ', במגזין המקוון 'קורא בספרים'
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.