משחקי הרפתקה (באנגלית: Adventure game), המכונים בישראל גם משחקי קווסט, היא סוגת משחקי וידאו בה נדרש השחקן לרוב להוביל דמות ראשית בסיפור אינטראקטיבי, הממוקד בחקר עולם המשחק ו/או בפתרון חידות.
משחקי הרפתקאות פותחו לראשונה במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 כסיפורים אינטראקטיביים מבוססי טקסט אשר היו מסוגלים לקבל קלט טקסט מהמשתמש ולהבין אותו על מנת לבצע פקודות במשחק. ככל שהמחשבים האישיים הפכו לחזקים יותר ועם גרפיקה טובה יותר, את מקומם של משחקי ההרפתקאות מבוססי הטקסט תפסו משחקי ההרפתקאות הגרפיים, אשר היו פופולריים במיוחד בשנות השמונים והתשעים של המאה ה-20. בתחילה משחקי ההרפתקאות הגרפיים אפשרו לבצע פקודות שונות דרך תפריטים ויזואליים, ובהמשך הם אפשרו לעשות זאת באמצעות ממשק הצבע והקלק. לאורך השנים פותחו גם משחקי הרפתקאות עם גרפיקת תלת-ממד ומשחקי הרפתקאות אינטראקטיבים המבוססים על סרטי וידאו שצולמו מבעוד מועד מנקודת מבט של גוף ראשון או גוף שלישי.
במערב הפופולריות של הז'אנר הגיעה לשיא במהלך שנות השמונים המאוחרות עד אמצע שנות התשעים, כאשר באותה התקופה זה היה מהז'אנרים הפופולריים ביותר של משחקי הווידאו, אך בתחילת שנות ה-2000 מכירותיהם של משחקי ההרפתקאות צנחו בעקבות העלייה הניכרת בפופולריות של משחקי פעולה ומשחקי הספורט שעשו שימוש מקיף יותר במשאבי הגרפיקה הממוחשבים. לאורך השנים הייתה התעניינות מחודשת בז'אנר, בעיקר בעקבות ההצלחה של מספר משחקי הרפתקאות עצמאיים אשר הופקו בעיקר הודות לפלטפורמות מימון המונים, וכמו גם הודות לפלטפורמות משחק חדשות שהפכו פופולריות במיוחד, כולל קונסולות ניידות ומכשירים ניידים. באזורים מסוימים באסיה לעומת זאת הז'אנר נותר פופולרי לאורך כל השנים, במיוחד בצורה של רומנים חזותיים, המהווים קרוב ל-70% מכל משחקי המחשב שנמכרים ביפן.
משחקיות
רוב משחקי ההרפתקאות נבנים כסדרה של זירות (חדרים או מקומות מוגדרים אחרים) בהם נדרש השחקן לבצע פעולות המובילות לגילוי עובדות, לאסוף חפצים למלאי האישי שלו, או להשתמש בחפצים המצויים ברשותו כדי להשיג מטרות מסוימות. במשחקי הרפתקה רבים ניתנים לשחקנים רמזים (בדמות נקודות) לגבי מידת הצלחתו ומידת מרחקו מפתרון החידה המרכזית. פעמים רבות גם ניצב השחקן בפני הסכנה שפעולה שגויה מצידו תוביל ל"פסילה" או למותה של הדמות המשחקת, דבר שהיה מחייב את השחקן לשוב ולשחק במשחק מתחילתו או מהשלב בו נעצר. ברוב המשחקים ישנה גם האפשרות "לשמור" את מצבו של המשחק, כדי לשוב ולהתמודד עם חידות המשחק מהנקודה בה נעצר המשחק.
תתי-סוגות
משחקי הרפתקאות מבוססי טקסט
ערך מורחב – משחק הרפתקאות מבוסס טקסט
במשחקי ההרפתקה המוקדמים ביותר היה ממשק המשתמש טקסטואלי. בפני השחקן הוצג תיאור קצר של המיקום הנוכחי, והוא נדרש להקליד בנקודת הסמן את הוראתו - לדוגמה, הוראה לדמות הראשית לפתוח או לסגור חפץ מתואר, לנוע בכיוון מסוים (מערבה, מזרחה, דרומה או צפונה), לדבר עם או לשאול דמות אחרת, ללקט פריט למלאי האישי, לעיין במלאי האישי, לשמוט או לעשות שימוש בפריט מהמלאי, וכדומה.
