פילוסופיה של האדריכלות

פילוסופיה של האדריכלות היא ענף בפילוסופיה של האמנות, העוסק בערך האסתטי של האדריכלות, הסמנטיקה שלה ויחסיה עם התפתחות התרבות.

היסטוריה

היסטוריה מוקדמת

אפלטון, שהשפעתו על האדריכלות מתועדת בהרחבה (למשל, "אידיאליזם", אדריכלות "נאו-אפלטונית"^[1]), עשוי להיחשב כחלק מתומכי מודל גאומטרי קלאסי של קוסמולוגיה, שאת הפופולריות שלו ניתן לייחס להוגים קדומים יותר, כמו פיתגורס. בהיסטוריה המוקדמת, פילוסופים הבחינו בין אדריכלות ('טכניון') לבניין ('דמיורגוס'), וייחסו את הראשונה לתכונות נפשיות, ואת השנייה לאלוהי או הטבעי. הנוכחות של מידה מסוימת של פורמליזם ממשיכה להיות תכונה חשובה בהבחנה בין סגנון אדריכלי אחד למשנהו, ובכך בהבחנה בין הפילוסופיה של סגנון.

בשל אופייה של הביקורת, הפילוסופיה של האדריכלות היא פועל יוצא של הפילוסופיה של האמנות, שהחלה לבוא לידי ביטוי בספרי אדריכלות ותולדות האדריכלות במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים.^[2] לפני כן, בעיקר בשל הסתמכותה על טכנולוגיה והנדסה, אדריכלות נתפסה כבלתי תואמת, או מתחת, לתחומי הנושא הנכונים של האסתטיקה הקלאסית כפי שתוחם על ידי, במיוחד, עמנואל קאנט ואלכסנדר גוטליב באומגרטן, עם האידיאל שלהם ל"אמנות טהורה".^[2]

התקופה המודרנית

פנאופטיקון. ציור מאת ג'רמי בנת'ם ב-1791.

כפי שציין הפילוסוף הפוסט-מודרני מישל פוקו, האדריכלות מסוגלת לקבוע את חיי החברה, ולכן היא חשובה במיוחד להבנת ערכיו ותרבותו של האדם. בספרו "לפקח ולהעניש" ניתח פוקו את התרבות העכשווית באמצעות השוואות לפנאופטיקון. הפנאופטיקון, שתוכנן על ידי ג'רמי בנת'ם, תיאר סביבה שקופה מיוחדת עבור אסירים, שבה כולם יהיו תחת מעקב מתמיד. למרות שהפרויקט לא מומש, מחשבתו של בנת'ם השפיעה עמוקות על האידאולוגיה של בתי הכלא, ושינתה פרקטיקות חברתיות של ענישה. במקביל למסקנותיו העיקריות, פוקו הגיע למטרה אחרת - השימוש האינסטרומנטלי שלו באדריכלות במחקרי תרבות הראה את הפוטנציאל של נושא פילוסופי זה.^{[דרוש מקור]}

עם זאת, הפילוסופיה של האדריכלות כחלק מן המניין מהפילוסופיה של האמנות לא הייתה אפשרית ללא שינוי הפרדיגמה האסתטית של האוונגרד. האמנות, שנקבעה בתנאים של שכפול מכני של התמונה, נאלצה לחפש דרכים חדשות. באותה תקופה בערך, סגנונות אדריכליים כמו קונסטרוקטיביזם ופונקציונליזם מצאו דרך להצדיק אסתטיקה חדשה, הנדסית לחלוטין. הצד הזה של האדריכלות, שנחשב מגונה (כסימן לקשר שלו עם הצרכים הפרגמטיים של האדם והחברה), הפך ליתרון מרכזי, לחלק מרכזי במערכת הערכים האסתטית החדשה. קוביזם ופוטוריזם קבעו אסתטיקה, מלאה בצורות ממוכנות וברוטליות, מה שהיה קרוב מאוד לאותו אידיאל הנדסי. כל זה יצר יותר מאשר סביבה נוחה לשינוי מעמדה של אדריכלות במערכת האמנות שלנו, כמו גם את ההבנה שלנו את האמנות בפני עצמה.^{[דרוש מקור]}

