פיג'וצרפתית: Peugeot, מבוטא פֶּז'וֹ) היא חברה צרפתית לייצור רכב שמהווה חלק מקבוצת סטלנטיס. החברה נוסדה בסוף המאה ה-19 כחברה לייצור מכונות ברזל קטנות ואופניים, ובתחילת המאה ה-21 הייתה יצרנית הרכב הגדולה ביותר בצרפת. אחת מבעלות המניות בחברה היא ממשלת צרפת, ובעלת מניות נוספת היא משפחת פיג'ו – צאצאי מייסדי החברה.[1]

עובדות מהירות נתונים כלליים, סוג ...
פיג'ו
Peugeot
Thumb
Thumb
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מוטו Motion & Emotion
מייסדים ארמאן פז'ו
תקופת הפעילות 1810–הווה (כ־215 שנים)
חברת אם PSA Peugeot Citroën
חברות בנות IKAP
מיקום המטה פואסי
משרד ראשי צרפתפריז, צרפת
ענפי תעשייה trade in cars and vehicles
מוצרים עיקריים מכוניות
מנכ"ל לינדה ג'קסון
עובדים 198,220 (2016, כולל את כל עובדי קבוצת PSA פיג׳ו-סיטרואן)
www.peugeot.com
סגירה

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה

פיג'ו החלה את דרכה ב-1810 כמפעל משפחתי קטן לייצור מטחנות קפה בעיירה הרמניקור. מפעל זה עבר בהמשך לייצור להבי מסורים והתגלגל לייצור אופניים. ארמאן פז'ו הציג את דגם ה"לה גראנד בי" של אופני "גרוש ולירה" ב-1882. מאז ייצרה החברה טווח נרחב של דגמי אופניים, עד אשר עסקי הרכב והאופניים פוצלו ב-1926.

Thumb
סמליל פיג'ו הקודם

לאחר שארמאן פז'ו נפגש עם גוטליב דיימלר וחלוצי רכב אחרים הוא החליט להיכנס לעסקי המכוניות. דגם ראשון מתוצרת פיג'ו הוצג בשנת 1886, וזו הייתה מכונית תלת-אופנית ממונעת קיטור שנקראה פיג'ו סוג 1.

מסוף שנות ה-90 של המאה ה-19 ייצרה ברישיון את דגם דה דיון בוטון תלת-אופן שהיה כלי תחבורה בתצורת תלת-אופן ממונע שנבנה בצרפת על ידי "De Dion-Bouton" (אנ')[2]

ההנעה בקיטור חייבה מנוע כבד וגדול, ודרשה הכנה ממושכת לחימום המים בטרם הנסיעה, ועד מהרה נזנחה לטובת מנוע בעירה פנימית. בשנת 1890 הוצג דגם הפיג'ו הראשון עם ארבעה גלגלים ומנוע בעירה פנימית מתוצרת דיימלר.

בשנת 1892 נבנו 92 מכוניות פיג'ו, סכום מכובד לאותם ימים, ובאותה שנה פיג'ו הייתה היצרנית הראשונה שהרכיבה צמיגי גומי על מכוניות מונעות בנזין. אלו היו צמיגים ממקשה אחת; צמיגים מנופחי אוויר הגיעו ב-1895. עם זאת, המכוניות עדיין הזכירו בצורתן ובאופן ניהוגן כרכרות ללא סוסים.

בשנת 1896 כבר השתמש פיג'ו במנועים מתוצרתו, שהוכנסו תחת מכסה המנוע בקדמת הרכב כמקובל מאז אמצע המאה ה-20. כמו כן המכונית נשלטה באמצעות גלגל הגה והחלה להידמות למכוניות של ימינו.

בשנת 1897 ייצרה פיג'ו את דגם פיג'ו סוג 15. עד שנת 1901 בנתה "פיג'ו" 276 יחידות.

בשנת 1899, בנוסף לדגם ה"פיג'ו סוג 27", בנתה "פיג'ו" שמונה דגמים : "פיג'ו סוג 14 ("Peugeot Type 14" (אנ')), פיג'ו סוג 15, פיג'ו סוג 16, "פיג'ו סוג 21 ("Peugeot Type 21" (אנ')),פיג'ו סוג 24, "פיג'ו סוג 26 ופיג'ו סוג 28[3]

בסך הכל יוצרו על ידי "פיג'ו" בשנת 1899 300 כלי רכב.

