מניפולציה פסיכולוגית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פסיכולוגיה הפוכה היא שיטה שנועדה לשכנע אדם לפעול בדרך מסוימת, באמצעות העמדת פנים שלא רוצים שהוא יפעל בה.[1] טכניקה זו מתבססת על התופעה הפסיכולוגית של תגובתיות (אנ'), בה לאדם יש תגובה רגשית שלילית לניסיון השכנוע, מה שמוביל אותו לבחור לבסוף אפשרות מנוגדת לזו בה דוגל המשכנע, שהיא מלכתחילה האפשרות הרצויה לו.
דוגמה היסטורית מובהקת לפסיכולוגיה הפוכה כתכסיס שיווקי בעל עוצמה היא הסיפור על פרידריך השני (הגדול), שמייחסים לו את הבאת תפוחי האדמה לפרוסיה במאה ה-18. הוא גילה את הפוטנציאל של תפוחי האדמה כירק זול ופשוט לגידול והחליט לשלבם במזונם של הפרוסים. על ידי כך רצה להכפיל את אספקת הפחמימות בממלכה, בעיקר מכיוון שהבין שבמקרה של רעב, יוכלו תפוחי האדמה לספק תחליף לחיטה ולהבטיח שנתיניו לא יהיו רעבים. אך בתקופתו היה לתפוחי האדמה מוניטין ירוד במיוחד כמזון לאסירים ולחזירים. נתינים מן השורה סירבו לאכול תפוחי אדמה. פרידריך החליט לשנות את המצב בתרגיל שיווקי מרהיב, שיילמד שנים אחר כך בבתי ספר לשיווק ושהפך את תפוחי האדמה ללהיט בפרוסיה: הוא הורה להפוך פארק גדול ליד ארמונו לשדה תפוחי אדמה עצום ולהקיפו במגדלי שמירה ובשומרים. פרידריך אסר על מכירת תפוחי האדמה מהשדה שלו ויצר מצב שבו תפוחי האדמה הפכו למאכל של בית המלוכה בלבד. האיסור הזה גירה את העניים לאכול דווקא תפוחי אדמה, ורבים התפתו לחפש אותם ולקנות אותם בשוק השחור, בבחינת "מים גנובים ימתקו". כך נוצר ביקוש עצום, ותפוח האדמה הפך ללהיט ענק בפרוסיה ובגרמניה. כשהתיר המלך לגדל תפוחי האדמה ולסחור בהם, הסתערו ההמונים על הלהיט הקולינארי החדש. כך גילו, די מהר, עניי אירופה כולה את תפוחי האדמה, שהפכו למצרך מועדף על שולחנם. עד היום מניחים מבקרים גרמנים תפוחי אדמה על קברו של פרידריך השני כהוקרה[דרוש מקור].
עם השימוש הרב בבינה מלאכותית בתחומים רבים כגון מתן שירות ומכירות ללקוחות, מפתחי תוכנה מנסים לפתח אותם כדי שיצליחו לזהות את הפסיכולוגיה ההפוכה ולהשתמש בה כטכניקה לצורך שכנוע. מחקר בנושא מצא כי תוכנה יכולה להציג התנהגות מניפולטיבית מסוימת אם הוא מניח שהאדם משתמש במודל הפסיכולוגיה ההפוכה. למרות שהתנהגות "מניפולטיבית" זו עשויה להיראות מועילה לביצוע המשימה בטווח הקצר, היא עלולה לערער את האינטראקציה בין אדם למכונה בטווח הארוך, למשל, להוביל לאי שימוש בתוכנה.[2] מחקר אחר מאשר את השימוש של פסיכולוגיה הפוכה על ידי מכונות. המחקר בחן את ההתנהגות של אלגוריתם בתרחיש של משחק קלפים. כאשר האמון האנושי בבינה מלאכותית נמוך, המדיניות האופטימלית עבור בינה מלאכותית היא שימוש בפסיכולוגיה הפוכה לביצועי צוות טובים יותר. נמצא כי אלגוריתם מסוגל לזהות אם השחקן סומך עליו. במקרה של אי אמון, האלגוריתם משתמש בפסיכולוגיה ההפוכה כדי להוביל את האדם לתוצאה הטובה ביותר. זאת, על אף הסיכון לפגיעה באמון לטווח הארוך, שכן אם הגורם האנושי יבין שמשתמשים עליו בפסיכולוגיה הפוכה, האמון יקרוס.[3]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
