הקונגרס הקונטיננטלי

הקונגרס הקונטיננטלי (באנגלית: Continental Congress) היה הרשות המחוקקת של שלוש עשרה המושבות האמריקניות, ולאחר מכן של ארצות הברית החל מ-1774 ועד 1789, תקופה שכללה הן את תקופת מלחמת העצמאות האמריקנית והן את אימוץ מסמכי "סעיפי הקונפדרציה" (Articles of Confederation, שלאחר מכן הוחלפו בחוקת ארצות הברית). למעשה, הקונגרס היה קיים בשלוש מתכונות שונות במשך 15 שנות פעילותו – תחילתו בקונגרס הקונטיננטלי הראשון, המשכו בקונגרס הקונטיננטלי השני וסופו בקונגרס הקונפדרציה.

הקונגרס הקונטיננטלי השני מאמץ את הכרזת העצמאות האמריקנית, בציור הכרזת העצמאות, של ג'ון טרומבול. הציור מוצג ברוטונדה של הקפיטול

הקונגרס

הקונגרס הקונטיננטלי הראשון, שבעצמו היה תגובה ל"חוקי הכפייה" הבריטים, היה "קונגרס חוק הבולים", שהוקם על ידי המתיישבים במחאה על החוק שנשא את אותו השם. הקונגרס הקונטיננטלי הראשון הוצע בוועידות לתיאום של המושבות, שהתקיימו באופן תדיר כדי להבטיח את שיתוף הפעולה ביניהן (שהתרחב בעקבות אי שביעות הרצון מהבריטים), אך נמשך פחות מחודשיים: מ-5 בספטמבר 1774 עד 26 באוקטובר, בפילדלפיה, אז בפרובינציה של פנסילבניה (כיום פנסילבניה). פייטון רנדולף היה נשיאו הראשון.

ההישג המשמעותי ביותר של הקונגרס הראשון היה ניסוח עצומת "מסמכי ההתאגדות" (Articles of Association) ב-20 באוקטובר. במסמכים דובר על הסכם בין שתים עשרה מתוך שלוש עשרה המושבות האמריקניות (לא כולל ג'ורג'יה), שעיקרו החרמת מוצרים בריטים והפסקת היצוא לבריטניה אם חוקי הכפיה לא יבוטלו. ההחרמה נחלה הצלחה, אך הפוטנציאל המצוי בה לא מומש עקב פתיחת הקרבות של מלחמת העצמאות של ארצות הברית ב-1775.

הקונגרס הקונטיננטלי השני התכנס ב-10 במאי 1775. ב-26 במאי הכריז הקונגרס כי בריטניה הכריזה מלחמה; ב-14 ביוני הצבא הקונטיננטלי הוקם וג'ורג' וושינגטון נבחר לעמוד בראשו יום לאחר מכן. בנוסף, מינה הקונגרס את סילאס דין כשגריר אמריקני בצרפת, והנמלים המקומיים נפתחו מחדש, כחלק מאי הציות לחוקי הנמל הבריטים (שהערימו קשיים על העברת סחורות דרך הים). ב-4 ביולי 1776 הקונגרס אימץ את הכרזת העצמאות האמריקנית.

בספטמבר 1777 נאלץ הקונגרס לנטוש את פילדלפיה עקב כיבוש העיר על ידי הבריטים. הוא התכנס בעיר יורק בפנסילבניה. בנובמבר 1777 ניסח הקונגרס את תקנון הקונפדרציה, החוקה הראשונה של ארצות הברית ושלחה לאישור על ידי המדינות. ב-1781 אישרה המדינה האחרונה, מרילנד, את תקנון הקונפדרציה וב-1 במרץ 1781 החל לפעול בארצות הברית קונגרס הקונפדרציה, שהיה המשך ישיר לקונגרס הקונטיננטלי השני. למעשה, נבחרי הקונגרס השני המשיכו בכהונתם כחברי פרלמנט גם בקונגרס הקונפדרציה. לקונגרס זה היו עשרה כינוסים במשך שמונה שנות פעילותו.

בסופו של דבר, הקונגרס הוליך את הארץ החדשה לעצמאות ולמלחמה עם מעט מאוד משאבים וכח אמיתי.

המשכו

ממשיכו של הקונגרס הקונטיננטלי הוא הקונגרס של ארצות הברית. ב-4 במרץ 1789 התכנס הקונגרס הראשון של ארצות הברית בבניין הפדרלי (Federal Hall) בניו יורק, כאשר פעולתו הראשונה הייתה ההכרזה כי חוקת ארצות הברית נכנסה לתוקפה. בניין הקפיטול בוושינגטון הבירה אירח את מושבו הראשון ב-17 בנובמבר 1800.

ראו גם

• מלחמת העצמאות של ארצות הברית
• תקנות צפון-מערב
• תקנון הקונפדרציה
• אלכסנדר המילטון

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הקונגרס הקונטיננטלי בוויקישיתוף

• הקונגרס הקונטיננטלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)