ב-1903 החלה פיג'ו לייצר גם אופנועים, ב-1913 הושק פיג'ו 500 M, ומאז היא ממשיכה לייצר אופנועים וקטנועים.

במרוץ אינדיאנפוליס 500 של 1913 זכתה מכונית פיג'ו נהוגה בידי ז'ול גו. מכונית זו הונעה במנוע בן ארבעה צילינדרים בטור שתוכנן על ידי ארנסט הנרי. לזכייה של מכונית מתכנון שכזה הייתה משמעות רבה על התפתחות מנועי המרוץ, שכן זה היה המנוע הראשון בעל גל זיזים עילי כפול וארבעה שסתומים לצילינדר (תצורה שהייתה מקובלת בתחילת המאה ה-21 במנועי מכוניות רבים). בשנה זו כבר ייצרה פיג'ו כמחצית מכלל המכוניות שיוצרו בצרפת והמשיכה בניצחונותיה באינדיאנפוליס גם ב-1916 וב-1919, השנה בה נפתח מפעל פיג'ו בעיר סושו.

במהלך מלחמת העולם הראשונה עסקה פיג'ו בעיקר בייצור מלחמתי – תחמושת, וכלי רכב מאופניים ועד טנקים. עם תום המלחמה התחדש היצור האזרחי וב-1926 נפרדה חטיבת האופניים מחטיבת הרכב.

הפיג'ו 201, שהוצגה בשנת 1929, הייתה המכונית הראשונה שסומנה בשיטת הסימון של פיג'ו: שלוש ספרות כשם הדגם, כאשר הספרה האמצעית היא אפס (סימן רשום של פיג'ו). זו הייתה גם המכונית הראשונה בייצור המוני עם מתלים קדמיים נפרדים.

מעט לאחר הצגתה החל השפל הכלכלי הגדול, שפגע קשות במכירות. בתקופת מלחמת העולם השנייה השתלטו הנאצים על מפעלי החברה והסבו אותם לייצור צבאי. המפעלים הופצצו כבדות בידי בעלות הברית. הייצור האזרחי חודש בשנת 1948 עם דגם ה-203, שאחריו באו דגמים נוספים שהתאפיינו בקו אלגנטי של המעצב האיטלקי פינינפארינה. פיג'ו החלה במכירות בארצות הברית ב-1958 ושיתפה פעולה עם רנו ווולוו בתכנון דגמים שונים.

Thumb
פיג'ו 404

בשנת 1974 רכשה פיג'ו 30% מחברת סיטרואן, והשתלטה עליה כליל ב-1976. חובבי סיטרואן המושבעים טענו מאז, כי חדשנותה ונועזותה של סיטרואן נפגעו בשל השתלטות זו. החברה המאוחדת נקראה PSA (Peugeot Société Anonyme), ושמרה על שני שמות המותג החולקים ביניהם מכללים שונים ומשאבים טכניים.

דגם ה-404 המפורסם הוצג לעולם בשנת 1960, ולאחריו הושלמה סדרה 4 במלואה, מהפיג'ו 104 ועד ה-604.

פיג'ו השתלטה גם על החטיבה האירופאית של קרייזלר (לשעבר רוטס וסימקה) בשנת 1978, עת שהחברה האמריקאית נאבקה על קיומה. המפעלים שנרכשו היו מיושנים ובמצב בלאי מתקדם, מה שגרם לקשיים כלכליים ניכרים לקבוצת PSA. דגמי קרייזלר/סימקה נמכרו תחת המותג טלבו (Talbot) עד שהוא נגנז ב-1986. בשנות ה-80 שיווקה פיג'ו את דגמי קרייזלר הישנים ותכננה דגמי טלבו חדשים ובהם הסולרה, הסמבה והטאגורה הסלונית.

בשנת 1983 השיקה פיג'ו את אחד הדגמים המוצלחים ביותר בתולדותיה, מכונית הסופרמיני פיג'ו 205, שיוצרה במשך כ-15 שנים וזכתה להצלחה גדולה בעולם. עם זאת, מכירות פיג'ו בארצות הברית נחלשו, בעיקר עקב אי התאמת דגמיה לטעם הקהל שם. ב-1991 הפסיקה פיג'ו את מכירותיה בארצות הברית לאחר 33 שנות פעילות בשוק זה.

בינואר 2021 אוחדה באופן רשמי פיג'ו-סיטרואן עם פיאט-קרייזלר תחת קבוצת סטלנטיס שהפכה להיות קבוצת הרכב הרביעית בגודלה בעולם.[4] כמנכ"ל החברה המשותפת נבחר קרלוס טוורס, אשר כיהן כמנכ"ל פיג'ו-סיטרואן.

