Loading AI tools
זמרת פופ אמריקאית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלישה בת' מור (באנגלית: Alecia Beth Moore; נולדה ב-8 בספטמבר 1979), הידועה בשם הבמה פינק (נכתב P!nk), היא זמרת-יוצרת יהודייה-אמריקאית. בתחילת דרכה היא הייתה חברה בלהקה "Choice", אך חברת התקליטים "LaFace Records" בחרה להחתים רק אותה על אלבום סולו. הלהקה עצמה התפרקה ב-1998. פינק הוציאה את אלבומה הראשון, "Can't Take Me Home", בשנת 2000. האלבום סיפק שני שירים שנכנסו לעשירייה הראשונה במצעד הפזמונים האמריקאי; "There You Go" ו-"Most Girls". היא קיבלה הכרה נוספת על השתתפותה בשיר הנושא של הסרט "מולין רוז'", "Lady Marmalade". השיר זכה להצלחה בינלאומית ולזכייה בפרס גראמי. כמו כן, הפך לשיר הראשון שלה שהגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקאי. אלבומה השני, "M!ssundaztood", שיצא בשנת 2001, הפך לאלבום המצליח ביותר שלה עד היום עם מכירות של למעלה מ-12 מיליון עותקים, וכלל שלושה להיטים שהגיעו לעשירייה הפותחת במצעדים בארצות הברית; "Get the Party Started", "Don't Let Me Get Me" ו-"Just Like a Pill".
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח, מכיל מידע טפל, חסר מקורות. | |
 | |
| פינק בהופעה, 2013 | |
| לידה |
8 בספטמבר 1979 (בת 45) דוילסטאון, ארצות הברית  |
|---|---|
| שם לידה | אלישה בת' מור |
| שם במה |
P!nk |
| מוקד פעילות | ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | מ-1995 |
| מקום לימודים |
מכללת מור לאמנות ועיצוב, Central Bucks High School West, Lenape Middle School |
| סוגה | פופ • פופ רוק • דאנס • R&B |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| חברת תקליטים | Arista |
| בן או בת זוג |
קארי הארט (7 בינואר 2006–?) |
| צאצאים |
Willow Sage Hart, Jameson Hart |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
|
| Pinkspage.com | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אלבומה השלישי, "Try This", זכה להצלחה פחותה מקודמו, אך הוא זיכה אותה במועמדות נוספת לפרס גראמי. בשנת 2006 הוציאה את אלבומה הרביעי, "I'm Not Dead". מאלבום זה יצאו הלהיטים: "Stupid Girls", "U + Ur Hand" ו-"Who Knew". אלבומה החמישי, "Funhouse", יצא בשנת 2008 וכלל את הסינגל, "So What", שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי. ב-2010 יצא אלבום האוסף, "Greatest Hits... So Far!!!". האלבום סיפק את הלהיטים "Fuckin' Perfect" ו-"Raise Your Glass" שגם הגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקאי. אלבומה השישי, "The Truth About Love", היה הראשון מבין אלבומיה שהגיע למקום הראשון בבילבורד 200 ומכר למעלה מ-7 מיליון עותקים ברחבי העולם. האלבום סיפק שלושה להיטים נוספים שנכנסו לעשירייה הפותחת של מצעד הפזמונים האמריקאי, "Blow Me (One Last Kiss)", "Try" ו-"Just Give Me a Reason". הסינגל האחרון הגיע למקום הראשון במצעדי הפזמונים ברחבי העולם כולל ארצות הברית ונחשב לאחד הסינגלים הנמכרים ביותר של שנות ה-2010. ב-2014 היא הוציאה אלבום בסגנון פולק בשם "rose ave." בחלק מהרכב מוזיקלי הנקרא "You+Me". ב-2017 היא הוציאה את אלבומה השביעי, "Beautiful Trauma". האלבום הגיע למקום הראשון בבילבורד 200 ומתוכו יצא הסינגל הראשון, "What About Us".
בסוף 2009, מגזין הבילבורד דירג את פינק במקום הראשון ברשימת "זמרי הפופ של העשור"[1] ובמקום 13 ברשימת "זמרי העשור".[1]
מכירות אלבומיה ושיריה של פינק הסתכמו ברחבי העולם בכ-135.3 מיליון עותקים.[2] שמונה משיריה הגיעו לעשרת המקומות הראשונים במצעד הבילבורד האמריקאי. היא זכתה בשלושה פרסי גראמי, פרס אמי, פרס הבריטס ובשבעה פרסים בטקס פרסי הווידאו קליפים של MTV כולל פרס על שם מייקל ג'קסון על הישגיה בתחום הקליפים המוזיקליים.
