פיברובלסט (Fibroblast), או תא סיב[1], הוא תא ברקמת החיבור המייצר ומפריש החוצה את אבני הבניין היוצרות את המטריצה החוץ-תאית של הרקמה. אבני בניין אלה כוללות הן את הרכיבים הסיביים, שעמם נמנים בעיקר הקולגן והאלסטין, והן את הרכיבים הבלתי סיביים הבונים את חומר היסוד, לדוגמה פרוטאוגליקנים וגליקופרוטאינים. הפיברובלסטים הם התאים השכיחים ביותר ברקמת החיבור.
 | |
| שיוך | תא, connective tissue cell |
|---|---|
| מזהים | |
| לטינית (TA98) | fibroblastus |
| טרמינולוגיה היסטולוגיקה | H2.00.03.0.01002 |
| FMA | 63877 |
| קוד MeSH | A11.329.228 |
| מזהה MeSH | D005347 |
מקורו של הפיברובלסט הוא במזנכימה, רקמת החיבור העוברית, ובהשפעת גורמי גידול, כמו FGF, הוא מתחלק ומתמיין. באדם הבוגר הפיברובלסטים כמעט שאינם מתחלקים, אם כי חלוקה כן נמשכת כאשר יש צורך בפיברובלסטים נוספים בעת ריפוי פצעים.
התא הפיברובלסטי הוא בעל גרעין אליפטי וגדול עם גרעינון בולט. לתא שלוחות ציטופלזמטיות המתפזרות לכל הכיוונים, והוא משופע ברשתית תוך-פלזמית מחוספסת ומכיל מערכת גולג'י מפותחת.
מבחינים בין פיברובלסט במצבו הפעיל לבין פיברובלסט בתקופת מנוחה, הנקרא אז פיברוציט ואשר מתמיין מהפיברובלסט ושונה ממנו מורפולוגית. הפיברוציט קטן יותר מהפיברובלסט ולו צורת כישור. מספר השלוחות הציטופלזמטיות שלו קטן יותר, גרעינו מוארך, קטן יותר וכהה יותר מזה של הפיברובלסט, ויש לו פחות רשתית תוך-פלזמית מחוספסת.
בעת פציעה של רקמה אשר איננה מתחלקת, נכנסת רקמת החיבור, ועמה הפיברובלסטים, לחלל שנפער ויוצרת צלקת. בריפוי הפצע מעורבים בעיקר התאים הפיברובלסטיים, ויש אף חזרה של פיברוציטים למצב פעיל, תוך כדי הפיכה חזרה לפיברובלסט.
לקריאה נוספת
- Anthony L. Mescher, Junqueira's Basic Histology, 12th Edition, McGraw-Hill, pp. 86-87, ISBN 978-0-07-160431-4
קישורים חיצוניים
- פיברובלסט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פיברובלסטים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
