Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קווין פורטר (באנגלית: Kevin Porter; נולד ב-17 באפריל 1950) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1972–1983. לאורך הקריירה זכה ארבע פעמים בתואר "מלך האסיסטים של ה-NBA", והעמיד ממוצעים כוללים של 11.6 נקודות, 8.1 אסיסטים, 1.8 ריבאונדים ו-1.4 חטיפות למשחק.[1]
לידה |
17 באפריל 1950 (בן 74) שיקגו, אילינוי, ארצות הברית |
---|---|
עמדה | רכז |
גובה | 1.83 מטרים |
מספר | 1, 10 |
מכללה | אוניברסיטת סנט פרנסיס |
דראפט |
בחירה מספר 39, 1972 בולטימור בולטס |
קבוצות כשחקן | |
1972–1975 1975–1977 1977–1978 1978–1979 1979–1983 1983 |
בולטימור/וושינגטון בולטס דטרויט פיסטונס ניו ג'רזי נטס דטרויט פיסטונס וושינגטון בולטס טויוטה סופר קורולאס |
קבוצות כמאמן | |
1983–1987 | אוניברסיטת סנט פרנסיס |
פורטר נוד וגדל בשיקגו שבאילינוי, ובין השנים 1968–1972 למד באוניברסיטת פרנסיס אשר בפנסילבניה. בעונתו הראשונה בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה קלע 10.8 נקודות בממוצע למשחק כמחליפו של נורם ואן ליר, ובכל 3 העונות הבאות היה הקלעי המוביל של הקבוצה עם ממוצע כולל של 23.8 נקודות למשחק.[2]
בדראפט ה-NBA 1972 נבחר פורטר על ידי בולטימור בולטס, בבחירה ה-39 (סיבוב שלישי).[3] לאחר עונת רוקי חלשה, בעונת 1973/1974 הפך לשחקן חמישייה קבוע ותרם 14.0 נקודות ו-5.8 אסיסטים בממוצע למשחק. בעונה העוקבת הוביל את כל שחקני הליגה עם ממוצע של 8.0 אסיסטים למשחק, וסייע לבולטס להעפיל לגמר ה-NBA, בפעם השנייה בתולדות המועדון. בסדרת הגמר עצמה הובסה הקבוצה בתוצאה 0–4 מול גולדן סטייט ווריורס.
באוגוסט 1975 הועבר בטרייד לדטרויט פיסטונס, בתמורה לדייב בינג.[4] בעונתו הראשונה בדטרויט קלע 12.6 נקודות ומסר 10.2 אסיסטים בממוצע למשחק, אך הוגבל ל-19 משחקים בשל פציעה בברכו. בנובמבר 1977, לאחר כשנתיים וחצי עם הפיסטונס, נשלח בטרייד לניו ג'רזי נטס.[5] עד לסיום עונת 1977/1978 רשם בניו ג'רזי ממוצעים של 16.2 נקודות ו-10.8 אסיסטים למשחק, אשר הקנו לו פעם נוספת את תואר "מלך האסיסטים" של ה-NBA. ב-24 בפברואר 1978 שבר את שיא הליגה לאסיסטים במשחק בודד, כאשר מסר 29 אסיסטים במשחק מול יוסטון רוקטס. הישג זה נותר שיא ה-NBA במשך 12 שנים, עד ששבר אותו סקוט סקיילס בדצמבר 1990.[6]
פורטר נשלח בחזרה לפיסטונס לקראת עונת 1978/1979, במהלכה רשם ממוצעי שיא בנקודות (15.4) ואסיסטים (13.4) למשחק, וזכה בפעם השלישית בתואר "מלך האסיסטים". באותה עונה שבר את שיא ה-NBA לסך אסיסטים בעונה אחת, והיה השחקן הראשון אשר מוסר לפחות 1,000 אסיסטים בעונה. לאורך השנים, רק שני שחקנים נוספים רשמו הישג זה – אייזיאה תומאס (ב-1985) וג'ון סטוקטון (שבע פעמים).[7]
בין השנים 1979–1983 חזר פורטר לשחק עבור וושינגטון בולטס.[4] בעונת 1980/1981 זכה בפעם הרביעית והאחרונה בתואר "מלך האסיסטים", לאחר שרשם ממוצעים של 13.4 נקודות ו-9.1 אסיסטים למשחק. בקיץ 1981 סבל מקרע בגיד האכילס,[8] בגינו החמיץ את כל עונת 1981/1982 והוגבל ל-11 משחקים בלבד בעונת 1982/1983.
בשנת 1983 שיחק לתקופה קצרה בקבוצת "טויוטה סופר קורולאס" מליגת העל הפיליפינית, בטרם פרש ממשחק.[9]
בין השנים 1983–1987 אימן את קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת סנט פרנסיס, בה שיחק בעברו כסטודנט.[9] בארבע עונותיו בתפקיד רשמה הקבוצה מאזן כולל של 42 ניצחונות ו-68 הפסדים (38.2%).[10]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.