צעדת ירושלים

צעדת ירושלים היא תהלוכה מסורתית המתקיימת בירושלים מדי שנה בחול המועד סוכות. לצעדה מגיעים עשרות אלפי בני אדם מהארץ ומהעולם הצועדים ברחובות העיר. בשנותיה הראשונות אורגנה הצעדה על ידי צה"ל ונודעה בשם "צעדת ארבעת הימים^[1]" ובהמשך "צעדת שלושת הימים".

תחילת הצעדה השנתית

הצעדה החלה בשנת 1955^[2] והתקיימה בחודש אפריל, כצעדה בת ארבעה ימים לירושלים. הצעדה התחילה כיוזמה של צה"ל, כצעדה של חיילים. בשנת 1955 השתתפו בצעדה 200 חיילים, בשנת 1956 השתתפו 1,500 חיילים, אליהם הצטרפו 70 אזרחים, ובשנת 1957 הפכה הצעדה לצעדה המונית, בה השתתפו כ-5,000 צועדים חיילים ואזרחים. במשך השנים גדלה כמות המשתתפים בצעדה. בשנת 1966 השתתפו בה כ-15,000 צועדים.

בצעדה השתתפו חיילים מיחידות שונות, וכן משלחות ממדינות שונות. הצעדה התחילה מנקודת איסוף שנקבעה והשתנתה בין השנים, בחלק מהימים חזרו הצועדים לנקודת האיסוף, ולאחר מכן המשיכו לירושלים. בין נקודות האיסוף היו מחנה צריפין יער חולדה, יער בן שמן ועוד. ביום האחרון הצעדה הגיעה לירושלים. הצעדה גם כללה מסגרת תחרותית בין קבוצות שונות שהתחרו על מקומות ראשון, שני ושלישי. התחרות התחלקה בין קבוצות של יחידות צבאיות ויחידות של מתחרות של אזרחים שהתחרו מטעם גופים שונים, בעיקר מקומות עבודה. החלוקה בתחרות נעשה לפי קבוצות מתחרות של נשים, גברים וקבוצות מעורבות. בנקודות שונות בדרך ניצבו שופטים שניקדו את רמת הקבוצה בקטגוריות שונות. ביום האחרון לאחר ההגעה לירושלים פורסמו התוצאות.

בשנת 1960 החיילים צעדו 160 ק"מ, ואילו החיילות צעדו רק 120 ק"מ.^[3]

בשנת 1968 צומצמה הצעדה לשלושה ימים בלבד.^[4]

צמצום הצעדה והעברתה לסתיו

בשנת 1972 פגעו גשמים עזים בצעדה שהביאו לפיזורה לאחר שהחלה, ובעקבות פגיעה זו והמעמסה תקציבית התקיימו דיונים האם להמשיך במפעל. במאי 1973 לא התקיימה הצעדה, ובעקבות החלטת ממשלה הועברה הצעדה של שנת 1973 לחודש ספטמבר.^[5] בשנת 1974 צומצמה הצעדה מסיבות תקציביות ליום אחד בלבד. המסלול כלל עלייה לירושלים במספר צירים לפי דרגת קושי, כשבסיומו נערך מצעד בתוך ירושלים.^[6] במשך השנים צומצמה הצעדה לתוך ירושלים בלבד (בשונה מצעדות קודמות שבהן ההולכים צעדו לעבר ירושלים).^[7]

הצעדה הבינלאומית

החל מסוכות ה'תשס"ד (2003) החלו בכל שנה להצטרף למצעד גם אלפי צועדים נוצרים במסגרת השגרירות הנוצרית הבינלאומית ירושלים.^[8] על אף התנגדויות לשיתוף שתי הצעדות, היהודית והנוצרית יחד^[9] ושאילתה שהועלתה בכנסת בעניין, בידי ח"כ אברהם רביץ מיהדות התורה,^[10] המשיכה הצעדה המשותפת לצעוד גם בשנים הבאות. התקשורת החלה להמעיט בציון דתם של הצועדים הזרים, וכיום היא מכונה לעיתים גם בכינוי "צעדת ירושלים הבינלאומית המסורתית".^[11] בסוכות ה'תשע"ג (2012), גלעד שליט שוחרר ביום הצעדה, וראש עיריית ירושלים ניר ברקת שהוביל את הצעדה ציין זאת כמעמד סמלי.