פינק נולדה באלקינס פארק, פנסילבניה, לג'יימס מור, חייל, וג'ודית קוגל, אחות. אביה היה קתולי ואמה יהודיה, ופעם התייחסה למוצאה האתני כ"אירית-גרמנית-ליטאית-יהודיה". היא גדלה בדוילאסטאון שבפנסילבניה. אביה ניגן בגיטרה ושר שירים עבורה, ומגיל צעיר חלמה להיות כוכבת רוק.
פינק לקחה שיעורי פיתוח קול והחלה להופיע במועדונים בגיל 14.
היא הושפעה מהאמנים: בט מידלר, ג'ניס ג'ופלין, סטיבן טיילר, מדונה, בילי ג'ואל, אינדיגו גריילס, דון מקליין, טופאק שאקור ונוטוריוס בי. איי. ג'יי.
בשנת 1995, בגיל 16, הצטרפה פינק ללהקת R&B בשם "Choice" שכללה שתי בנות נוספות. הלהקה הוציאה סינגל בשם, "Key to My Heart" אשר הופיע בפסקול הסרט "קאזאם" והבטיח לה חוזה הקלטות להפקת אלבום אשר לא יצא לפועל. ההרכב התפרק בשנת 1998.
באפריל 2000 הוציאה את אלבומה הראשון, "Can't Take Me Home", שזכה להצלחה גדולה. האלבום הגיע למעמד אלבום פלטינה כפול בארצות הברית, עם מכירות של 2 מיליון עותקים, ומכר בסך הכול בעולם 4 מיליון עותקים. שני הסינגלים מהאלבום, "There You Go" ו- "Most Girls", הפכו ללהיטים והגיעו לעשרת הגדולים במצעדי המכירות בארצות הברית.
בשנת 2001 לקחה חלק בגרסה החדשה לשיר "Lady Marmalade לצידן של הראפרית ליל קים, זמרת הR&B, מיה, וזמרת הפופ, כריסטינה אגילרה, עבור הפסקול לסרט מולין רוז'. השיר הגיע למקום הראשון במצעדים רבים בעולם, זכה בפרס גראמי בקטגוריית "שיתוף הפעולה הטוב ביותר בפופ" ובפרס בטקס פרסי הווידאו-קליפים של MTV בקטגוריית ה"וידאו קליפ הטוב ביותר".
פינק החלה לעבוד עם לינדה פרי, הסולנית לשעבר של להקת Non Blondes 4. יחד, הם כתבו והפיקו את רוב השירים באלבום "M!ssundaztood", שיצא לאור על ידי חברת אריסטה רקורדס, בנובמבר 2001.
הסינגל הראשון מהאלבום, "Get the Party Started", אשר נכתב והופק על ידי פרי, הגיע לחמשת הגדולים בארצות הברית ובארצות נוספות. כמו כן זכה בשני פרסי MTV. הסינגלים "Don't Let Me Get Me", "Just like a Pill" ו-"Family Portrait" הצליחו במצעדים והושמעו תכופות ברדיו. הצלחת הסינגלים הביאה את האלבום למעמד אלבום זהב ופלטינה ביותר מ-20 מדינות, עם מכירות של 13 מיליון עותקים ברחבי העולם [3] והיה לאלבום השני במכירות בבריטניה באותה שנה. "Missundaztood" ו-"Get the Party Started" היו מועמדים לפרסי גראמי בקטגוריות "אלבום הפופ הטוב ביותר" וביצוע הפופ הטוב ביותר לזמרת", בשנת 2003.
בתחילת שנת 2003 הוציאה פינק את הסינגל "Feel Good Time", ששימש כפסקול הסרט "המלאכיות של צ'רלי: בהילוך גבוה" וגם נתנה הופעת אורח בסרט. השיר נכלל גם באלבומה השלישי, "Try This", אשר יצא לאור בנובמבר 2003. האלבום הגיע לעשרת הגדולים בארצות הברית, קנדה, אנגליה ואוסטרליה, אך המכירות היו נמוכות ממכירות האלבום הקודם עם 3 מיליון עותקים בכל העולם. הסינגל "Trouble", זכה בפרס גראמי (השני של פינק) בקטגוריית "ההופעה הטובה ביותר של אמנית במוזיקת הרוק", בשנת 2004. הסינגל "Feel Good Time" היה מועמד בקטגוריית "שיתוף הפעולה הטוב ביותר במוזיקת הפופ".
