צ'אנגג'נג 2

צ'אנגג'נג 2 (בסינית: 长征一号‏, Long March 2, "המסע הארוך" – על שם מצעדו המפורסם של מאו דזה־דונג^[1]) היא משפחת משגרים שפותחה בסין על ידי תאגיד הטכנולוגיה בתחום החלל של סין. הפיתוח היה מבוסס על טיל בליסטי לטווח ביניים DF 5 (בניגוד לדגם ראשון של הסדרה "צ'אנגג'נג"). חלק מהדגמים פותחו על ידי אקדמיית החלל של שנחאי.

צ'אנגג'נג 2

ייעוד	משגר לוויינים וחלליות
יצרן	תאגיד הטכנולוגיה בתחום החלל של סין
ארץ ייצור	הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
היסטוריית שיגורים
סטטוס	פעיל (חלק מהדגמים)
אתרי שיגור	מרכז שיגור הלוויינים ג'יוצ'ואן,
שיגורים	כ-200
שיגור ראשון	5 בנובמבר 1974
יכולת
מטען ל־LEO	עד 9,200 ק"ג
מידע נוסף שלבים 2-3

פיתוח החל בשנת 1970. הגרסה הראשונה נכשלה בשיגור ולכן הוחלט לעבור לגרסת 2A ששוגרה בהצלחה בשנת 1975.

בשנת 1982 החלו שיגורים של גרסת 2C. שדרוג מנועים איפשר להגדיל את היכולת של משגר. בשנת 1992 החלה לפעול גרסת 2D עם יכולת מטען של 3,100 ק"ג. גרסת 2D היא הגרסה היחידה שפותחה בשנחאי.

גרסת 2E הייתה הראשונה שניצלה מאיצים עם דלק נוזלי. לאחר הצלחה מוגבלת שימוש בגרסה זו הופסק בשנת 1997.

גרסת 2F החלה לפעות בשנת 1999. היא מנוצלת לטיסות מאוישות והעברת מטענים לתחנת החלל סינית.

תיאור הגרסאות

מפרט

דגמים	2A	2C	2D	2E	2F
תיאור	Long March 2A	Long March 2C	Long March 2D	Long March 2E	Long March 2F
מס' שלבים	2	2	2	3 (plus 4 Strap-on boosters)	2 (plus 4 Strap-on boosters)
אורך (מ')	31.170	35.150	33.667 (Sans fairings)	49.686	62
קוטר (מ')	3.35	3.35	3.35	7.85	7.85
משקל (טון)	190	192	232	462	464
כוח בהמראה (kN)	2786	2786	2962	5923	6512
מטען (LEO, kg)	1800	2400	3100	9200	8400

נתוני שיגורים

Long March 2

גרסאות	סטטוס	שיגור ראשון	מס' שיגורים	הצלחות	כישלונות	כישלון חלקי
צ'אנגג'נג 2	לא פעיל	5 בנובמבר 1974	1	0	1	0
צ'אנגג'נג 2A	לא פעיל	26 בנובמבר 1975	3	3	0	0
צ'אנגג'נג 2C	פעיל	9 בספטמבר 1982	78	76	1	1
צ'אנגג'נג 2D	פעיל	9 באוגוסט 1992	90	89	0	1
צ'אנגג'נג 2E	לא פעיל	16 ביולי 1990	7	4	1	2
צ'אנגג'נג 2F	פעיל	19 בנובמבר 1999	23	23	0	0

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צ'אנגג'נג 2 בוויקישיתוף

• רשימת שיגורים
• תיאור המשגר
• היסטוריית פיתוח
• תיאור המשגר

הערות שוליים

1. מוכר בתקשורת המערבית כ־Long March