פוסט מודרניזם

האדריכלות קיבלה תפקיד משמעותי הרבה יותר לאחר ביסוס תופעת הפוסטמודרניזם. לדברי ר' מרטין "זה עדיין מפתיע כמה תיאורים משפיעים של פוסטמודרניזם תרבותי מתייחסים לאדריכלות."^[3] יש חוקרים שמרחיקים לכת וטוענים שהפוסט-מודרניזם כולו נובע מהפרקטיקה של האדריכלות, והדחייה של "סגנון מודרני" כסגנון אדריכלי, ועל ידי כך אדריכלים ניסחו בצורה טרמינולוגית את הפוסטמודרניזם. לפיכך, פ. ג'יימסון כותב כי "בתחום האדריכלות, לעומת זאת, שינויים בייצור אסתטי נראים בצורה דרמטית ביותר, וכי הבעיות התאורטיות שלהם הועלו והובאו בצורה מרכזית ביותר (...) התפיסה שלי לגבי הפוסט-מודרניזם אכן באה מתוך דיונים תחרותיים על אדריכלות (...) והחלה להתגבש בתחילה."^[4] כפי שצוין על ידי חוקרים, "בארת ואקו, מתוך מוצא מהפורמליזם הרוסי, רואים בשבירת נורמה סימן של אסתטיקה (sc., הקוד האסתטי). אמנות היא אופיינית להמצאה וביכולתה לגרום לסימנים לעשות את החובה כסמן של משמעויות נוספות במשחק אינסופי על מוסכמה כמו גם בתוכה או בשוליה."^[5] כל כך חשוב לסופרים פוסט-מודרניים כמו רולאן בארת ואומברטו אקו, לראות באדריכלות מקור לחידושים מהפכניים באמנות.^[5]

פ' ג'יימסון סבור כי קיים קשר מיוחד בין פוסט-מודרניזם לאדריכלות אמריקאית, שבו לידתה של אדריכלות לאומית הלכה בקנה אחד, לדעתו, עם הופעת הטרמינולוגיה או אפילו המציאות של הפוסט-מודרניזם.^[6] עם זאת, לא כל החוקרים מסכימים עם ה"מקורות האדריכליים" הפוסט-מודרניים שלו, כך אנדראס הויסן (Andreas Huyssen), מציע שהמסגרת המושגית של הפוסט-מודרניזם הוגדרה בתוך תנועות מסוימות של ספרות. עם זאת, חוקר זה מציין גם את תפקידה המיוחד של האדריכלות בהתפתחות הפוסט-מודרניזם. מרטין מתאר, כי "הויסן מזכה את האדריכלות בעזרה בהפצת המונח פוסט-מודרניזם, שמקורו בספרות, לתחום האסתטי המורחב במהלך שנות ה-70."^[3] ז'אן-פרנסואה ליוטר טוען כי לאדריכלים פוסט-מודרניים אין שום דבר במשותף עם הפוסט-מודרניזם האמיתי^[3] וכן, כפי שאומר זאת ליוטר במאמרו, תשובה לשאלה: מהו פוסטמודרניזם?: "בשם הפוסטמודרניזם, אדריכלים משילים מעליהן את פרויקט הבאוהאוס, זורקים את תינוק הניסוי עם מי האמבט של הפונקציונליזם."^[7]

דמות מיוחדת לפילוסופיה של האדריכלות יכולה להיות האדריכל רוברט ונטורי, שלספריו אולי היה תפקיד לא פחות בהתפתחות הפוסטמודרניזם, מאשר הניסויים הסגנוניים שלו באדריכלות. ונטורי הוביל לראשונה את תשומת הלב של אדריכלים לפופ ארט. בדחייתו את המודרניזם האדריכלי, ונטורי הוליד את המסגרת התרבותית החדשה. בכך הראה ונטורי קשר עמוק בין ציוויליזציה וצורות אדריכליות.^[8]

