קוסטופיל

קוֹסטוֹפּיל (באוקראינית: Костопіль; בפולנית: Kostopol; ברוסית: Костополь, קוסטופול; ביידיש: קאסטאפּאל) היא עיר על גדת הנהר זמצ'יסקו (Zamchysko) במחוז רובנו במערב אוקראינה.

קוסטופיל
Костопіль

סמל קוסטופיל סמל קוסטופיל דגל קוסטופיל דגל קוסטופיל
מדינה	אוקראינה אוקראינה
אובלסט	מחוז רובנו רובנו
ראיון	קוסטופיל
ראש העיר	יבהניב דניסיוק (Yevheniy Denysyuk)
תאריך ייסוד	1598
שטח	63.73 קמ"ר
גובה	187 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	31,463 (2018)
קואורדינטות	50°53′N 26°27′E
אזור זמן	UTC +2
http://kostopil-rada.gov.ua/
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת אוקראינה מוגדלת)   קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים השחור ים אזוב קרים קוסטופיל (למפת אוקראינה רגילה)   קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים השחור ים אזוב קרים קוסטופיל (למפת מחוז רובנו רגילה)   רובנו ורש דובנו סארני זדולבונוב אוסטרוה בלארוס ז'יטומיר חמלניצקי טרנופול לבוב ווהלין קוסטופיל (למפת מחוז רובנו מוגדלת)   רובנו ורש דובנו סארני זדולבונוב אוסטרוה בלארוס ז'יטומיר חמלניצקי טרנופול לבוב ווהלין קוסטופיל tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

היסטוריה

קוסטופיל מוזכרת לראשונה במסמכים המתעדים את קיומה ב-1783. שמו המקורי של היישוב הוא אוסטלץ' ויילקי (Ostlec Wielki) או אוסטאלצי (Ostaltsi). היישוב היה כפר שכלכלתו התבססה על מכרות ברזל. בשנת 1792 קיבל בעל אדמות מקומי אישור מהמלך סטניסלאב פוניאטובסקי לקיום יריד שנתי בכפר. אז שינה בעל האדמות את שם הכפר לקוסטופיל. עם חלוקת פולין היגרו גרמנים רבים מפולין לאזור ווהלין וייסדו שם כפרים רבים, עובדה זו, וכן הנחת מסילת רכבת בין רובנה לווילנה בסוף המאה ה-19, הביאה להאצת התפתחותו הכלכלית של היישוב. התפתחה בו תעשיית קמח, שמן וטקסטיל. ב-1906 החריבה שרפה את רוב מבני היישוב. בעת בנייתו מחדש, נבנו בתיו מִלבנים.

לאחר מלחמת העולם הראשונה צורף היישוב לפולין. בתקופה זו היו בקוסטופיל מפעלי עץ (רובם בבעלות יהודית, חלקם בבעלות ממשלתית), מפעלי רהיטים, זכוכית, טרפנטין, מיכון חקלאי ועוד. כן היו בסביבות היישוב מחצבות בזלת וגרניט שעובדיהן שוכנו בשיכונים שבנתה ממשלת פולין.

בשנת 1939 הוכרה קוסטופיל כעיר.

בספטמבר 1939 עברה קוסטופיל והסביבה לידי ברית המועצות.

יהודים

אנדרטה לזכר יהודי קוסטופיל שנספו בשואה, בבית העלמין הדרום

בין מלחמות העולם גדל מספר יהודי קוסטופיל מ-1,100 ל-3,900 עקב חיבור העיר למסילת הרכבת. הם התפרנסו ממסחר, תעשייה ושירותים. ביניהם היו חברי הכשרה חלוצית שנמנו עם מייסדי קיבוץ נגבה. בקהילת העיר נכללו גם יהודים מסלישץ' הסמוכה.

הגרמנים כבשו את קוסטופיל ביולי 1941, עם פלישתם לברית המועצות.

באוגוסט ובאוקטובר 1941 רצחו הגרמנים מחוץ לקוסטופיל כ-1,870 יהודים, בשני מועדים נפרדים. לאחר הרציחות רוכזו יתר יהודי העיר בגטו.

באוגוסט 1942 רצחו שוטרים גרמנים ואוקראינים את יהודי העיר ויהודים ביער הסמוך לעיר.

באותו יום ערכו הגרמנים מיפקד במחנה העובדים בקוסטופיל. העובדים התארגנו בהנהגת אברהם יעקב ברייר (Breier)^[1] ובשעת המיפקד ברחו ליערות. רובם נתפסו ונרצחו. אחרים ניצלו בעזרת פולנים או הצטרפו לפרטיזנים.

בין הפולנים מהאזור שהוכרו כחסידי אומות העולם נמנים סטניסלב יסינסקי ובתו אמיליה סלודקובסקה מהכפר הסמוך.

קוסטופיל שוחרה על ידי הצבא האדום בינואר 1944.

לקריאה נוספת

• שלום ברייר, המרד בקוסטופול (הוצאת ירון גולן, 1996).
• אריה לרנר (עורך), משה פרידמן (מלביה"ד), ספר קוסטופול: חייה ומותה של קהילה, תל אביב: ארגון יוצאי קוסטופול בישראל, תשכ"ז. (ספר יזכור)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קוסטופיל בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של קוסטופיל
• "קוסטופיל", באתר JewishGen (באנגלית)
• קוסטופול, מתוך פנקס הקהילות: פולין, בתרגום לאנגלית, באתר JewishGen
• קוסטופול (Kostopol), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
• אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין, קוסטופול, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1387–1388), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
• קוסטופול באתר מרכז מורשת יהדות פולין
• קוסטופיל (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. ספר קוסטופול, 1967, בהוצאת ארגון יוצאי קוסטופול בישראל