משחקי ההרפתקאות הנפוצים ביותר בשלהי שנות השבעים, ימי בראשית של משחקי ההרפתקה הממוחשבים, היו סדרת משחקי Zork, של חברת אינפוקום. הסופר דאגלס אדמס הפיק בשיתוף עם אינפוקום שני משחקי-הרפתקה טקסטואליים; הראשון התבסס על סדרת ספרי "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" הפופולרית שלו, ויצא בשנת 1984, השני היה משחק בשם "בירוקרטיה", שיצא בשנת 1987. בגלל היעדר ממשק משתמש בעברית, לא יצאו משחקים מסוג זה לשוק, אך כמה משחקים מוגבלים ("ערס קווסט" ו"שוקי קווסט") הופצו חינמית.
משחקי הרפתקאות גרפיים
- ערך מורחב – משחק הרפתקאות גרפי
חלק מתתי הסוגות הפופולריים ביותר של משחקי ההרפתקאות הגרפיים הם:
- משחקי הרפתקאות המשלבים קלט טקסט וממשק גרפי - משחקים המשלבים שימוש אינטראקטיבי בטקסט ובנוסף לכך מציגים גם איורים גרפיים.[1] השחקן צריך לרוב לפתור חידות שונות במשחקים הללו על מנת להתקדם.
- משחקי הרפתקאות גרפיים מסוג הצבע והקלק - משחקים דו-ממדיים בהם השחקן שולט בדרך כלל בדמות מסוימת באמצעות ממשק הצבע והקלק. השחקן צריך לרוב לנוע במיקומים סטטיים שונים בעולם המשחק, לקיים אינטראקציה עם דמויות שאינם שחקנים, ולבחון ו/או לקחת פריטים שונים המפוזרים ברחבי עולם המשחק ולנסות להשתמש בהם בהמשך המשחק. במשחקים הישנים ביותר מהסוג הזה הופיעו על המסך תפריטים עם פעולות ספציפיות שהדמות יכלה לבצע בכל מיקום בה היא נמצאת.
- משחקי הרפתקאות גרפיים המתמקדים בפתרון חידות - משחקים בהם השחקנים צריכים להשתמש בהיגיון וביצירתיות על מנת לפענח חידות שונות. לאחר שפותרים במשחקים הללו חידות מסוימות השחקן מקבל גישה לחלקים חדשים בעולם המשחק. לעיתים רבות המשחקים מהסוג הזה לא מכילים דמויות שאינם שחקנים, והשחקן לא צריך לאסוף כמות גדולה של פריטים שהתגלו לאורך הדרך כמו שנהוג במשחקי הרפתקאות גרפיים טיפוסיים מסוג הצבע והקלק. שניים מהמשחקים הפופולריים ביותר מהסוג הזה הם המשחקים "Myst" ו-"The 7th Guest"(אנ'). משחקים בולטים נוספים מהסוג הזה כוללים את המשחקים "The Witness", "Ghost Trick: Phantom Detective" (אנ') וסדרת משחקי Professor Layton (אנ').
- משחקי חדר בריחה - משחקים המתרחשים בחלל קטן ואשר בהם השחקן נדרש להשתמש בחפצים שונים הנמצאים בחדר על מנת לפתור סדרה של חידות, למצוא רמזים, לפענח צפנים ולהימלט מאותו החלל תוך זמן מוגבל.[2]
- סימולטורי הליכה (אנ') - משחקים תלת־ממדיים פשוטים, להם לרוב יש מכניקת משחק מינימלית, המאפשרים לשחקנים לשוטט בחופשיות בעולם פתוח, ולהיחשף לעלילה של הסיפור במסגרת אינטראקציות עם אובייקטים, ודמויות שונות.[3]
משחקים מסוג רומן חזותי
- ערך מורחב – רומן חזותי
רומן ויזואלי הוא ז'אנר של משחקי הרפתקאות המשלב קריאת של סיפור עם איורים סטטיים או מונפשים, אשר לרוב מצוירים בסגנון אנימה. המשחקים מהסוג הזה מכילים בדרך כלל מכניקת משחק מינימלית והם מתמקדים לרוב בראש ובראשונה בסיפור עצמו, בפיתוח הדמויות ובאופן בו השחקן מסוגל להשפיע על התפתחות העלילה באמצעות ביצוע בחירות מסוימות לאורך הסיפור. המקור של המשחקים מהסוג הזה הוא ביפן, שם הם פופולריים במיוחד - נכון ל-2006 קרוב ל-70% מכל משחקי המחשב שנמכרו ביפן היו משחקים מסוג רומן ויזואלי.