אלבומה הרביעי, "I'm Not Dead", יצא לאור באפריל 2006 בהוצאת "LaFace Records". הסינגל הראשון, "Stupid Girls", הפך ללהיט וזיכה אותה בפרס טקס פרסי ה-MTV, ולמועמדות בפרס גראמי בקטגוריית "ההופעה הטובה ביותר של אמנית במוזיקת הפופ". הסינגלים "Who Knew" ו-"U + Ur Hand" הצליחו באירופה ובארצות הברית. הסינגל הרביעי, "Nobody Knows", יצא לאור רק באירופה ובאוסטרליה. סינגל נוסף, "Dear Mr. President", הוא מכתב עבור נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש. האלבום מכר 6.5 מיליון עותקים ברחבי העולם.
אלבומה החמישי של פינק יצא באוקטובר 2008. באוגוסט 2008 יצא הסינגל הראשון מהאלבום, "So What". השיר, שעסק בגירושיה מבעלה, הגיע למקום הראשון בארצות הברית בארבעה מצעדי בילבורד שונים, למקום הראשון במצעדים של עשר מדינות נוספות והפך לסינגל המצליח ביותר שלה. הוא זכה בפרס בטקס פרסי MTV בקטגוריית ה"וידאו קליפ הטוב ביותר". סינגלים נוספים שיצאו מהאלבום: "Sober", "Please Don't Leave Me" ,"Funhouse", "I Don't Believe You", "Bad Influence" ו-"Ave Mary A". האלבום מכר עד כה 7 מיליון עותקים בעולם.
ב-24 בפברואר 2009 החלה פינק את מסע ההופעות שלה בצרפת.
ב-2010 התארחה בשיר "Won't Back Down" מתוך אלבומו של אמינם, "Recovery". בנובמבר 2010 הוציאה אלבום אוסף בשם Greatest Hits... So Far!!! שמתוכו יצאו הסינגלים "Raise Your Glass" שהגיע למקום הראשון בבילבורד. האלבום מכר עד כה 4 מיליון עותקים. [4] ו-"Fuckin' Perfect" אשר הגיע למקום השני .[5]
אלבומה השישי של פינק יצא לאור ב-14 בספטמבר 2012 על ידי חברת התקליטים "RCA Records" ומתוכו הוצאו לאור שישה סינגלים. הסינגל הראשון נקרא "(Blow Me (One Last Kiss", ואילו הסינגל השני, שנקרא "Try", הוא בלדה, אחת מתוך מספר לא מועט של בלדות שנמצאות באלבום. פינק ביצעה את ההופעה הראשונה שלה מאז שנת 2010 בטקס פרסי ה-VMA עם הסינגל הראשון של האלבום.
הקליפ לשיר יצא ב-26 ביולי 2012. הקליפ לסינגל השני מהאלבום יצא ב-11 באוקטובר 2012. בדיסק זה מתארחים מספר אמנים, וביניהם לילי אלן בשיר "True Love". הסינגל השלישי מהאלבום "Just Give Me a Reason", בשיתוף עם סולן להקת פאן נייט רוס, השתחרר ב-26 בפברואר 2013, אם כי הקליפ לשיר השתחרר מוקדם יותר ב-5 בפברואר 2013. השיר הפך ללהיט המצליח ביותר של פינק עד היום והגיע למקום הראשון בבילבורד ובעוד יותר מ-19 מדינות שונות. השיר זיכה את השניים בפרס VMA. הסינגל הרביעי מהאלבום הוא "True Love", והוא יצא ב-28 ביוני 2013, והקליפ לשיר יצא ב-30 ביוני 2013. השיר לא זכה לאותה הצלחה לה זכו שלושת הסינגלים הקודמים.
