שארות

שְׁאֵרוּת (באנגלית: Kinship) היא שם למכלול הקשרים המתבססים על מוצא מהורה משותף או על קשרים משפחתיים אחרים, כגון נישואין, אימוץ ועוד. שארות במובן המשפטי מעידה על זכויות ועל חובות מסוימות, למשל בהיבטי ירושה, גירושים וכן הלאה.

תרשים שארות לשמונה דורות

בחברות לא-תעשייתיות השארות היא לרוב הגורם המשפיע ביותר על עיצוב והגדרת קבוצות חברתיות, וגם בחברות מתועשות קשרי שארות תופסים מקום מרכזי בחייו של האדם.

המשמעות של שארות

המשמעות העיקרית של שארות היא הגדרת בני זוג פוטנציאליים, ודרך כך הגדרת קבוצות חברתיות. הגדרה זו קיימת בשתי רמות.

ברמה אחת, השארות מגדירה לאדם עם מי אסור לו להתחתן מכיוון שיהיה בכך משום גילוי עריות. חוקי השארות הנהוגים בחברה מסוימת מגדירים את המשפחה המינימלית ודרכה מגדירים מהו הקשר המינימלי שאינו מהווה גילוי עריות. האיסור על קיום יחסי מין (גם ללא נישואים) בין קרובי משפחה הוא טאבו נפוץ מאוד בתרבויות האנושיות.

ברמה רחבה יותר, השארות מגדירה לאדם את בני הזוג שאינם לגיטימיים מכיוון שאינם שייכים לאותה קבוצה חברתית – השארות מגדירה שבטים ועמים, וחוקי ההתנהגות המקובלים ברוב החברות אינם מתירים נישואין מחוץ להם.

מעבר לכך, קיים מגוון של משמעויות נוספות לשארות – כלכליות, תרבותיות ועוד – המשתנות בין תרבויות.

סוגים של קבוצות שארות

קיימות קבוצות שארות בכל הגדלים. להלן מספר קבוצות שארות נפוצות, מהקטנה אל הגדולה:

• קרבה מדרגה ראשונה, משפחה גרעינית: קרבת המשפחה ההדוקה ביותר היא זו שבתוך המשפחה הגרעינית: בין בני זוג, בין אחים ובין הורה לילדיו.
• משפחה: מקרבת משפחה מדרגה ראשונה נגזרים מצבים מגוונים של קרבת משפחה הדוקה פחות: זו שבין אדם לבין קרובי משפחה של בן זוגו, של אחיו, של ילדיו ושל הוריו. לחלק ממצבי הקרבה יש שמות, כגון נכד, נין, צאצא, סבא, סבא-רבא, אחיין, דוד, דודן, חתן, גיס, ועוד. למצבי קרבה פחות הדוקים אין שם ספציפי, אך ניתן לתארם באמצעות צירוף לשוני של מצבי קרבה בעלי שם ספציפי (למשל גיס-הסב).
• משפחה מורחבת – חמולה. מספר דורות החולקים מקום מגורים משותף.
• קלאן – אוסף של מספר משפחות מורחבות, המקיימות ביניהן יחסים הדוקים ולרוב גם שיתוף פעולה כלכלי הדוק.
• שבט – קבוצת שארות גדולה יותר מקלאן, שהקשרים בין חבריה פחות הדוקים. יכול להיות מורכב ממספר קלאנים או ישירות ממשפחות מורחבות. בדרך-כלל קיים שיתוף פעולה כלכלי בין חברי השבט והם בעלי רקע תרבותי משותף.
• עם – יחידת השארות הגדולה ביותר. היחידות שלה יכולות להיות כל אחת מהיחידות לעיל, או אף יחידים.

סבי

סבתי

דודי/דודתי

אבי

אמי

חמי (חותני)

חמותי (חותנתי)

דודני/דודניתי

גיסתי/גיסי

אחי/אחותי

אני

אשתי/בעלי

אחייני/אחייניתי

כלתי/חתני

בני/בתי

נכדי/נכדתי

ניני/נינתי

אופני יצירת קבוצות שארות

השאלה לאיזו קבוצת שארות משתייך אדם ומיהם קרוביו אינה שאלה טריוויאלית או מובנת מאליה. חברות אנושיות שונות מגדירות את ההשתייכות לקבוצות שארות באופן שונה.

שארות מבוססת אגו

בשארות מבוססת אגו, אין קבוצות שארות המוגדרות מעבר לאדם הספציפי (המכונה בגנאלוגיה אגו, ומכאן השם). במערכת שארות כזו, קבוצת השארות היא יחסית לאדם מסוים: עובדת היותם של שני אנשים קרובים של אדם מסוים, אינה אומרת כי הם קרובים אחד של השני.

דוגמה להמחשה: במונחי השארות המקובלים בישראל, אם א' הוא אח של אשתו של ב', ונשוי לאחותו של ג', הרי שא' הוא קרוב (גיס) הן של ב' והן של ג', אך לא נאמר שב' וג' הם קרובי משפחה.

שארות מבוססת אגו מקובלת בחברות מתועשות.

