Loading AI tools
צוותי הווי גייסות השריון היו להקות משנה וצוותי הווי בחיל השריון, שפעלו במקביל ללהקת גייסות השריון. בין הצוותים היו צוות הווי השריון, צוות הווי סדנאי השריון, צוות הווי סיני, צוות הווי סדנא גייסית ומקהלת גברי השריון.
| פיקוד | חטיבה 7, חיל השריון |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1970–1974 (כ־4 שנים) |
| תוכניות | 1 |
| התוכנית הראשונה | חצופים בצריח (1970) |
| תקליטים | 2 |
  | |
צוות הווי השריון הוקם בשנת 1970 ופורק בשנת 1973. בזמן זה הפיק הצוות תוכנית אחת.
ראשית, התוכנית הראשונה נקראה "חצופים בצריח" שהופקה ב-1970. הצוות נוצר מכמה חברים שפרשו מלהקת גייסות השריון עוד באותה שנה, מאחר שהתוכנית בלהקה נגנזה וחברי הצוות פוזרו לבסיסים שונים, כמה מהם הקימו את צוות הווי השריון שהיה שייך לחטיבה 7. התוכנית הראשונה "חצופים בצריח", (שם שהביא הבמאי עזרא דגן, על משקל "חשופים בצריח", ספרו של שבתי טבת), פעלה למשך שנה והוקלטה על אריך נגן מסחרי, שבין שיריו הייתה גם גרסת כיסוי לשיר "את חכי לי ואחזור" ו-11 שירים מקוריים נוספים שנכתבו במיוחד עבור הצוות. סולן הצוות היה אנדריי צוויג, שהיה גם מפקד הצוות.
רק כעבור שלוש שנים, פעל הצוות מחדש במהלך מלחמת יום כיפור, והיו חברי צוות שונים מהתוכנית הראשונה. ההרכב נבנה על שלושה זמרים דרום אמריקאים, בהם מוריס אוחיון, בנימין (פרדי) שיפטן שניגן בגיטרה, וליאו קרוק שליווה בגיטרה משלו וכמו כן חברו אליהם גם הנגנים שמעון שרייבר החצוצרן, אבי רוזנבאום בתופים ושמריהו בן ברוך בגיטרה בס. עם הצוות עבד קובי רכט שהיה אחראי למילות השירים, הלחנים והעיבודים. רכט יצר לצוות את הלהיט "אלבום משפחתי", וגם שירים נוספים שהקליטו, "בעמק הירוק", "חלום ליל קיץ" ו"בואי אל היער" שכתב יחד עם אשתו איריס. הצוות הקליט את השירים הללו לאלבום משותף שיצא לאור לאחר מלחמת יום כיפור, יחד עם צוות הווי סיני וצוות הווי סדנאי השריון כשכל צוות תרם לאלבום ארבעה שירים. מאוחר יותר כשהשתחררו שלושת חברי הצוות הם הקימו שלישייה אזרחית שנקראה "שלישיית שבר ענן" שהחזיקה מעמד שנה אחת בלבד.
כעבור שנה, הקליט הצוות, שכעת היה מסונף לחטיבה 14, ארבעה שירים נוספים לתקליטון שדרים שיצא לרדיו בעיבודים מוזיקליים של אילן מוכיח. חברי הצוות כולו היו אנונימיים, למעט הגיטריסט החייל יצחק קלפטר, ועמירם שבח שבא מלהקת חיל התותחנים, ועוד 11 זמרים, שחקנים ונגנים חדשים. השירים החדשים היו "מרש תורנות", "חצות", "ווען דער רבי דינגט" ו-"שיר בארבעה בתים", אותם כתבו והלחינו יחיאל מוהר, דובי זלצר, מאיר אגסי (יוצא להקת פיקוד מרכז), יעקב הולנדר, אהוד מנור ונחום היימן. הצוות פורק באותה השנה.
צוות הווי סיני הוקם בשנת 1970, בתוך פעולות התגמול ומלחמת ההתשה. חברי הצוות שרתו קודם לכן בלהקת גייסות השריון בתוכנית ה - 11 שנגנזה. הצוות החל להופיע בבסיסים בסיני שהיה שייך למדינת ישראל. בין חברי הצוות הראשונים היה מוני מושונוב שהתגייס לצה"ל, שלמה יידוב ושוקי וגנר. בתחילת דרכו לא הקליט הצוות שירים, הופיע במוצבים שונים ובין היתר ביצע גרסת כיסוי לשיר "הטנק של מוישה", הבמאי היה עזרא דגן.