• 
  צילום פרויקט "Stuyvesant Town - Peter Cooper Village" (אנ') בניו יורק. על פי מרטין^[3] זוהי יצירה אדריכלית, שעשויה לשמש כאחד הביטויים הראשונים של הפוסטמודרניזם.
• 
  קזינו לוקסור בלאס וגאס היווה את הבסיס למניפסט הפוסטמודרניסטי של רוברט ונטורי ומילא תפקיד מרכזי בהתפתחות הפוסטמודרניזם על פי פ. ג'יימסון.

ויטגנשטיין ופילוסופיה של האדריכלות

בית ויטגנשטיין.

בית ויטגנשטיין נחשב לאחת הדוגמאות החשובות ביותר לאינטראקציות בין פילוסופיה לאדריכלות. הבית נבנה על ידי הפילוסוף האוסטרי הנודע לודוויג ויטגנשטיין, והיה נושא למחקר מקיף על הקשר בין מאפייניו הסגנוניים, אישיותו של ויטגנשטיין והפילוסופיה שלו.^{[9][10][11][12]}

ראו גם

• פורטל:אדריכלות

לקריאה נוספת

ספרות

• Brodsky-Lacour C. Lines of Thought: Discourse, Architectonics, and the Origin of Modern Philosophy. (Durham: Duke University Press, 1996).
• Capon D.S. Architectural Theory: The Vitruvian Fallacy. (New York: Wiley, 1999).
• Donougho M. "The Language of Architecture." Journal of Aesthetic Education, Vol. 21, No. 3 (Autumn, 1987), pp. 53–67.
• Fisher S. "Analytic Philosophy of Architecture: A Course".
• Fisher S. "Philosophy of Architecture", Edward N. Zalta (ed.), Stanford Encyclopedia of Philosophy (Fall 2015 Edition).
• Goldblatt D. "The Frequency of Architectural Acts: Diversity and Quantity in Architecture." Journal of Aesthetics and Art Criticism. Vol. 46.
• Graham G. "Art and Architecture." British Journal of Aesthetics. Vol. 29 (1989).
• Guyer P. "Kant and the Philosophy of Architecture." The Journal of Aesthetics and Art Criticism. Special Issue: the Aesthetics of Architecture. Vol. 69. pp. 7–19.
• Haldane J.J. "Aesthetic Naturalism and the Decline of Architecture." International Journal of Moral and Social Studies. Vol. 2-3 (1987, 1988).
• Harries K. Philosophy and the Task of Architecture // Journal of Architectural Education, Vol. 40, No. 2, (Winter,1987), pp. 29–30.
• Hershberger R.G. Architecture and Meaning // Journal of Aesthetic Education, Vol. 4, No. 4, Special Issue: The Environment and the Aesthetic Quality of Life (Oct., 1970), pp. 37–55.
• Kunze D. Architecture as Reading. Virtuality, Secrecy, Monstrosity // Journal of Architectural Education (1984), Vol. 41, No. 4 (Summer, 1988), pp. 28–37.
• Leddy T. "Kant's Aesthetics: Tattoos, Architecture, and Gender-Bending".
• Macarthur, D. “Pragmatism as a Philosophy of Architecture.” Footprint: Delft Architecture Theory Journal. Special Issue: Analytic Philosophy and Architecture. Issue 20 (2017): 105–120.
• Martin R. Architecture's Image Problem. Have We Ever Been Postmodern // Grey Room, No. 22 (Winter, 2006), pp. 6–29.
• Masiero R., Ugo V. Epistemological Remarks on Architecture // Epistemologia. Vol. 14 (1991).
• O'Hear A. Historicism and Architectural Knowledge // Philosophy. Vol. 68 (1993).
• Porphyrios D. Selected Aspects of Architecture and Philosophy in 18th Century Theory // International Architect 1 4 (1981).
• Rykwert J. The First Modems: the Architects of the Eighteenth Century (Cambridge: MIT Press, 1980).
• Scruton, Roger The Aesthetics of Architecture, Princeton University Press; First Edition (1979)
• Smith Chr. Architecture in the Culture of Early Humanism: Ethics, Aesthetics, and Eloquence, 1400-1470 (New York: Oxford University Press, 1992).
• Suppes P. Rules of Proportion in Architecture // Midwest Studies in Philosophy. Vol. 16 (1991).
• Weiss A.S. Mirrors of Infinity: The French Formal Garden and 17th Century Metaphysics (Princeton: Princeton Architectural Press, 1995).
• Whyte W. How Do Buildings Mean. Some Issues of Interpretation in the History of Architecture // History and Theory, Vol. 45, No. 2 (May 2006), pp. 153–177.
• Winters E. Technological Progress and Architectural Response // British Journal of Aesthetics. Vol. 31 (1991).
• Wood R.E. Architecture: The Confluence of Art, Technology, Politics, and Nature // American Catholic Philosophical Quarterly. Vol. 70 (1996).