הסינגל החמישי מהאלבום הוא השיר "Walk of Shame", והוא יצא ב-25 בספטמבר 2013. בשל היעדר וידאו קליפ לשיר, השיר ספג כישלונות במצעדים, כאשר לא הצליח להיכנס למצעדי אירופה וארצות הברית. הסיגנל האחרון מהאלבום "Are We All We Are", יצא ב-31 באוקטובר 2013 וזכה לכישלון דומה לזה של הסינגל הקודם בשל היעדר וידאו קליפ. האלבום מכר עד כה 6 מיליון עותקים.
ב-15 באפריל 2016, היא נבחרה לשיר את שיר הנושא לסרט "אליס מבעד למראה"- "Just Like Fire".
במהלך שנת 2017, יצא אלבומה השביעי של פינק, Beautiful Trauma. תחילה, הוציאה את הסינגל הראשון ממנו, "What About Us". הסינגל זכה להצלחה נאה במצעדים סביב רחבי העולם, וכבש את צמרת המצעד האוסטרלי. לאחר מכן הוציאה תמונה בערוצה של שיר אשר נושא את שם האלבום, "Beautiful Trauma".
בשנת 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, הודיעה פינק, שקיבלה מסרים מאיימים, על כך שבהופעותיה נעשה שימוש בדגלים שצבעם כחול ולבן, המתפרשים כתמיכה בישראל. אולם, לפי הודעתה של פינק, השימוש בדגלים אינם לשם תמיכה באף גורם שהוא, מלבד הדגלים בצבעי הקשת.[6] באותו זמן פינק הביעה תמיכה בישראל וגינתה את החמאס בפוסט שפרסמה באינסטגרם. לדבריה "חמאס הוא ארגון טרור המבקש להשמיד יהודים. חוץ מיהודים, הם גם רוצחים ומדכאים נשים, את הקהילה הלהט"בית ואת מתנגדי שלטון החמאס." בנוסף התייחסה לאירועים אנטי ישראלים בארצות הברית במילים "אף אחד לא יכול לחגוג רצח נשים וילדים. קריעה והסרת התמונות של הילדים החטופים היא לא אנושית."[7]
פינק פגשה את קארי הארט, רוכב מוטוקרוס מקצועי, ב-2001. היא הציעה לו נישואים ב-2005[8] והזוג נישא כחצי שנה לאחר מכן בקוסטה ריקה. לאחר כשנתיים, בפברואר 2008, הזוג נפרד. לאחר הפרידה, הארט הופיע בווידאו קליפ לשיר "So What", העוסק בגירושי הזוג. בפברואר 2010 השניים חזרו לנהל מערכת יחסים, וביולי 2011 נולדה בתם וילו. בשנת 2016 נולד בנם ג'יימסון מון.
בראיון מ-2019 פינק סיפרה שבגיל 17 עברה הפלה טבעית לא רצויה, ושבהמשך עברה הפלות נוספות. היא סיפרה ש-"Happy", אחד מהשירים באלבום Hurts 2B Human מתייחס להפלה ולקושי שלה עם הגוף שלה בעקבות זאת: "Since I was 17, I've always hated my body / and it feels like my body's hated me."[9]
פינק היא ביסקסואלית והצהירה על עצמה ככזו בריאיון ל-The News Of The World בשנת 2009.[10]
פינק פעילה במספר פעילויות צדקה וארגונים, כגון PETA. כחלק מפעילותיה היא שלחה מכתב לנסיך ויליאם בו מתחה ביקורת על כך שצד שועלים, ומכתב נוסף למלכה אליזבת השנייה, במחאה על שימוש בפרווה אמיתית של דובים על ידי שומריה. פינק מגדירה את עצמה כצמחונית.
ערך מורחב – דיסקוגרפיה של פינק
אתר האינטרנט הרשמי של פינק
פינק, ברשת החברתית פייסבוק
פינק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פינק, ברשת החברתית אינסטגרם
פינק, ברשת החברתית טיקטוק
פינק, סרטונים בערוץ היוטיוב
פינק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פינק, באתר AllMovie (באנגלית)
פינק, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
פינק, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
פינק, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
פינק, באתר ספוטיפיי
פינק, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
פינק, באתר Last.fm (באנגלית)
פינק, באתר AllMusic (באנגלית).svg){kind=logo}
פינק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פינק, באתר דיזר
פינק, באתר Discogs (באנגלית)
פינק, באתר Songkick (באנגלית)
פינק, באתר בילבורד (באנגלית)
פינק, באתר טיידל (באנגלית)
פינק, באתר אמזון מיוזיק
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
