Loading AI tools
פיזיקאי גרמני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיליפ אדוארד אנטון פון לנארד (בגרמנית: Philipp Eduard Anton von Lénárd; 7 ביוני 1862 - 20 במאי 1947) היה פיזיקאי גרמני, יליד סלובקיה של היום, זוכה פרס נובל לפיזיקה בשנת 1905, על עבודתו בחקר הקרניים הקתודיות. לנארד היה לאומן גרמני שכתב את החיבור האנטישמי "פיזיקה גרמנית". בהמשך היה תומך ופעיל במפלגה הנאצית וייעץ לאדולף היטלר.
 | |
| לידה |
7 ביוני 1862 ברטיסלאבה, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
20 במאי 1947 (בגיל 84) מסלהאוזן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| שם לידה |
Philipp Eduard Anton von Lenard |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | גרמניה |
| מקום קבורה |
מסלהאוזן |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
רוברט בונזן, גאורג קווינקה |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט |
ואלטר קוסל, Wilhelm Weinreich, Karl Wilhelm Hausser, ואלטר קוסל, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Katharina Lenard |
| הערות | שימש כיועץ לאדולף היטלר ותחת השלטון הנאצי היה לראש מחלקת "הפיזיקה הארית" |
| תרומות עיקריות | |
| חקר הקרניים הקתודיות | |
  | |
לנארד נולד בפרסבורג שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (היום ברטיסלאבה, בירת סלובקיה), למשפחה שמקורה בטירול שבאוסטריה. הוא למד באוניברסיטת היידלברג אצל הרמן פון הלמהולץ ורוברט בונזן, וקיבל את תואר דוקטור ב-1886, על עבודה בהנחיית גאורג קווינקה ורוברט בונזן. בשנים 1894-1892 עבד כעוזר להיינריך רודולף הרץ באוניברסיטת בון. לאחר מכן עבד שנה באוניברסיטת ברסלאו (כיום ורוצלב) ולאחריה שב להיידלברג, שם מונה לפרופסור לפיזיקה תאורטית ולראש המכון שייקרא לימים על שמו. הוא נשאר באוניברסיטת היידלברג עד פרישתו לגמלאות, והמשיך בקשריו עם המוסד כפרופסור אמריטוס עד שגורש מעמדה זו על ידי בעלות הברית ב-1945.
עבודתו כללה בתחילתה מחקרים בתחום הפוספורסנציה והלומינסנציה. הוא חקר את התפלגות גודלן וצורתן של טיפות גשם, לשם כך בנה מנהרת רוח חדשנית שבה ניתן היה להחזיק את הטיפות במנוחה למשך שניות ספורות. לנארד גילה שצורתן של טיפות גשם גדולות אינה כשל דמעה, כמו טיפות גשם רגילות, אלא כעין "קציצה" פחוסה. ב-1892 גילה את האפקט הקרוי על שמו "אפקט לנארד", הידוע גם כ"אפקט המפל", או (באנגלית)"spray electrification"[1].
כפיזיקאי, תרומתו הגדולה של לנארד הייתה בחקר קרניים קתודיות, בו החל ב-1888. בתחילת מחקרו היו בנמצא שפופרות קתודיות פרימיטיביות בלבד, הבנויות משפופרת זכוכית אטומה ובה יצוקות אלקטרודות ביניהן היה הפרש מתח חשמלי גבוה. הקושי בחקר הקרניים נבע מהימצאותן בתוך שפופרות זכוכית אטומות. לנארד התגבר על הבעיה בקבעו חלונות מתכת קטנים בזכוכית, שהיו עבים מספיק כדי לעמוד בהפרשי הלחצים, אך דקים מספיק כדי לאפשר מעבר הקרניים דרכם; כיום קרויים הללו על שמו: "חלונות לנארד". הוא השתמש בחלונות אלה להעברת הקרניים לתא ריק אחר, מרוקן לחלוטין מאוויר, בו מדד את עוצמתן בעזרת דפי נייר מצופים בחומרים זרחניים.
בנוסף לזכייתו בפרס נובל, זכה יחד עם וילהלם רנטגן במדליית רמפורד, ב-1896.
לנארד היה לאומן גרמני שהפגין שנאה למדענים בריטיים מהיותם "גונבי רעיונות גרמניים", והצטרף אל המפלגה הנאצית עוד בתחילת דרכה. הוא היה תומך נלהב בדעה שגרמניה צריכה להסתמך על "פיזיקה גרמנית" ולהתעלם מ"רעיונות שגויים", ואולי אף "מטעים בכוונה תחילה", של פיזיקאים יהודים, כשדבריו כוונו בעיקר כלפי אלברט איינשטיין ותורת היחסות שלו, אשר כונתה בפיו "התרמית היהודית". חיבורו בן ארבעת החלקים "פיזיקה גרמנית" (Deutsche Physik), טען כי יש לדבוק בפיזיקה הקלאסית ללא שימוש בתורות ה"יהודיות", בין היתר באמצעות תורות שהיו ידועות כשגויות בתקופתו כמו האתר[2].
לנארד שימש כיועץ לאדולף היטלר ובתקופת השלטון הנאצי היה ראש מחלקת "הפיזיקה הארית".
הוא פרש ממשרתו כמרצה לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת היידלברג ב-1931, אך המשיך לעבוד שם כגמלאי. בשנת 1945 הוא סולק מעבודתו על ידי כוחות הכיבוש של בעלות הברית בהיותו בן 83, ומת שנתיים אחר כך במסלהאוזן שבגרמניה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