ספורט מוטורי

פיג'ו זכתה להצלחה רבה בתחום הספורט המוטורי, ובפרט במרוצי ראלי עם הפיג'ו 504 העמידה, גרסאות בעלות הנעה כפולה ומגדש-על של פיג'ו 205 ופיג'ו 206. פיג'ו זכתה בראלי דקר ברציפות מ-1987 עד 1990.

בשנות ה-90 התחרו מכוניות פיג'ו במרוץ 24 השעות של לה מאן, וזכו בו בשנים 1992 ו-1993.

פיג'ו אף מספקת מנועים לקבוצות המתחרות בפורמולה 1, כקבוצת "פרוסט" ב־1998–2000.

בשנת 2022 פיג'ו תחזור להתחרות במרוץ 24 השעות של לה מאן.[5]

מוצרים אחרים

פרט לכלי רכב שונים, פיג'ו מייצרת גם מטחנות פלפל ומלח האהודות על חובבי הבישול.

בישראל

סכם
פרספקטיבה
Thumb
פג'ו 807

דגמי פיג'ו זכו לפופולריות רבה בישראל, במיוחד טרם הגעת המכוניות היפניות בשנות ה-70 המאוחרות. צה"ל השתמש רבות במכוניות פיג'ו, ובכך הקנה להן הילת אמינות ואיפשר לנהגים רבים לעמוד על טיבן ממקור ראשון.

מכוניות הפיג'ו 404 וה־504 זכו למוניטין בשל עמידותן ואמינותן היוצאות דופן בתנאים קשים, קלות הטיפול העצמי בהן ונוחותן. עד היום הן מבוקשות מאוד בקרב תושבי הרשות הפלסטינית ובמדינות אפריקה[דרוש מקור]. ייצור הפיג'ו 504 נמשך בניגריה עד לשנות ה-90.

בשנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 זכתה פיג'ו 205 להצלחה רבה בשוק הרכב בישראל. נוחות הנסיעה, הביצועים, מחירה הנמוך וכן התנהגות הכביש המצוינת תרמו להצלחתה, כמו גם בחירתו של צה"ל ב-205 כרכב לסגני אלופים. ה-205 שווקה בישראל במספר גרסאות, הבסיסית שבהן צוידה במנוע בנפח 1 ליטר והבכירה ביותר הייתה גרסת הספורט, 205GTi, ששווקה עם מנוע 1.9 ליטר.

באמצע שנות ה-90 הכריזה פיג'ו על החלפת של ה-205 בשני דגמים חדשים, פיג'ו 106 ו-פיג'ו 306. שניהם זכו להצלחה סבירה בישראל אולם לא הצליחו לשחזר את הצלחתה של ה-205, שהמשיכה להימכר לצידם עד לשנת 1999, אז הוחלפה בפיג'ו 206, שהוחלפה בשנת 2007 בפיג'ו 207. באותה שנה החלה להימכר גם פיג'ו 107 בקטגוריית מכוניות המיני, וזכתה להצלחה יחסית בישראל, החל משנת 2009 עם החלת רפורמת ה"מיסוי הירוק" של כלי הרכב בישראל. המכונית נמכרת בישראל עם מנוע בנזין בנפח 1 ליטר ותיבת הילוכים ידנית או אוטומטית-רובוטית.

נתוני מכירות

על פי נתוני קארזון (עיבוד מאגר כלי רכב פרטים ומסחרים עד 3.5 טון)[6]:

מידע נוסף שנה, מכירות ...
שנהמכירותמיקום כללי % שינוי
20196,731125.3
20186,39413-0.7
20176,437164.0
20166,191166.0
20155,8381539.8
20144,17618-2.3
20134,27617-30.8
20126,17712-21.2
20117,8341134.1
20105,8411533.8
סגירה

דגמי פיג'ו

סכם
פרספקטיבה

פיג'ו מכנה את דגמי מכוניותיה בשם מספרי, בתבנית x .x0y מתאר את הקבוצה בה המכונית מסווגת (1 מכונית עירונית, 2 סופרמיני, 3 משפחתית, 4 משפחתית גדולה, 5-6 רכב מנהלים, 8 מיניוואן בינוני), ו־y מתאר את הדגם (y גדול יותר משמעו דגם חדיש יותר). באופן זה, פיג'ו 406 היא גם גדולה יותר וגם חדישה יותר מפיג'ו 305. ניתן לציין חריגים לכלל זה, כדוגמת דגם ה-309 (שפותח במקור כטלבו) והקדים את הפיג'ו 306.