בעד שרוב משחקי הרומן החזותי מופקים עבור המחשב האישי, לאורך השנים כאשר משחקים מסוימים בסוגה זכו לפופולריות רבה במיוחד, הופקו לאותם המשחקים גם מהדורות עבור קונסולות משחקים כמו Sega Saturn, Dreamcast, PlayStation Portable או Xbox 360. במקרים בהם מדובר במשחקים פופולריים במיוחד לעיתים נוצרים על בסיס אותם המשחקים גם סדרות מאנגה ו/או אנימה, ולעיתים אף משחקי וידאו בז'אנרים אחרים כמו משחקי תפקידים או משחקי פעולה. השוק של משחקי הרומן החזותי קטן למדיי מחוץ לאזור מזרח אסיה,[4] אם כי ישנם מספר סדרות אנימה אשר מבוססות על משחקי רומן חזותי - כמו Clannad,(אנ') דאנגנרונפה, Steins;Gate (אנ') ו-Fate/stay night (אנ') - אשר הפכו פופולריות במיוחד בקרב חובבי אנימה בעולם המערבי.
סרטים אינטראקטיבים
- ערך מורחב – סרט אינטראקטיבי
חלק ממשחקי ההרפתקאות הם סרטים אינטראקטיביים בהם רוב התוכן צולם מראש במלואו עם שחקנים בסט צילומים, או שהוא כולל סרטונים מונפשים שהוכנו מראש, והתוכן הזה מאוחסן במדיה דיגיטלית כמו לייזר דיסק או תקליטור, אשר ניתן להציג במהירות. גרסאות הארקייד של משחקי "מאורת הדרקון" ו-"Space Ace" (אנ') הם מהדוגמאות הבולטות ביותר למשחקים מהסוג הזה. לרוב תוכנת המשחק הציגה סצנה והשחקן היה צריך בתגובה להזיז את הג'ויסטיק וללחוץ על כפתור, וכל קלט שהתקבל מהשחקן גרם למשחק לנגן את הסצנה הבאה. המשחק "Under a Killing Moon"(אנ') הציג הן סרט לייב אקשן יחד עם גרפיקה תלת־ממדית. מכיוון שהמשחקים הללו היו מוגבלים לתוכן שנוצר במיוחד עבור המשחק, האינטראקטיביות של המשחקים הללו הייתה מוגבלת, ובחירות או החלטות שגויות לעיתים רבות גרמו לכך שהמשחק נגמר וסצנת הסיום של המשחק הוצגה בפני השחקן.
משחקים היברידיים
ישנם גם משחקי הרפתקאות "היברידיים" אשר משלבים אלמנטים משניים או יותר מהסיווגים השונים המוזכרים לעיל. סדרת משחקי "Zero Escape"(אנ') לדוגמה כוללת מספר חדרי בריחה בתוך משחק מסוג רומן ויזואלי.[5] בסדרת משחקי הרפתקאותיו של שרלוק הולמס(אנ') השחקן משתמש בממשק הצבע והקלק על מנת למצוא רמזים, והוא מכיל גם מכניקת משחק מסוג "Minigame"(אנ') במסגרתה צריך להשתמש ברמזים הללו על מנת למצוא מידע רלוונטי יותר.[6]
בנוסף, חלק ממשחקי ההרפתקאות כוללים באופן חלקי גם מכניקת משחק מהסוג הקיים במשחקי פעולה כאשר אותם המשימות מוגבלות בזמן. משחקי פעולה-הרפתקאות מהווים משחקים היברידיים המשלבים בין אלמנטים ממשחקי ההרפתקאות עם אלמנטים ממשחקי פעולה כאשר במשחקים הללו לרוב השחקן נדרש להגיב במהירות לאירועים אשר מתרחשים על המסך. סדרת משחקי "האגדה של זלדה" היא מהדוגמאות הבולטות ביותר למשחקים מהסוג הזה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- משחק הרפתקה ממוחשב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