כעבור שנה הפיק הצוות את התוכנית הראשונה, "מחפשים קצת חול", בניהולו המוזיקלי של אלדד שרים. הצוות הקליט מספר שירים שונים על תקליטי שדרים שיצאו בקול ישראל, בהם "מסעות", על פי מילים מהתנ"ך שאותם הלחין שרים, "כשתזרח השמש" ו"שקט מצרים".
ב-1972 הפיק הצוות את התוכנית החדשה "חולטורה". בין חברי ההרכב נשאר מושונוב שכיכב במערכונים ובקטעי המשחק שלו, ולצידו בין השירים היה הסולן שלמה יידוב, ויורם אברמוף ויעקב קאופמן שעשו לו את קולות הרקע וגם הנגנים בני וילנר בגיטרה, איתן גדרון בגיטרה בס, ויעקוב קלמנוביץ' באורגן. את התוכנית הדריך מוזיקלית שלמה גרוניך שעיבד את כל השירים וגם כתב והלחין את הרוב. גרוניך יצר בתוכנית עיבודים ניסיוניים מרתקים לצוות, כאשר הפיק צליל ייחודי המשלב יחדיו סיטאר, גיטרות חשמליות ורביעיית מיתרים. הצוות היה אחד האנונימיים בצה"ל עד שלראשונה הקליט את שיריו על גבי תקליט מסחרי, שכלל שישה שירים של הצוות ועוד שישה שירים נוספים של צוות הווי הנדסה קרבית בתוך תקליט משותף של שניהם. מהשירים שהקליט צוות הווי סיני לתקליט, הצליחו יותר השירים "היה לי לילה", שבוצע כעבור שנים על ידי מרדכי ארנון וגם "חזרה הביתה", "איש ואישה" (מילים ולחן של יצחק קלפטר) ו"לבד" שהלחין מתי כספי וגם ביצע אותו כעבור כמה שנים, למילים של שמרית אור. הצוות היה בבת עינו של האלוף קלמן מגן מפקד אוגדת סיני, שטיפח אותו ואף ביקש לשדרג את מעמדו באמצעות שינוי שמו ללהקת סיני. בתום התוכנית היו כאלה שפרשו מהצוות, וכאלה שהשתחררו מהצבא.
כעבור שנה, 1973, בתוך מלחמת יום כיפור הצוות הפיק את תוכניתו האחרונה "ממשיכים לקרוא לי חולטורה". לתוכנית זו הצטרפו לראשונה לצוות אי פעם שלוש זמרות, אנונימיות, וגם כמה חברים שנשארו מ"חולטורה". הצוות הקליט ארבעה שירים, לתקליט משתוף יחד עם צוות הווי השריון וצוות הווי סדנאי השריון. בין השירים שהקליט הצוות היו "אחרי הבתים אחרי השדות", "מים רבים" ממילים מהתנ"ך, "דלית" וגרסת כיסוי ל"לילה בדרום". בין חברי הצוות היה גם יהודה תמיר, שהתפרסם מאוחר יותר כחבר להקת "חלב ודבש". עם הצוות באותה שנה עבד על התוכנית אילן מוכיח שעיבד את כל מילות השירים, וגם הלחין כמה, ובין היתר ללהקה כתבו והלחינו אילן גולדהירש, שם טוב לוי, דני עמיהוד ודן רביב. הצוות פורק באותה שנה.
צוות הווי סדנאי השריון הוקם בשנת 1970. כבר באותה שנה הפיק הצוות את התוכנית הראשונה "על שחורים וירוקים" שהתבססה על שירים קצביים לצד ניגונים רגועים יותר, בהם הצליחו שיר הנושא "על שחורים וירוקים", "שיר שבת" ועוד. כעבור שנה יצאה התוכנית החדשה לדרך, שמה "תנו לנו". התוכנית הוקלטה על תקליטון עם חמישה שירים חדשים של הצוות, היו בהם השירים "מארון א-ראס" ושיר הנושא ״תנו לנו ללכת לאן שהולכים הדרכים״.
כעבור שנה 1972, הפיק הצוות את התוכנית החדשה "עולם חדש", שיצאה על גבי תקליט משתוף עם צוות הווי פיקוד ההדרכה. התוכנית תפסה צד אחד בתקליט וגיבשה שם שישה שירים נוספים של הצוות מההופעות של אותה שנה, בהם זכורים השירים "באשמורת שלישית" שכתב דודו ברק, ו"תפילה לאלוהים" שתורגם מרוסית על ידי גידי קורן. עם הלהקה עבד אפריים כץ על העיבודים והניהול המוזיקלי.
