פמברוליזומאב
תרופה לסרטן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תרופה לסרטן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קיטרודה (Keytruda), תרופת מרשם הידועה גם בשמה הרפואי פמברוליזומב (Pembrolizumab) או MK-3475. הקיטרודה היא נוגדן מואנש (מעכברים) לשימוש נגד מחלת הסרטן, בשיטת תרפיה אימונולוגית. כיום התרופה משמשת בעיקר לטיפול נגד סרטן העור, הקרוי מלנומה.
| שמות מסחריים בישראל | |
|---|---|
| קיטרודה, פמברוליזימב, MK-3475 | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C6504H10004N1716O2036S46 (חלבון) |
| מסה מולרית | 146.3 kDA. |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | מוגדר בסל הבריאות |
| דרכי מתן | עירוי תוך ורידי. |
| מזהים | |
| קוד ATC |
L01XC18  |
| מספר CAS | 1374853-91-4 |
| PubChem | 254741536 |
  | |
חלק מתפקידי המערכת החיסונית, בנוסף לזיהוי והתנגדות למזיקים חיצוניים, הוא למנוע התפשטות תהליכים מזיקים לגוף המתרחשים בגוף עצמו (לאו דווקא בעקבות חדירת גורם זר). אולם, בתאים סרטניים מסוימים ישנו ליגאנד, המכונה PDL-1, אשר מתקשר לחלבון PD-1 בתאים של מערכת החיסון. עצם קישור בין החלבון לקולטן, מנטרל את היכולת של תא מערכת החיסון להילחם בתאים הסרטניים הללו.
תרופת הקיטרודה חוסמת את יכולת הקישור של הליגנד PDL-1 (בתא הסרטן), לבין קולטן ה-PD-1 במערכת החיסון. בלימת הקישור, מונעת את תוצאת הקישור, שהוא בלימת מערכת החיסון. על ידי כך, היא מאפשרת למערכת החיסון להילחם בתאים הסרטניים עם פחות בקרה אך בעוצמה גבוהה יותר, מונעת התפתחות של הגידול הסרטני, התפשטות המחלה, ואף נסיגה בתסמינים שלה.[1]
לשימוש בקיטרודה ישנן תופעות לוואי בשכיחויות שונות. המרכזיות מביניהן: עייפות, חולשה, שיעול, בחילה, גרד, פריחה עורית, תיאבון מופחת, עצירות, שלשולים, כאבי מפרקים, כאבי שרירים, כאבי ראש, בהקת (וטיליגו) והגברה בתפקודי הכבד. ישנם גם מספר מטופלים שסבלו מתת פעילות של בלוטת התריס, אי ספיקת כליות, דלקת כבד, הגברת פעילות של בלוטת יותרת המוח ופנאומוניטיס (מתבטא בקוצר נשימה וכאבי חזה).[2]
הקיטרודה פותחה לראשונה על ידי גרוגורי קרבן (Gregory Carven), הנס ון אננא'אם (Hans van Eenennaam) וג'ון דולוס (John Dulos). הפיתוח הראשוני והפיכת התרופה לשמישה בבני אדם, נעשה במכון Organon Biosciences, שלימים הפך להיות Schering Plough Research Institute, ולאחר מכן בחברת מרק.[3] בעקבות תוצאות מרשימות של נבדקים, בספטמבר 2014 אישר ארגון המזון והתרופות האמריקאי, בהליך מהיר, את השימוש בתרופה.[4] השימוש בתרופה היה תחילה לחולים קשים בסרטן העור. באוקטובר 2015 אישר ארגון המזון והתרופות האמריקאי את השימוש גם בחולי סרטן ריאות, כשקיים בגידול את קולטן הPDL-1, וכאשר אין שיפור משמעותי לאחר שימוש באמצעים כימותרפיים אחרים. יצרנית הקיטרודה היא חברת מרק.[5] תרופת הקיטרודה נכנסה לסל התרופות בישראל בשנת 2014.
בתרופה נערכו בעבר, ונערכים עד היום, ניסויים קליניים בשימושים שונים. בין הניסויים ניתן למצוא השפעות של התרופה על חולי סרטן עור וחולי סרטן ריאות.[6]
המחקר הקליני הראשון בתרופת הקיטרודה היה בסרטן העור. במחקר לקחו חלק 89 חולי סרטן העור אשר קיבלו את התרופה במינון מומלץ כל שלושה שבועות. אצל 37-38% מסך כל הנבדקים נצפתה תגובה לטיפול. ב-24% מסך כל הנבדקים הייתה התכווצות חלקית או מלאה של הגידולים הסרטניים. 86% מאותם מטופלים שנצפתה בהם התכווצות מסוימת, המשיכו להגיב לטיפול גם לאחר למעלה מ-6-36 שבועות.
במחקר קליני שנערך בישראל נבדקה יעילות התרופה לגידול מוח מסוג גליובסטומה אולם התרופה לא הצליחה להוכיח יעילות נגד סרטן זה.[7]
ב 23.5.2017 הכריז מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) כי טיפול בקיטרודה יאושר לשימוש לפי מאפיינים גנומיים של הגידול הסרטני.[8]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