ניתוח פילוסופי של האדריכלות של ויטגנשטיין

• Himmelfarb G. "Jeremy Bentham's Haunted House." Victorian Minds. (Knopf, 1968).
• Macarthur, D. “Working on Oneself in Philosophy and Architecture: A Perfectionist Reading of the Wittgenstein House.” Architectural Theory Review, vol. 19, no. 2 (2014): 124–140.
• Tilghman B.R. "Ludwig Wittgenstein, Architect." Journal of Aesthetics and Art Criticism. Vol. 53 (Fall).
• Wijdeveld P. Ludwig Wittgenstein, Architect. (MIT Press, 1994).
• Wilson S.J. "The Play of Use and the Use of Play: an Interpretation of Wittgenstein's Comments on Architecture." Architectural Review. 180.1073 (July 1986).

קישורים חיצוניים

• Philosophy of Architecture article in the Internet Encyclopedia of Philosophy
• FILARCH Philosophy of Architecture

הערות שוליים

1. Hendrix, John Shannon (1999). "Neoplatonic Philosophy and Roman Baroque Architecture". The European Studies Journal. 16 (1). University of Northern Iowa: 31–60.
2. Harries K. (Winter 1987). "Philosophy and the Task of Architecture". Journal of Architectural Education. 40 (2): 29. doi:10.2307/1424928.
3. Martin R. "Architecture's Image Problem. Have We Ever Been Postmodern." Grey Room, No. 22 (Winter, 2006), p. 7.
4. Jameson F. Postmodernism, or, The Cultural Logic of Late Capitalism. 2003. p. 2.
5. Donougho M. The Language of Architecture // Journal of Aesthetic Education, Vol. 21, No. 3 (Autumn, 1987), p. 65.
6. Jameson F. Postmodernism, or, The Cultural Logic of Late Capitalism. 2003. p. 97.
7. Lyotard J.-F. Answering the Question: What Is Postmodernism? // Lyotard J.-F. The Postmodern Condition: A Report on Knowledge. 1984. p. 71.
8. Martin R. Architecture's Image Problem. Have We Ever Been Postmodern // Grey Room, No. 22 (Winter, 2006), pp. 9-11.
9. Himmelfarb G. "Jeremy Bentham’s Haunted House." Victorian Minds. (Knopf, 1968).
10. Tilghman B.R. "Ludwig Wittgenstein, Architect." Journal of Aesthetics and Art Criticism. Vol. 53 (Fall)., Wijdeveld P. Ludwig Wittgenstein, Architect. (MIT Press, 1994).
11. Wilson S.J. "The Play of Use and the Use of Play: an Interpretation of Wittgenstein’s Comments on Architecture." Architectural Review. 180.1073 (July 1986).
12. Macarthur, David (2014). "Working on Oneself in Philosophy and Architecture: A Perfectionist Reading of the Wittgenstein House". Architectural Theory Review. 19 (2): 124–140. doi:10.1080/13264826.2014.951869.]