מסורת מספור זו החלה ב-1929 עם הפיג'ו 201. כל המספרים מ-101 ועד 909 עם אפס במרכזם הם סימנים רשומים של פיג'ו. אף שב-1963 אולצה פורשה לשנות את שם דגם הקופה החדש שלה, 901, ל-911 בשל עובדה זו, פיג'ו התירה למכוניות מסוימות מתוצרת בריסטול ופרארי לשמור על שם הדגם שלהן, שהכיל אפס באמצעו.

פיג'ו משתמשת גם בשיטת מספור בת ארבע ספרות, כאשר שתי האמצעיות הן אפסי, ומסמלת דגמי פנאי. מכונית הקונספט פיג'ו 4002 הייתה הראשונה להציג את המספור החדש, ובשנת 2005 הוחל בשיווקה של מכונית ה-פיג'ו 1007, שהיא דגם מוגבה (מבוסס על שלדת ה-206). 4007 הוא רכב שטח רך שנקנה ממיצובישי ומבוסס על דגם האאוטלנדר שלה.

דגמים נוכחיים

Thumb
5008 דור 2
  • 108מכונית מיני קטנה. הוצגה בשנת 2013 כמחליפה של ה-107. פותחה יחד עם סיטרואן וטויוטה, ונמכרת גם כטויוטה אייגו וסיטרואן C1.
  • 208 – סופר מיני. הוצגה בשנת 2012 ועברה מתיחת פנים ב-2015.
  • 301 – מכונית משפחתית קטנה (נקראת גם תת-משפחתית) המיועדת לשווקים מתפתחים.
  • 308 – מכונית משפחתית הנמכרת בתצורות האצ'בק וסטיישן. הוצגה ב-2013 ועברה מתיחת פנים ב-2017.
  • 508 – משפחתית גדולה (מנהלים). הדור הנוכחי הוצג ב-2012 ועבר מתיחת פנים ב-2016. דור חדש הוצג בתערוכת ז'נבה 2018.
  • 2008 – דגם פנאי קטן, המבוסס על שלדת ה-208.
  • 3008 – דגם פנאי קומפקטי שמבוסס על שלדת ה-308.
  • 5008 – מבוסס על גרסה מוארכת של שלדת ה-3008, ומציע שבעה מקומות ישיבה.[7]
  • לנדטרקטנדר המחילף את פיג'ו 404, הוצג בשנת 2020.
  • פיג'ו בוקסר – מסחרית.
  • פיג'ו 408 – קרוסאובר קופה, נחשף ב-22 ביוני 2022.

דגמי עבר

מבחר חלקי מדגמי העבר של פיג'ו:[8]

Thumb
פיג'ו 107
Thumb
פיג'ו 206
Thumb
פיג'ו 307CC
Thumb
פיג'ו 405
Thumb
פיג'ו 505 SR
Thumb
פיג'ו 607

ספורט

מכוניות מרוץ

מכוניות קונספט

מסחריות

Thumb
פיג'ו אקספרט. זהה לסיטרואן ג'אמפי

מכוניות מסחריות רבות של תאגיד פיג'ו סיטרואן פותחו בשיתוף עם פיאט ומיוצרות במפעלים משותפים:

  • אקספרט משווק בישראל כסיטרואן ג'אמפי ופיאט סקודו
  • בוקסר (1994), רכב מסחרי המשווק בישראל גם כפיאט דוקאטו ומחוץ לארץ כסיטרואן ג'אמפר
  • פרטנר (1997), טנדרון רך המשווק גם כסיטרואן ברלינגו וכפיג'ו ראנץ' באיטליה, אינו משותף עם פיאט (מתחרה בדובלו שלה).

רכב חשמלי מונע מצבר

צבא

  • P4 4x4 צבאי

קטנועים

  • פיג'ו Jet Force
  • פיג'ו Ludix
  • פיג'ו Elyseo
  • פיג'ו Elystar
  • פיג'ו Geopolis
  • פיג'ו Buxy
  • פיג'ו Looxor
  • פיג'ו Satelis
  • פיג'ו Metal-X
  • פיג'ו SV
  • פיג'ו TKR2
  • פיג'ו Vivacity

אופנועים

אחרים

  • J5
  • J7
  • J9
  • קווארק

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיג'ו בוויקישיתוף

הערות שוליים

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.