קבוצת מוצא חד-קווית

בקבוצת מוצא חד קווית (UDG – Unilineal Decent Group) קבוצת השארות אינה תלויה באדם מסוים – היא קיימת מעבר לחברים בה. משמעות הדבר היא כי קרובי המשפחה מהווים קבוצה סגורה, בה כל אדם הוא קרוב של כל אדם אחר.

קבוצות מוצא חד קוויות מתחלקות לשתיים, לפי הדרך בה נקבע מי ישתייך לאיזו קבוצת שארות. בקבוצת מוצא פטרי-ליניאלית ילדי זוג נשוי משתייכים לקבוצת השארות של האב, ואילו בקבוצת מוצא מטריליניאלית הילדים ישתייכו לקבוצת השארות של האם.

קבוצת מוצא פטרילוקלית

כאשר זוג מתחתן בחברה פטרילוקלית, האישה מצטרפת למשפחה של הבעל, ועוזבת את משפחתה שלה. עזיבה זו היא לרוב פורמלית בלבד, נשמר קשר בין האישה למשפחתה שטיבו משתנה בין חברות, אך האישה, הן מבחינת מגורים, הן מבחינה כלכלית ומרוב הבחינות האחרות, היא חלק ממשפחת בעלה. גם ילדיהם, לכשיוולדו, ישתייכו למשפחת הבעל.

קבוצת מוצא מטרילוקלית

קבוצת מוצא מטרילוקלית דומה מבחינות רבות לזו הפטרילוקלית, בהיפוך המגדר. אין לבלבל בין מטרילוקליות למטריארכליות ו/או מטריליניאליות – ברוב החברות המטרילוקליות מעמדה של האישה נחות מזה של הגבר, אך ניתן לומר שהוא עדיף על מעמדה בחברות אחרות.

בחברות מטרילוקליות, ראש המשפחה הוא בדרך כלל הבעל של אם השושלת. היחס בינו לבין בעליהן של בנותיו הוא יחס מיוחד, מכיוון שהם אלו שירשו אותו בתפקידו.

קבוצת מוצא ביליניארית

על פי שיטה זו מתחקים אחר שורשי המשפחה של שני בני הזוג, ומתייחסים לקרבה הן מצד משפחת האם והן מצד משפחת האב.

זכויות ומגבלות של קרובי משפחה

בחוקי מדינת ישראל

במשפט נקבעו זכויות שונות לקרובי משפחה, ומאידך נקבעו הגבלות שונות על קרובי משפחה. הקרבה הרלוונטית משתנה מחוק לחוק.

• זכות הירושה – הזכות לקבל את רכושו של אדם לאחר מותו. כל עוד האדם לא קבע אחרת בצוואתו, הזכות לרשת אותו ניתנת לקרובי משפחתו, בהתאם לכללים שבדיני הירושה. ברבות מקרנות הפנסיה הפועלות בישראל ניתנות הזכויות לפנסיית שאירים לקרובי משפחה מסוימים (בעיקר בן זוג וילדים) בהתאם לתקנון הקרן, ללא זכות למבוטח לשנות זאת. גם בחוק הביטוח הלאומי ניתנת הזכות לקצבת שאירים ולקצבת תלויים לקרובי משפחה מסוימים של המנוח.
• בדיני הראיות חלות הגבלות מסוימות על מתן עדות על ידי קרוב משפחה. בסעיף 3 לפקודת הראיות נאמר: "במשפט פלילי אין בן-זוג כשר להעיד לחובת בן-זוגו, ואין כופים אותו להעיד לחובת אדם המואשם יחד עם בן-זוגו בכתב אישום אחד" ובסעיף 4 נאמר: "במשפט פלילי אין הורה וילד כשרים להעיד האחד לחובת משנהו, ואין כופים אחד מהם להעיד לחובת אדם המואשם יחד עם משנהו בכתב אישום אחד". עם זאת סייג המחוקק הגבלה זו בכך שקבע כי היא לא תחול במקרים מסוימים, במיוחד בנוגע לעבירות אלימות.
• מבחינת דיני המשפחה אדם חייב במזונות ילדיו, בין אם מכח הדין האישי, או מכוח החוק האזרחי. במדינת ישראל חל על מי שאין לו דין אישי (אינו שייך לעדה דתית מוכרת) החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט–1959, המחייב אדם במזונות ילדיו.
• החוק הפלילי במדינת ישראל קובע כי שארות היא נסיבה מחמירה בעבירות מסוימות. כך, למשל, בנוגע לעבירות מין במשפחה, קבע המחוקק עונשים מחמירים ביחס לעבירות מין במי שאינו בן משפחה, תקופת התיישנות מוארכת, חובת דיווח, ועבירה מיוחדת של בעילת קרוב משפחה עד גיל 21, גם אם הדבר נעשה בהסכמה (סעיף 351 לחוק העונשין). סעיף 300 (א) לחוק העונשין קובע מספר מקרים בהם תחשב המתה לרצח, שעונשו מאסר עולם. בנוסף למקרה הידוע של המתה בכוונה תחילה, ייחשב רוצח גם מי שגרם למותו של "אביו, אימו, סבו או סבתו".
• החוק הפלילי במדינת ישראל קובע חובות מיוחדות של אדם לשלומו של "ילדו או בן ביתו הקטין", לספק צרכיו, לדאוג למחייתו ולמנוע התעללות בו (סעיף 323 לחוק העונשין), וכן חובות נוספות.
• בעבירות אחרות על פי החוק הפלילי במדינת ישראל משמשת השארות כנסיבה מקלה, או אף כפטור מאחריות פלילית. כך, למשל, אין סעיף 95 לחוק העונשין הדן ב"חיפוי על עבירה" חל לגבי "בן זוג, הורה, צאצא, אח או אחות של אדם שזמם לעבור עבירה כאמור".
• בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה מוגדר קרוב: "בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה". לעניין רווחי חברת מעטים, אדם וקרובו נחשבים לאדם אחד. סעיף 88 לפקודה נותן הגדרה רחבה יותר לקרוב: בן זוג, אח, אחות, הורה, הורה הורה, צאצא וצאצא של בן זוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה, וכן צאצא של אח או של אחות, ואח או אחות של הורה. סעיף 65 לפקודה קובע כי "הכנסת בני זוג יראוה לעניין פקודה זו כהכנסת בן הזוג הרשום", אך כלל זה חל רק כאשר הכנסת בני הזוג מקורה בעסק הנמצא בשליטה של לפחות אחד מהם.
• חוק השבות קובע כי הזכויות של יהודי לפי חוק זה "מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון".
• חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל קובע כי "קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל, רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון; לעניין זה יראו עובד שנעדר מעבודתו כאילו עבד." קרוב משפחה מוגדר בחוק זה: "הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות."
• זכויות נוספות ניתנות לקרובי משפחה שהם שאירים.