כעבור שנה הפיק הצוות את תוכניתו האחרונה "סדן ושיר" עם שירים חדשים בתוכנית, שיצאה לאחר מלחמת יום כיפור. ארבעה מהם הוקלטו לתקליט משותף עם צוות הווי השריון וצוות הווי סיני, בהם הצליח "שיר בנעליים גבוהות" ששר סולו אבנר אשכול למילים של דודו ברק, המנהל המוזיקלי היה כץ. . הצוות כלל 7 זמרים וארבעה נגנים נוספים. זו הייתה התוכנית האחרונה של הצוות.
מקהלת גברי השריון הוקמה ב-1961 על ידי שאול ביבר, קצין החינוך של חיל השריון, ויצחק גרציאני שניצח על המקהלה. המקהלה בניגוד לשאר הלהקות והצוותים בצה"ל, לא הורכבה מזמרים, אלא מ-300 חיילים קרביים של חיל השריון בליווי תזמורת צה"ל. ביבר העמיד על הבמה 300 חיילים קרביים של החיל ששרו שירים שונים שהוקלטו בהופעות חיות. הזכורים בהם ביותר הם השירים "כאן השריונים", "כתה אלמונית" ו"אחרי השקיעה בשדה" ששרו יחד עם הילדה נעמי לוי, למילים ולחן של נעמי שמר. המקהלה הצליחה להתפרסם מאוד וההקלטות מהמופע החי יצאו על תקליט שנקרא "בקצב שריון" שצד אחד ממנו מוקדש לשירים של המקהלה, והצד השני היה שייך ללהקת גייסות השריון. המקהלה הופיעה רק באירועים שונים מיוחדים של החיל ולא בצורה מסודרת במוצבים כמו שאר הלהקות, משום שהיו חיילים קרביים שנקרא מהבסיסים שלהם מדי פעם. המקהלה פורקה באותה השנה עם הופעות מועטות מרשימות.
הניסיון השני להקים פעם נוספת את המקהלה היה ב-1968, בעת הקלטות נוספות של המקהלה בליווי תזמורת צה"ל ומקהלת הילדים ע"ש צדיקוב, לתקליט שכותרתו הגודלה הייתה "300" וברקע רואים את 300 החיילים. בתקליט זה היו שמונה שירים. קצת חדשים ורובם ביצועים לשירים מוכרים. התקליט השלישי הוצא שנתיים לאחר מכן, בעת הקלטה ממופע חי של המקהלה יחד עם מקהלת ילדי רמת גן ביום גייסות השריון תשל"א (סוף 1970). ההקלטות יצאו על תקליט עם 11 שירים שעל עטיפתו שני צנטוריונים בחולות סיני. זאת הייתה הפעילות האחרונה של המקהלה.
| פיקוד | חיל השריון |
|---|---|
| מקימים | מוטי דיכנה |
| תקופת הפעילות | 1975 |
| תקליטים | 1 |
| להקות משנה | צוות בוזוקי סדנא גייסית |
| | |
צוות הווי סדנא גייסית שהיווה מעין המשך לצוות הווי סדנאי השריון הוקם ב-1975, פעל שנה בלבד והקליט מספר שירים שונים, עם עיבודים והדרכה מוזיקלית של אילן מוכיח, אילן גלבוע ומשה זורמן. בין מקימי הלהקה היה מוטי דיכנה שהיה בעל ניסיון נעורים לשיר בדיסקוטקים עם להקת התיכוניסטים שלו, וכשהתגייס לצה"ל ניסה להתקבל ללהקת גייסות השריון אבל נקטע על ידי הבוחן רפי בן משה שאמר "אנחנו לא מחפשים פה זמרי דיסקוטקים". דיכנה לא התקבל אבל מיד הקים את הצוות הנ"ל יחד עם חברים נוספים שבאו להופיע. בין הקלטותיהם ניתן למצוא את השירים "גברת שוורץ", "סדנאי השריון", "סוקיאקי" שתורגם מיפנית, "קול דודי" ו"דמיין". במקביל בתוך הצוות פעל צוות פנימי נוסף שנקרא "צוות בוזוקי סדנא גייסית" שהקליט שני שירים נוספים שעיבד עמנואל קרטן ללחנים יוונים עממים ולמוזיקה יוונית, בהם "אולי זה לא היה" ו"לא ביקשתי לי דבר ממנה". הצוות כולו (שהורכב מהצוות עצמו ועוד צוות פנימי) הקליט תשעה שירים חדשים לסינגל שיצא לאור באותה שנה, שנקרא "להקות צבאיות וצוותי הווי". הסינגל הורכב ממספר הקלטות של חמישה צוותי הווי, בהם צוות הווי סדנא גייסית.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
