קואטליקו

קואטליקו ("חצאית הנחשים"), הידועה גם בכינוי "טיטיאו אינאן" ("אם כל האלים"), היא אלה במיתולוגיה האצטקית אשר ילדה את הירח, הכוכבים ואת אל המלחמה הויצילופוצ'טלי. האלות טוקי וצ'יוקואטל נתפסו כהיבטים נוספים שלה.

קואטליקו

תרבות	מיתולוגיה אצטקית
אחים	Chimalma, Xochitlicue
צאצאים	הויצילופוצ'טלי, קויולחאוקוי

דמותה

היא מיוצגת כאישה לבושה חצאית עשויה מנחשים מתפתלים ומחרוזת עשויה לבבות, ידיים וגולגולות. כפות רגליה וידיה מעוטרות בטפרים. במקום ראש, בוקעים מצווארה שני נחשים. חרף העובדה שהיא מכונה "אם כל האלים", היא מסמלת יצירה מחד, והרס מאידך. רוב הייצוגים האמנותיים האצטקיים של קואטליקו מדגישים את הצד האכזרי והטורף שלה.

סיפורה

קואטליקו נכנסה להריון מכדור נוצות שאותו מצאה כשניקתה מקדש. מהריון זה היא ילדה את קויולחאוקוי ועוד ארבע מאות ילדים אחרים. לאחר מכן היא נכנסה להריון שוב, אולם בתה קויולחאוקוי החליטה שהדבר אינו ראוי, והסיתה את אחיה נגד אמם. האחים כרתו את ראשה של קואטליקו, ושני זרמי הדם שיצאו מצווארה הפכו לראשי נחשים. מרחמה של הנרצחת, יצא לפתע האל הויצילופוצ'טלי, כשהוא חמוש ומוכן לקרב. כנקמה על מותה של אמו, הוא הרג רבים מאחיו ואחיותיו, כולל קויולחאוקוי. הוא ערף את ראשה והעיף אותו לשמים, שם הוא נהפך לירח.

בתקופת האימפריה האצטקית, זכתה קואטליקו לכבוד רב. פסל בדמותה הוצב בכיכר המרכזית של טנוצ'טיטלאן - הבירה האצטקית. במהלך כיבוש מקסיקו, קברו הספרדים את הפסל באדמה. במהלך שיפוץ העיר מקסיקו סיטי ב-1792, התגלה הפסל מחדש וכיום הוא מוצג במוזיאון הלאומי לאנתרופולוגיה בעיר.^[1] היא מופיעה בספר "הידעוני" שהוא הרביעי בסדרת הספרים "הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות" מאת מייקל סקוט.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קואטליקו בוויקישיתוף

• קואטליקו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קואטליקו, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

הערות שוליים

1. מאמר על הפסל