בהלכה היהודית

גם בהלכה היהודית מוגדרות זכויות ומגבלות הקשורות בקרובי משפחה.

• קיום יחסי מין בין קרובי משפחה מסוימים קרוי איסור עריות, והוא מהחטאים החמורים ביותר, אחד משלוש העברות שהן בגדר "ייהרג ואל יעבור". באיסור זה חלק מהתורה, בעיקר על קירבה מדרגה ראשונה ושנייה, (אב, ואם, אח ואחות, בן ובת, חותן וחמות, ודודה), בעוד קרובי משפחה רחוקים יותר אסורים מדרבנן (שניות לעריות). איסור העריות רחב במיוחד בקהילת ביתא ישראל, בה דרגות השארות השונות מכונות זמד.
• עדות של קרובי משפחה של אחד הצדדים במשפט (עד דרגת קרבה מסוימת), או של שני עדים הקרובים זה לזה, פסולה.
• חובת אבלות חלה על מי שמת אחד משבעת הקרובים לו: אב, אם, אח, אחות, בן/בת זוג, בן, בת.
• צדקה: התורה מעניקה חשיבות מיוחדת לכך שעל אדם לחבב ולהעניק עדיפות בכל נושא לקרוביו, לקרבם ולקשור עימם קשרי משפחה הדוקים. כך למשל מוזכרים בתלמוד שבחים אודות "המקרב את קרוביו" או "הנושא את בת אחותו". גם בהלכות צדקה נפסק כי על אדם לתת קודם כול לקרובי משפחתו, עד מחצית מכספי הצדקה^[1]. דינים אלו נסמכו על הפסוק ”מבשרך לא תתעלם” (ישעיהו, נ"ח, ז'), ויש מהחכמים (רבי יוסי הגלילי ורבי תנחומא) שקיימו אותם אף כלפי גרושתם.

בביולוגיה

להבדיל מהגדרת השארות במובן החברתי, שארות בביולוגיה מוגדרת אך ורק על פי קרבה גנטית. מידת השארות בין שני פרטים נמדדת על פי ריחוק הדורות מהאב המשותף לשניהם. מקדם השארות הוא מספר בין אפס לבין אחת המתאר את מידת הדמיון הגנטי בין שני פרטים באותו מין, כך שמקדם שארות השווה לאחת מורה על זהות גנטית כלומר, תאומים זהים, ומקדם שארות השווה לאפס מורה על שני פרטים מאותו מין חסרי קשר משפחתי. מקדם השארות בין אחים ובין הורה לבן הוא חצי.

מבחינה אבולוציונית יש יתרון לגנים המעודדים את הפרט לתרום להישרדותם של שאריו, מכיוון שיש סיכוי גבוה שאותם הגנים נמצאים גם בשאריו. ברירה זאת נקראת ברירת שארים. דוגמה אחת לכך היא אצל החרקים החברתיים, אצלם רוב הפרטים עקרים, אך הם משקיעים את מרבית משאביהם בטיפול בשאריהם הקרובים אליהם גנטית, וכך הגנים שלהם עוברים הלאה. עיקרון זה יכול להסביר את מידת הזולתנות והחברתיות הגבוהה בקרב יצורים חיים בטבע.

ראו גם

• בדיקת שארות

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: קשר דם
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שארות

• topic/descent שארות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. אור זרוע הלכות צדקה.