צלופחאים

צלופחאים
	מירנון זעמני, המתחקה לקרייט ימי מפוספס
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	מקריני סנפיר
מחלקה:	מקריני סנפיר
סדרה:	צלופחאים
שם מדעי
	Anguilliformes; ‏ברג, 1943

צלופחאים (שם מדעי: Anguilliformes), היא סדרה של דגים מאורכים ומעוגלים הדומים לנחש.

עובדות מהירות צלופחאים, מיון מדעי ...

סגירה

חלקו העליון של הצלופח מעוטר בסנפיר ארוך ורציף, החל מאחורי ראשו עד לקצה זנבו. אין לצלופח סנפירי גחון, ולכן הוא משתמש בטכניקה שונה משאר הדגים על מנת לשחות: הוא מתפתל ויוצר סביבו גל הנע לאורך גופו בכיוון זנבו, 'רוכב על הגל' ודוחף את עצמו קדימה, וכך הוא שוחה.

הפרשת ריר תמידית מעורו מסייעת אף היא לתנועתו של הצלופח, הריר מחליק את גופו ומקל את החיכוך עם המים בעת השחייה, ובעת הזחילה על קרקעית הים.

גון גבו שחום אך גחונו בהיר. בגוף הצלופח מאות חוליות. חזות הצלופח חלקה, זאת משום שהקשקשים הזעירים שלו טמונים מתחת לעורו.

Remove ads

סדרה צלופחאים (Anguilliformes)
- תת-סדרה Anguilloidei
  - צלופחיים (Anguillidae)
  - צ'לופסידיים (Chlopsidae)
  - זְנַבְנוּנִיִּים (Heterenchelyidae)
  - Moringuidae
  - מורניים (Muraenidae)
  - Myrocongridae
  - פרוטנגויליים (Protanguillidae) ובו מין יחיד: פרוטנגוילה פלאו (Protanguilla palau)
- תת-סדרה Congroidei
  - Colocongridae
  - קונגריים (Congridae)
  - Derichthyidae
  - זְאֵבָנִיִּים (Muraenesocidae)
  - נֵטַסְטוֹמִיִּים (Nettastomatidae)
  - אפעוניים (Ophichthidae)
- תת-סדרה Nemichthyoidei
  - Nemichthyidae
  - צלופחי שן-מסור (Serrivomeridae)
- תת-סדרה Synaphobranchoidei
  - דיסומיים (Synaphobranchidae)

ישנם גם מינים שאינם צלופחים אך מכונים כך, עקב גוף דומה להם. כאלה הם הצלופח החשמלי, הצלופחוליים ובני הסדרות חכאי תהומות, צלופחי-קושק, נוטקנטיים וצלופחי ביצות.

חלק מהחוקרים רואים בסדרה חכאי תהומות קבוצה של צלופחים אמיתיים.

Remove ads

נדידת הצלופחים היא תופעה יוצאת דופן, שכן לא מדובר רק במסע של אלפי קילומטרים, אלא הפיכתם מדגי ים (מים מלוחים) לדגי מים מתוקים, כשבסוף חייהם יחזרו להיות דגי ים:

הצלופחים של אירופה ואמריקה מטילים את ביציהם במפרץ מקסיקו שבאוקיינוס האטלנטי, דרומית מערבית לאיי ברמודה. בעומק הנע בין 350 ל-700 מטר מטילות הנקבות מספר רב של ביצים. בעוד הורי הצלופחים מתים בשלב זה בעומק האוקיינוס אליו הגיעו לשם הטלה, מן הביצים בוקעים חיים חדשים בדמות זחלים (פגיות) שגודלם איננו עולה על 1.5 מ"מ, גופם שקוף והם כמעט בלתי נראים במימי הים, עד כדי כך שלמראית עין אין הם נראים כלל כזחלים של צלופחים, שכן חזותם שונה לחלוטין מהוריהם. הזחל השקוף של הצלופח נקרא "לפטוצפלוס" (leptocephalus) ונשאר במצבו כשלוש שנים. באותן שנים בהן הוא חי בזרם הגולף הוא ניזון בעיקר מפלנקטון. לאחר כשלוש שנים ממועד בקיעתם הם נסחפים בזרמי האוקיינוס האטלנטי. הצלופח האמריקני לאמריקה והצלופח האירופאי מזרחה לכיוון חופי אירופה. במהלך המסע הראשון בחייהם אורכם מגיע ל-7.5 ס"מ. בינתיים גופם נעשה מוצק ועגול יותר, והם מתחילים להיראות כצלופחים קטנים, אך הם עדיין שקופים וקשה להבחין בהם.

ככל שהם מתקרבים אל שפכי הנחלים גופם מתכהה ומראם הופך "צלופחי", ולאט לאט הם משתנים מדגי ים לדגי מים מתוקים. בסופו של דבר הם זורמים מן הים במעלה נהרות, ולתוך אגמים ובריכות, שם הם שוהים במשך 7 עד 9 השנים הבאות. בשנים אלו גוון עורם הוא צהבהב חום, וזוג עיניים קטנות מנמרות את צידי ראשם. בהגיעם לגיל 7–9, מתחילים הצלופחים את מסעם חזרה אל הים ממנו הגיעו. אלה שחיים בנהר מתחילים בשחייה אל הים, ואלה שחיים באגמים ובבריכות יוצאים מהמים, מחליקים על פני העשב הלח עד שמגיעים לנהר, שם הם יורדים באפיקו אל הים. במהלך מסעם האחרון משלימים הצלופחים את שלמותם הפיזית והופכים לצלופחים בעלי עיניים גדולות, וצידי גופם מנצנצים בגוון כסוף. גודלם של הצלופחים הבוגרים למיניהם נע החל ממטר אחד, ועד לכ-1.85 מטר.

כשהם מגיעים אל הים הם עושים את המשך מסעם על פני קרקעיתו, כשגופם עובר שינוי פעם נוספת בחייהם, הפעם מדגי מים מתוקים לדגי ים השוחים במעמקי האוקיינוס. בסופה של שחיית מעמקים לאורך אלפי קילומטרים מגיעים הצלופחים למפרץ מקסיקו, שם מסתיים מסעם עם הטלת הביצים, ומסע חדש של צאצאיהם יחל.

Remove ads

צלופח יפני (Anguilla japonica) ומיני צלופחים ימיים נפוצים מאוד במטבח היפני.

מיני הצלופחים חסרי קשקשים ומשום כך, אינם כשרים למאכל לפי ההלכה^[1].